רבי אברהם לעווי
| לידה |
1775 ה'תקל"ה |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1831 (בגיל 56 בערך) כ"ד בכסלו ה'תקצ"ב |
| מדינה | פולין |
| מקום מגורים | פוזנא, פיורדא, שלעשין |
| רבותיו | הרב צבי הירש, הרב רפאל מהמבורג, הרב יוסף הצדיק מפוזנא, הרב שלמה זלמן ליפשיץ |
| בני דורו | רבי עקיבא איגר |
| בת זוג | אסתר בת ר׳ יצחק איצק ילנקוביץ ב״ר אשר לעמיל שתדלן בפוזנא |
| אב | רבי שלמה זלמן חסיד מפוזנא |
| אם | גוטה |
| צאצאים | הרב שלמה זלמן פראסט, הרב אשר לעמיל פראסט, הרב נחום משאדיק (לעווי), גיטל ליסנער, הרב יעקב יהודה ליב לעווי, הרב ישראל פראסט |
| מספר צאצאים | 6 |
רבי אברהם ב"ר שלמה זלמן מפוזנא[1] (ה'תקל"ה, 1775, כ"ד בכסלו ה'תקצ"ב,[2] 29 בנובמבר 1831, פוזנן, פולין) כיהן כאבד"ק שלעשין[3].
קורות חייו
תחילת לימודו היה אצל אביו, ר' שלמה זלמן, עד שנפטר עליו. לאחר מכן נשלח בידי אמו ללמוד אצל דודו רבי צבי הירש אב"ד פיורדא [4]. למד בפוזנא בישיבתו של רבי יוסף "הצדיק" מפוזנא, חתנו של הנודע ביהודה, שם נודע ר' אברהם בלמדנותו הרבה. לאחר נישואיו, נסע ללמוד עם רבי שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד ורשה ובעל ה"חמדת שלמה". כעבור עשר שנים חזר לעירו פוזנא, וכאביו בשעתו הסתיר עצמו מעין מכיריו.
מעט מדברי תורתו כונסו בספרים של בניו "אבני קודש" ו"בית לאבות".
בניו
רבי אברהם הותיר אחרי פטירתו חמישה בנים ובת אחת. כל בניו כיהנו כרבנים במקום מגוריהם. בני דורם נהגו לכנותם "חמישה חומשי תורה", וייחסו את גדולתם לברכה שקיבל מהחוזה מלובלין שהדגיש עבורו את הכתוב - "ומלכים ממך יצאו".
בניו של אברהם לפי סדר גילם:
- רבי שלמה זלמן (לעווי) פראסט, אב"ד זלאטשוב.
- רבי אשר לעמיל לעווי, אב"ד גאלין ובסוף ימיו ראב"ד בירושלים.
- רבי נחום לעווי, אב"ד שאדיק. מח"ס "אבני קודש".
- גיטל (לעוי) ליסנער
- רבי יעקב יהודה לייב לעווי, אב"ד שלעשין. לאחר עלייתו שימש עשרות בשנים כראב"ד בירושלים מח"ס "בית לאבות", מייסד כולל ורשא בירושלים.
- רבי ישראל פראסט, נפטר בגיל צעיר בפולין. בנו ר' אברהם פראסט (שבירושלים כונה ר׳ אברהם קארפורר (קורפו) משום שבדרך לארץ ישראל שהה תקופת מה באי קורפו שם למד רוקחות). עלה לארץ ישראל בגיל שש עשרה (לאחר שמתה עליו אשתו הראשונה)[5] והיה מבחירי תלמידיו של הגאון מקוטנא. הרביץ תורה בשיעורים לרבים, והיה ממייסדי שכונת מאה שערים ובית דוד, חברת נחלת ישראל רמה, וגבאי ראשי לחברא קדישא גחש"א, ועמד שנים רבות בראש חברת ביקור חולים[6].
| תקופת חייו של רבי אברהם לעווי על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- ישראל גולדברג, "רבי אברהם מפוזנא", בתוך: ארח דוד, עמ' תי"ז-ת"כ, ירושלים תשע"א.
קישורים חיצוניים
- הסיפור ביידיש במלואו עם ה"חוזה מלובלין" – אתר אידישע וועלט.
- העץ המשפחתי של ר' אברהם פוזנר – אתר Bazach.
הערות שוליים
- ^ בהקדמת ״ספר התקנות״ לתומכי ״בית יעקב״, שיצא לאור על ידי בני רבי יעקב יהודה ליב לעווי, ירושלים תרנ״ח (״תקנות הנעלות והנשגבות לתומכי בית יעקב היושבים בחצרות ה׳ בתוככי ירושלים, הלא המה בניו ונכדיו של הרה״ג הצדיק כו׳ מו״ה יעקב יהודא ליב לעווי זצוקלל״ה״) נכתב כי אביהם היה בן ״המאור הגדול רבי אברהם זצ״ל הנקרא בפי כל רבי אברהם פויזנער, תלמיד מובהק להגאון רבי יוסף הצדיק זצ״ל״.
- ^ ר' אברהם (מפוזנא) לעוי, בזך, באתר בזך
- ^ http://www.bazach.com/HUMINER/hebrew/ftmn.asp?gedid=301
- ^ הקדמת ספר בית לאבות לבנו ר' יעקב יהודה ליב לעווי
- ^ גליס, מדמויות ירושלים עמ׳ קכד
- ^ פרומקין, "תולדות חכמי ירושלים" חלק שלישי פרק ז, עמ' 263. גרייבסקי "זכרון לחובבים ראשונים" חלק ג צד 9-10
34905595אברהם לעווי