נעליים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש שמטרתו לכסות כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות.
הנעל בנויה מסוליה - החלק התחתון של הנעל המעניק את המשען המוגבה לעקב יותר מאזור האצבעות, גוף הנעל והשרוכים המהדקים את הנעל לכף הרגל. חומר גלם עיקרי לייצור גוף הנעל הוא עור, וכן פלסטיק ובד. הסוליה עשויה מעור, גומי או פלסטיק.
הידוק הנעל לרגל נעשה בדרך כלל באמצעות שרוכים שקשירתם בצורה נכונה מבטיחה אחיזה טובה של כף הרגל, מונעת נזקי הליכה ומונעת מהנעל מלהחליק מהרגל. תחליף לא נפוץ לשרוכים הוא צמדנים, שרכיסתם מהירה יותר ופשוטה יותר. לצד הנעליים הקלאסיות, קיימים גם דגמים שונים שכל אחד מהם נועד לפעילות ספציפית.
כדי להתאים את גודל הנעליים לנועל מחולקות הנעליים ל"מידות". מידות אלו שונות בין אירופה, אסיה ואמריקה. כדי להקל על ההליכה ולעיתים גם מסיבות רפואיות נעזרים במדרסים בנעילת הנעליים. על מנת למנוע שפשוף בין הרגל לנעל וגם על מנת לחמם את כף הרגל נהוג ללבוש גרביים. כדי לנקות את הנעליים משתמשים לרוב במשחת נעליים (במיוחד בנעלי עור, אבל לא בנעלי בד). יש המשתמשים בכף נעליים להקל על הכנסת הרגל לנעל. עבודת תחזוקת הנעליים קרויה סנדלרות, מהמילה היוונית סנדלון (σανδαλον) שמשמעותה נעל.
היסטוריה
בתקופה הפרה-היסטורית, אנשים הלכו יחפים (אנ'). רגליהם נחבלו ונשרטו ולכן בני האדם התחילו לנעול נעליים שיגנו על רגליהם. בהתחלה, הנעליים היו עשויות מפיסות עור שנקשרו בחבלים לרגליים. עם הזמן הנעליים השתכללו והשתפרו.
סוגי נעליים
נעלי בית
ערך מורחב – נעלי בית
נעלי בית נועדו להליכה בבית, כדי לצמצם הכנסת לכלוך על ידי נעליים רגילות מבחוץ. רוב נעלי הבית נוחות יותר מנעליים רגילות מפני שהן קלות יותר, ורכות יותר. נעלי בית מיוצרות במגוון רחב של דגמים וצורות, לדוגמה כפכפים, מגפונים וגרביים עבים המשמשים כנעלי בית. נשים נוטות לנעול נעלי בית יותר מגברים[דרוש מקור].
נעלי עקב
- ערך מורחב – נעלי עקב
נעליים, לרוב נעלי נשים, המיועדות להליכה בחוץ. נעליים אלו מוגבהות בסוליה. הנעלים גורמות נזקים לתנועת האגן לעמוד השדרה ולירכיים. העקב הגבוה בעולם נישא לאורך 23 ס"מ. ניתן למצוא גם סנדלי עקב וגם מגפי עקב מכל מיני סוגים, גדלים וגבהים.
נעלי ספורט
קיימות נעליים מותאמות לפעילויות ספורטיביות. דוגמאות:
- נעלי כדורגל - מותאמות לאחיזה מיטבית על כר הדשא, לבעיטה חזקה וליכולת הגבהת הכדור בקלות.
- נעלי כדורסל - מותאמות לניתור גבוה, שמירה על הקרסול ולבלימת זעזועים.
- נעלי ריקוד - מאפשרות גמישות תנועה בכפות הרגליים, ומתאימות לפעולות הדורשות גמישות - כגון ריקוד בלט
נעלי הרים
נעליים, לרוב גבוהות ובעלות סולייה עבה המיועדות להליכה בתנאי שטח מאתגרים. בעיקר באזורים כמו הרים, גבעות, טיפוס ועוד. בנעליים אלו מושקעים תכנון ועיצוב מיוחד המיועד כדי ליצור נעל שתהיה חזקה ועמידה מאד מפני תנאי השטח השונים, למנוע רטיבות (על ידי אטימות למים), מכות ועוד. בשנים האחרונות הנעליים נכנסו לאופנה גם בתור נעלי הליכה רגילות ליום-יום. בין החברות הידועות המתמחות בייצור נעלי הרים ניתן למנות את טימברלנד, היי- טק, אסולו, ואסק, קולומביה ועוד.
נעלים מינימליסטיות
נעל מינימליסטית היא נעל עם סוליה דקה במיוחד. מחקר של Daniel E. Lieberman שפורסם במגזין Nature מצא שרצים בנעלי ריצה קונבנציונאליות נוחתים עם כף הרגל על הקרקע באופן שונה משמעותית מאשר רצים בנעלים מינימליסיטיות או יחפים. הריצה היחפה או הריצה בנעל מינימליסטית מתאימה בצורה טובה יותר לביומכניקה של כף הרגל ובמהלכה כף הרגל סופגת פחות זעזועים.
נעליים צבאיות
נעלי צבא הן נעליים המיועדות לחיילים המשרתים בצבא. הדגש בהן הוא על עמידות והגנה על הקרסוליים ועל כפות הרגליים בעת פעילות צבאית.
בישראל ספקית הנעליים למשרד הביטחון היא חברת בריל.
