ניר שביב
 | |
| ניר שביב, 2009 | |
| לידה | 6 ביולי 1972 (גיל: 52) |
|---|---|
| ענף מדעי | אסטרופיזיקה, פיזיקה |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר בהירות אדינגטון וקרניים קוסמיות | |
ניר יוסף שביב (נולד ב-6 ביולי 1972 באית'קה, ניו יורק) הוא פרופסור לפיזיקה במכון רקח שבאוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר בתחומים של אסטרופיזיקה ושינוי אקלים.
ביוגרפיה
שביב גדל בחיפה. בנם של הפיזיקאי גיורא שביב והארכיטקטית עדנה שביב.
בהיותו בתיכון סיים תואר ראשון בהצטיינות בפיזיקה בפקולטה לפיזיקה בטכניון ובזמן שירותו הצבאי בחיל המודיעין סיים את מרבית חובותיו לתואר שני. לאחר שחרורו עשה את הדוקטורט בטכניון באסטרופיזיקה, אותו סיים ב-1996. בהמשך עשה פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה ופוסט דוקטורט שני במכון הקנדי לאסטרופיזיקה תאורטית באוניברסיטת טורונטו. בין השנים 2010 ל-2014 כיהן כיו״ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר בארץ. החל משנת 2014 חבר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון שבניו ג׳רזי. בין השנים 2014-2018 כיהן כיו״ר מכון רקח לפיזיקה.
שביב נשוי ואב לשניים. אביו, פרופסור גיורא שביב, אימו פרופסור עדנה שביב, שניהם מכהנים בטכניון. אחיו הם: ד"ר גיא שביב וד"ר אילן שביב.
מחקר
בתחום האסטרופיזיקה, שביב התפרסם לאחר שהראה שבהירות אדינגטון (ע"ש ארתור אדינגטון) אינו גבול עליון כפי שחשבו[1]. דהיינו, גופים שונים יכולים להאיר בעצמת הארה גבוהה יותר ללא שהם יתפרקו כתוצאה מלחץ הקרינה. זאת מפני שגופים המאירים בעצמה גבוהה מפתחים אי-יציבויות המורידות את האטימות הממוצעת של החומר. בכך הסביר שביב כיצד יכל הכוכב אטה קארינה להאיר פי כחמישה יותר מאשר גבול אדינגטון, או כיצד נובות יכולות להאיר בעצמה גבוהה כל כך.
שינויי אקלים
שביב התפרסם בעיקר בזכות ההיפותזה שלו בדבר קרניים קוסמיות והתרומה שלהן לשינויי אקלים. בשנת 2002 שביב העלה את ההשערה כי מעבר דרך החלקים הספירליים של שביל החלב הוא הגורם לתקופות הקרח הגדולות. בעבודה מאוחרת יותר בשיתוף עם יאן ויזר הם הציבו רף השפעה מקסימלי נמוך במיוחד לתרומה של פחמן דו-חמצני לשינויי אקלים, זאת על יסוד העובדה ששינויי הטמפרטורה בחצי מיליארד השנים האחרונות הם ללא מתאם עם שינויי כמות הפחמן דו-חמצני, אך הם עם מתאם משמעותי עם שינויי שטף הקרינה הקוסמית[2][3].
וכך נטען זה קורה בפועל:
קרינה קוסמית, חלקיקים טעונים המתפזרים בתווך הבין-כוכבי ומקורם בסופר נובות, חודרים גם את האטמוספירה של כדור הארץ ולוקחים חלק ביצירת גרעיני התעבות של עננים סביב יונים. כאן משתלבת השפעת השמש. שמש פעילה יותר, משמעה רוח השמש חזקה יותר שמפזרת ביתר יעילות את חלקיקי הקרינה קוסמית ופחות מהם חודרים מבעד לאטמוספירה. פחות יונים באטמוספירה פירושו פחות עננים וצבעם פחות לבן. ככל שיחס האלבדו של משטח, במקרה שלנו, עננים, קטן, כך יכולת ההחזר של קרינה אלקטרומגנטית שלו קטן. וכך יותר קרינת שמש חודרת את האטמוספירה ומחממת את פני כדור הארץ. ולהפך. שמש פחות פעילה, רוח שמש חלשה יותר, יותר חלקיקי קרינה קוסמית באטמוספירה של כדור הארץ, יותר עננים, צבעם לבן יותר, פחות קרינת שמש חודרת אטמוספירה - פני כדור הארץ מתקררים.
על רקע מסקנות עבודה זו ואחרות, שביב הצטרף לאלו הטוענים כי לא ניתן להוכיח העלייה בטמפרטורה במאה ה-20 נובעת ברובה מעליית כמות גזי החממה, ולמעשה, יותר סביר להניח שחלק לא מבוטל מהעלייה נבע מהתגברות בפעילות השמש ומכאן שהרגישות האקלימית להכפלת הריכוז של פחמן דו-חמצני באטמוספירה לעומת העידן הטרום תעשייתי לא תעלה את הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ ביותר ממעלה וחצי.
