נחום קידר
 | |
| לידה | 28 ביולי 1920 |
|---|---|
| פטירה | 14 באפריל 2015 (בגיל 94) |
| ענף מדעי | אגרונומיה |
| מקום מגורים | אוסטריה, ישראל |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח זני עגבניות | |
נחום קידר (28 ביולי 1920 – 14 באפריל 2015) היה פרופסור לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפיתוח ולטיפוח זני עגבניות. חתן פרס רוטשילד (2002) ופרס ישראל לחקלאות (2006).
ביוגרפיה
קידר נולד בשם נוֹרְבֶרְט קָמֶרְמָן (בגרמנית: Kammermann) בשנת 1920 בווינה בירת אוסטריה. למד בגימנסיה בעירו. בצעירותו היה חבר בתנועת "מכבי הצעיר", ומטעמה נשלח ב-1938 (שנת האנשלוס) ללימודי חקלאות בדנמרק. תוכניותיו לעלות לארץ ישראל נדחו עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939. עם כיבוש דנמרק על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1943 הפליג קידר עם מספר חברים באופן בלתי חוקי לחופי שוודיה. הוא המשיך בלימודי החקלאות באוניברסיטת לונד ואוניברסיטת אופסלה. בשנת 1947 סיים את לימודיו, אך שהותו בשוודיה נמשכה בתמיכת "החלוץ" לשם העשרת ידיעותיו במחלות צמחים ובגידול ירקות.
בשנת 1950 עלה לישראל והצטרף למחלקת הגנטיקה של מכון ויצמן למדע, בה עסק בטיפוח זני ירקות. במקביל המשיך בלימודי חקלאות במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1958 סיים את לימודי הדוקטורט, עם דיסרטציה שכותרתה "חסינות זני תפוחי-האדמה בפני כמשון". בתום לימודיו הצטרף כחבר סגל לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית (1959–1988), כמרצה, מרצה בכיר (1963), פרופסור חבר (1969) ופרופסור מן המניין (1976). בשנים 1983–1986 עמד בראש המחלקה לגידולי שדה וירקות. לאורך השנים שימש כחוקר אורח גם באוניברסיטת אילינוי (1958-59), אוניברסיטת ואחנינחן (Wageningen) (1965, 1974-75), אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס (1977-78) ואוניברסיטת פלורידה (1984-85). בשנת 1988 פרש כפרופסור אמריטוס.
לאורך השנים נשלח קידר על ידי משרד החוץ לסיוע בגידול ירקות במדינות מתפתחות, ובעקבות התנסויות אלו החל בחקר חיי המדף של ירקות. עבודתו זו ההביאה לפיתוח זני בצל חדשים ופיתוח זן עגבניות שניתנות לקטיפה ואחסון טרם הבשלתן. עבודתו בגנטיקה של ירקות הובילה להמשך העיסוק בשיפור איכותן של עגבניות ולפיתוח עגבניות השרי; עבודה זו נעשתה על ידי צוות פיתוח שהקים בפקולטה והיוותה הצלחה מחקרית ומסחרית, לאורה המשיך הצוות בבחינת טיפוח זנים בעלי עמידות למחלות ועגבניות בעלות טעם משופר. זרעי העגבניות שפיתח מיוצרים בישראל בלבד ומהווים ענף ייצוא חשוב. בשנת 2005 ייסד צוות מחקר עגבניות בפקולטה בשם BON-TOM. חלק מפיתוחיו הם פטנטים הרשומים על שמו.
לצד עבודתו המחקרית החזיק קידר בתפקידים שונים נוספים: חבר ועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות (1966–1988), יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (1970–1980), סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה (1970), יועץ לממשלת ונצואלה בנושא גידול ירקות (1974), וכן יו"ר של תוכניות מחקר בינלאומיות לפיתוח זני ירקות.
קידר נפטר ב-2015, בגיל 95. הניח את אשתו, קטי קידר, שני ילדים, אורנית ואלון, ונכדים. נקבר בבית העלמין קריית טבעון.[1]
פרסים
- 1983 – פרס האגודה לעיבוד מזון בארצות הברית (NFPA) על מאמר מחקר מצטיין (עם אהוד קופליוביץ')
- 1986 – פרס קפלן על פיתוח עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים לייצוא (עם צוות הטיפוח)
- 1994 – פרס קיי לפיתוחים חדשניים מהאוניברסיטה העברית, ירושלים (עם פרופ' חיים רבינוביץ')
- 2002 – פרס רוטשילד בחקלאות (עם פרופ' חיים רבינוביץ')
- 2006 – פרס ישראל בחקר החקלאות
קישורים חיצוניים
- נחום קידר בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
- קורות חייו באתר פרסי ישראל
עופר אדרת, האיש שהביא לכם עגבניות טעימות, באתר הארץ, 15 במאי 2015
הערות שוליים
- ^ פרופ' נחום קידר: מודעת אבל, באתר "אבלים".