מגפיים
מגפיים הם נעליים התופסות חלק ניכר יותר מנעליים אחרות ברגל. ומגיעות בעיצובים שונים, כגון:
- מגפיים נגד מים ('מגפיים לגשם' או 'מגפי חורף')
- מגף אוסטרלי (כבלנדסטון, RedBek) .ועוד.
נעלי פלטפורמה
נעלי פלטפורמה הן נעליים בעלות סוליה גבוהה במיוחד מתחת לכרית כף הרגל. הן מעוצבות בדרך כלל עם עקב סטילטו או טריז שמטרתם להגביה את העקב מבלי לפגוע יותר מדי ביציבה. נעלי הפלטפורמה הופיעו מפעם לפעם במהלך השנים אך הצלחתן המשמעותית ביותר החלה בתקופת הדיסקו של שנות ה-70 ונמשכה גם בשנות ה-80, אז היו פופולריות במיוחד בקרב אנשי הגלאם רוק, בקרב מוזיקאים וברחבת הריקודים. אף שנעליים אלו לרוב כבדות יותר מנעלי עקב אחרות הן ננעלו בעיקר כפריט אופנתי וכדי למשוך תשומת לב. נועלת הנעל, לרוב נשים צעירות בשנות העשרים או גיל ההתבגרות ניצלו את גובה הנעל כדי להיראות גבוהות יותר ולמשוך את תשומת לב הסובבים. למרות מגוון העיצובים של נעלי העקב באותה התקופה כגון סוליות עץ, שעם או חומרים סינתטים, העיצוב הפופולרי ביותר בשנות ה-70 היה עיצוב סנדל בעל שתי רצועות מוצלבות מעל אצבעות הרגליים, שתי רצועות מסביב הקרסול ורצועה הקפית בהירה מעור של באפלו מים (שכהתה במשך הזמן). דגם זה נקרא Kork-Ease וסבל מזיופים רבים באותה התקופה.
ביהדות
הנעליים מסמלות ביהדות את האדם העצמאי בהיותו בעולם ועל כן הותקנה ברכה לאמירה בכל בוקר על נעילת הנעליים: "שעשה לי כל צורכי". על פי היהדות יש להימנע מהליכה ברגליים יחפות, ואף מצוין בתלמוד: ”לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליים לרגליו” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ט עמוד א'). למרות זאת, לפי ההלכה אין לנעול נעליים במקום בית המקדש, ובתנ"ך מובא שמשה ויהושע נדרשו לחלוץ נעליים בעת שעמדו על אדמת קודש. ישנם המפרשים זאת בצורך להתבטל לפני האל. הכהנים עובדים בבית המקדש כשהם יחפים, וכן האבל אינו נועל נעליים לאות אבל. ישנם הטוענים שהנעל מסמלת את גוף האדם והגשמיות שהיא החיבור של האדם לעולם הזה והתיאום שלו אל הקרקע (סמל הגשמיות). כמו שהנעל מקשרת בין האדם לעולם עליו הוא הולך, כך הגוף מקשר בין הנשמה לבין העולם הגשמי (ולכן הגוף נקרא בספרים כנפש החיים- 'נעל הנשמה', (בעניין היתר עמוק- הקבלי: ראש הגוף הוא כנעל למה שמעליו, הנשמה, והנשמה היא כנעל למה שמעליה וכן הלאה עד ל'שרשא דכל עלמין'- הקב"ה. ולכן בנוסח הלשם ייחוד שאומרים לפני הנחת התפילין מציינים:'הנשמה שבמוחי' -בחלק היותר עליון בגופנו)] . בהסרת הנעל, כמו ביום כיפור יש מן הסמליות של עזיבת הגשמיות והחיבור לקרקע[1].
במצוות חליצה חליצת נעל היא חלק מרכזי. כחלק ממצוות החליצה התורה מצווה על היבמה לחלוץ את נעלו של אחי בעלה המת אשר אינו מסכים לבם אותה ולהקים את בית אחיו שמת בלי בנים. סיבות שונות ניתנו לחליצת הנעל. הרב שמשון רפאל הירש כותב שחליצת הנעל מסמלת ירידה ממעמד, והסוציולוג דויד מייס טוען שהנעל מסמלת את נכסי האדם בכך שהיא מאפשרת לו לסייר באחוזתו. מוריס לם מקשר בין חליצת הנעל לאבלות וטוען שבסירוב להקים את בית אחיו, היבם גוזר כליה על אחיו ועל כן עליו להתאבל עליו ולהסיר את נעלו[2].
התלמוד אומר שבשעת גזרת שמד יש למסור את הנפש אפילו על מנהג כמו צבע השרוכים ומכך לומדים שבתקופת התלמוד היהודים נבדלו מהגויים בצבע שרוכי הנעליים.
חל איסור לנעול נעלי עור בתשעה באב וביום הכיפורים.
בתרבות
- בספר ובסרט הקוסם מארץ עוץ, יש לנעלי האודם (או הנעליים הכסופות בספר) תכונות קסם, והן המאפשרות לדורותי לחזור לקנזס.
לקריאה נוספת
- גל ונטורה, אורי ברטל ועינת לידר (עורכים), מחשבות על נעליים, הוצאת רסלינג ובצלאל[3].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: נעל |
 ציטוטים בוויקיציטוט: נעל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נעליים |
- צביקה שניידר, עבודה סמינריונית בנושא השפעת נעלי ספורט שונות בספורט עממי, אוניברסיטת תל אביב הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
- מחשבון המרת מידות לנעליים
תערוכה של ארגון יצרני הנעליים, יומני כרמל פברואר 1952 (התחלה 3:26)