פרסום מאמרו של שביב עם יאן וייזר, גרר טענות-נגד מחוקרים אחרים. בין השאר, פרסם סטפן רמסטורף, ביחד עם מספר רב של מחברים, מאמר המתנגד לטענות על מעבר בזרועות שביל החלב[4]. מאמר נוסף כנגד טענות שביב פורסם על ידי רויאר ואחרים[5]. טענות אלה נענו על ידי שביב ווייזר, ללא תגובות נוספות[6][7].
שביב הוא אחד המדענים שרואיינו לסרט "התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית" בהפקת ערוץ 4 הבריטי. בסרט הוא מצוטט כמי שאומר: "לפני מספר שנים גם אני הייתי מאשים את הפחמן הדו-חמצני. למה? כי בדיוק כמו שאר הציבור אני האמנתי לתקשורת".
כנגד אחת מהשערותיו של שביב, בנוגע לתרומת פעילות השמש להתחממות במאה ה-20, פרסמו מייק לוקווד וקלאוס פרוליך ניתוח שביצעו לגבי רמת קרינת השמש במשך 25 השנים האחרונות. לטענתם פעילות השמש נמצאת בירידה קבועה מאז 1985 ולעומת זאת הטמפרטורה הגלובלית ממשיכה לעלות[8]. שביב טוען מצדו כי ניתוחם של לוקווד ופרוליך מוטעה מכמה היבטים. ראשית, רק בשנת 1992 הייתה הרמה הנמוכה ביותר של פעילות, מה שתרם להתחממות של שנות ה-90. שנית, היות ששינויים במאזן האנרגיה בטווח הקצר נספגים על ידי האוקיינוסים, נוצר פער זמנים בין השינויים בקרינה לבין ההשפעה על הטמפרטורה הגלובלית (כמו ההשהייה בין שיא הקרינה ביום המתקבל בצהרי היום ולבין שיא החום מספר שעות מאוחר יותר, או בין שיא הקרינה בסוף יוני ושיא החום חודש מאוחר יותר). בעוד שמקסימום הקרינה ב-2001 היה נמוך יותר מזה של 1990, בשנות התשעים עדיין חלה התחממות אולם התחממות זו הפסיקה בערך ב-2002. מכאן שלוקווד ופרוליך לא לקחו בחשבון את קיבול החום של האוקיינוסים. למרות התגובה שלו למחקר של מייק לוקווד וקלאוס פרוליך בריאיון לגלובס מסוף שנת 2017 אמר שהשמש משנות ה-90 נמצאת בפעילות פחותה יותר אבל התחממות הגלובלית נמשכת. שביב צפה ב-2009 שאפילו הכפלה של ריכוז הפחמן הדו-חמצני לא תעלה את הטמפרטורה הממוצעת ביותר ממעלה אחת, עד 2100.[9] ב-2017 צפה שהכפלת ריכוז הפחמן הדו-חמצני תעלה את הטמפרטורה ב-2 מעלות.[10]
קישורים חיצוניים
- הבלוג של ניר שביב
- ניר שביב באתר מכון רקח באוניברסיטה העברית
- אסתי אהרונוביץ', הפיזיקאי ניר שביב נגד אל גור והפעילים הירוקים, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
- גלי וינרב, מדען האקלים שמתעקש: התחממות גלובלית היא לא באמת, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2017
מכּתביו:
- הכבני אלים היינו?, אודיסאה 5, אוקטובר 2009
- השפעת השמש על אקלים כדור הארץ
, הרצאת וידאו באתר אוניברסיטה מצולמת
הערות שוליים
- ^ Shaviv, N. J. The theory of steady-state super-Eddington winds and its application to novae. Mon. Not. Roy. Astr. Soc. 2001;326:126–146
- ^ The Milky Way Galaxy's Spiral Arms and Ice-Age Epochs and the Cosmic Ray Connection
- ^ Nir J. Shaviv and Ján Veizer, Celestial driver of Phanerozoic climate?, GSA Today, 2003
- ^ Stefan Rahmstorf et al., Cosmic Rays, Carbon Dioxide and Climate. Eos, Transactions of the American Geophysical Union, 27 January, 2004
- ^ Dana L. Royer, et al., CO2 as a primary driver of Phanerozoic climate. GSA Today 2004
- ^ Nir J. Shaviv1 & J´an Veizer, Detailed Response to "Cosmic Rays, Carbon Dioxide and Climate" by Rahmstorf et al
- ^ Nir J. Shaviv1 & J´an Veizer, Detailed Response to Royer et al.’s letter "CO2 as a primary driver of Phanerozoic Climate"
- ^ Lockwood & Hlich, Recent oppositely directed trends in solar climate forcings and the global mean surface air temperature
- ^ אסתי אהרונוביץ', הפיזיקאי ניר שביב נגד אל גור והפעילים הירוקים, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
- ^ גלי וינרב, מדען האקלים שמתעקש: התחממות גלובלית היא לא באמת, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2017