נאשיילסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאשיילסק
Nasielsk
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה מזוביה
מחוז נובידבור
um.nasielsk.pl

נאשיילסקיידיש: נאשעלסק, בפולנית: Nasielsk) היא עיירה במחוז נובידבור שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

נאשיילסק נזכרת מהמאה ה-11, עת הייתה כפר פרטי בבעלות אצולה, ובשנת 1386 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאות ה-15 וה-16 התפתחה העיירה, ונעשתה למרכז מסחרי במזוביה, בו התקיימו ירידים חודשיים. שגשוג העיירה נקטע באמצע המאה ה-17, כתוצאה מפלישת האימפריה השוודית לאזור.

בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נכללה העיירה בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. הקמת מוסדות השלטון של הנפה בעיירה בשנת 1867, וחיבורה לקו מסילת הברזל בשנת 1880, הביאו להתפתחותה המהירה של העיירה בסוף המאה ה-19.

יהודי נאשיילסק

בית כנסת בנאשיילסק

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מהמאה ה-17, ובשנת 1650 נבנה בה בית כנסת וקודש בה בית עלמין. לאחר גזירות גירוש שהוטלו על יהודים ביישובים שונים במזוביה, הגיעו לעיירה יהודים נוספים, והקהילה במקום גדלה.

במהלך המאה ה-19, חרף ההגבלות שהוטלו על מגורי יהודים באזור העיירה בין השנים 1823 ו-1862, גדלה האוכלוסייה היהודית בעיירה, ובשנת 1857 היוו היהודים כ-80% מתושביה. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה פרעו ביהודי העיירה חיילי הצבא הכחול, ובשנת 1920 הוחרמו כמה מעסקי היהודים בה, ונאסרו מספר מהפעילים הציונים ביישוב.

בין מלחמות העולם התקיימה בעיירה פעילות של המפלגות היהודיות השונות - אגודת ישראל, הבונד והמפלגות הציוניות. בשנים אלה התגוררו בעיירה למעלה מ-3,000 יהודים, רוב תושביה. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיירה מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות כלפיהם מצד שכניהם הפולנים, שכללו הצבת משמרות חרם בפתח חנויותיהם.

בין רבני העיר נמנו: רבי שלמה זלמן ליפשיץ, רבי משולם זלמן אשכנזי, רבי דוד דב מייזליש, רבי אברהם מסוכטשוב, רבי יעקב אורנר, רבי יחזקאל הולשטוק, רבי אלימלך הולשטוק. רבי יואב יהושע וינגרטן היה מו"צ בעיר לתקופה.

בשואה

אנדרטה לזכר יהודי נאשיילסק שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיירה בידי מטוסים גרמניים, ורבים מיהודיה נמלטו לוורשה. עם כניסת הגרמנים ליישוב, החלו אלו בשוד רכוש יהודים בו, בחילול בית הכנסת המקומי ובאונס נשים יהודיות. באוקטובר 1939 הטילו הגרמנים תשלומי כופר על יהודי היישוב, תוך לקיחת נכבדי הקהילה כבני ערובה.

ב-2 בדצמבר 1939 רוכזו יהודי העיירה בכיכר המרכזית בה, ושם הוחזקו מספר שעות תחת משמר, תוך התעללות בהם. לאחר סלקציה, הובלה קבוצה אחת כ-4 ק"מ עד תחנת הרכבת האזורית, והקבוצה השנייה נכלאה במבנה בית הכנסת המקומי. בתחנת הרכבת הפשיטו הגרמנים את היהודים, ושדדו את רכושם, תוך התעללות בנחשלים. לאחר מכן הועמסו היהודים על קרונות משא שפנו לנפת לובלין. ב-4 בדצמבר 1939 גורשו מהעיירה יתר היהודים שהושארו בה, תוך רצח כמה עשרות מהם במהלך האקציה. יעדי הגירוש היו מיינדזיז'ץ פודלסקי ולוקוב, ויהודי העיירה נלקחו ליישובים אלו בקרונות רכבת צפופים ללא מזון או שתייה, בנסיעה שארכה יומיים.

גורלם של יהודי העיירה היה כגורל יהודי היישובים אליהם הגיעו. מכ-3,000 יהודי נאשיילסק שרדו את השואה כ-80 איש, רובם בשטחי ברית המועצות.

לקריאה נוספת

  • מ. צאנין, נאשיילסק ופולטוסק בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 209–214 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
  • ביאנקה סטיגטר, שלוש דקות, סרט תיעודי, 2022[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאשיילסק בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36004435נאשיילסק