רבי משה ריבלין
| לידה |
1780 אלול ה'תק"ם שקלוב |
|---|---|
| פטירה |
19 בספטמבר 1846 (בגיל 66 בערך) כ"ח באלול ה'תר"ו |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תחומי עיסוק | מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים |
| חיבוריו | בית מדרש |
הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).
קורותיו
נולד בשנת התקמ"ב (1782) בעיירה שקלוב ליד מוהילב שעל הדנייפר, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לציפורה ולרב הלל בן ר' בנימין ריבלין, שלפי המסורת המשפחתית היה מראשי עליית תלמידי הגר"א וממנהיגי ציבור הפרושים בארץ ישראל.
למד בישיבת שקלוב שייסד סבו מצד אביו, כיהן בשקלוב כמגיד מישרים. היה פעיל למען יישוב ארץ ישראל והתפרסם בכינוי "המגיד דורש ציון".
לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תקצ"ח (1838) החליט לעלות לארץ ישראל, ובאותו זמן גם נשלח על ידי רוזני וילנה לכהן כמנהיג עדת הפרושים, בשל סכסוכים שנתגלעו אז, ובשל המצב הכלכלי הדחוק. הרב ריבלין קיבל מכתבי מינוי מרבני כל העדה האשכנזית בירושלים שהייתה מפולגת לשניים. להזמנה זו הצטרפו גם מנהיגי ישראל ורבנים מליטא ומרייסין.
הרב ריבלין יצא בשנת ת"ר (1840). בדרכו לארץ-ישראל עבר בין קהילות שונות, כווילנה, מינסק וקרלין, ודרש למען ציון וירושלים. כן אסף כסף לטובת היישוב וחיזק את מנגנון התרומות לטובת ישוב הארץ. בערב סוכות ה'תר"א (1841) הגיע לקושטא, ושם נתעכב כמה חודשים בשל המלחמה בין הטורקים למוחמד עלי. בזמן שהותו בקושטא נפגש עם משה מונטיפיורי ודן עמו על דרכים לתיקון מצבו של היישוב היהודי בארץ ישראל. הרב ריבלין הגיע ליפו באדר ה'תר"א (1841). בדרכו נלווה אליו רבי שמואל סלנט שהיה לימים רבה של ירושלים[1].
הרב ריבלין הצליח להשכין שלום בתוך העדה, וכן עם העדה הספרדית, והסדיר את מצבה הכללי של הקהילה. רכש חלק מאדמות כפר השילוח לנטיעה וזריעה. נפטר בירושלים בכ"ח באלול ה'תר"ו (1846).
תורתו
חלק מדרשותיו נדפסו בידי נכדו, שלמה זלמן ריבלין, בספר "חזון ציון".
מצאצאיו
- בנו הרב יצחק אייזיק - ממלא מקום אביו כמגיד בעיר שקלאוו, הוציא לאור את ספר אביו בית מדרש.
- בנו הרב אברהם בנימין (אביו של רבי יוסף ריבלין).
- בנו הרב אליהו יהושע.
- בתו ציפורה ציפה - אשת הרב ישעיהו אורנשטיין.
- בתו מינה לאה - נישאה בזיווג ראשון לרב שניאור זלמן ריבלין בנו של אליהו יוסף ריבלין[2] ובזיווג שני לרבי נחום לעווי משאדיק.
- בתו ראשע דרייזע - נישאה לרב שלמה זלמן לעווי, בנו של הרב יעקב יהודה לייב לעווי. מצאצאיהם: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב יהושע פישל זקס, ד"ר משה חיים זקס, ד"ר יצחק זקס.
לקריאה נוספת
- אריה מורגנשטרן, מנהיג בשעת משבר, עת-מול גליון 207, עמ' 5
קישורים חיצוניים
- ש"ז ריבלין (עורך), המגיד דורש ציון: תולדותיו ופעולותיו של הרב הגאון המקובל ר' משה המגיד ריבלין משקלוב, ירושלים תש"ך, באתר אוצר החכמה
- דוד תדהר (עורך), "רבי משה ריבלין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 757
- הרב משה ריבלין, אתר משפחת ריבלין
- מנהיג בעת משבר: משה ריבלין המגיד דורש ציון, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"
- ספרו
- בית מדרש, וילנא: ר' יוסף ראובן בר' מנחם מן ראם, תרכ"א, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ לימים נשא הרב סלנט בנישואים שלישיים את נכדתו של הרב רבלין.
- ^ הזיכרון - חוברת א - גריבסקי, פינחס מרדכי בן צבי
| תקופת חייו של רבי משה ריבלין על ציר הזמן |
|---|
 |
34990097משה ריבלין