מתתיהו לונץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתתיהו לונץ
לידה 6 ביוני 1894
פטירה 27 בספטמבר 1979 (בגיל 85)

מתתיהו לונץ (5 ביוני 189427 בספטמבר 1979) היה בנקאי ופעיל ציבור ביישוב ובישראל.

קובץ:Bench for Luncz.jpg
ספסל לזכרם של אסתר ומתתיהו לונץ בחיפה

קורות חיים

מתתיהו לונץ נולד בירושלים לאברהם משה לונץ חוקר ארץ ישראל ודבורה (לבית עקיבא ריטבסקי).

לונץ החל לעבוד בבנק אפ"ק ביפו ב-1913 וב-1919, אחרי פטירת אביו, עבר לעבוד בסניף בירושלים. בין לבין, בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא העות'מאני כצנזור.

לאחר מכן הועבר לצפת על מנת לשמש מנהל הסניף המקומי של הבנק לכעשר שנים. בצפת החל בפעילות ציבורית ושימש יו"ר ועד הקהילה העברית. בזמן מאורעות תרפ"ט עמד יחד עם בנקאי אחר, אליהו קלינגר, בחזית השטח היהודי על מנת לרסן את פעילות הערבים.

ב-1930 עבר לטבריה לטובת ניהול סניף אפ"ק. גם שם שימש כיו"ר ועד הקהילה וככזה תרם למיתון הסכסוכים בין הקהילה היהודית לשכניה הערבים.
מטבריה עבר לחיפה ב-1936. היו אלו ימי העלייה החמישית והעיר התפתחה במהירות. ב-1953 "הוחזר" לירושלים, אך במהרה חזר לחיפה.

גם בחיפה שימש בתפקידים ציבוריים כגון יו"ר הוועד המקומי של קרן היסוד, חבר הקוּרָטוֹרְיוֹן (חבר נאמנים) של בית הספר הריאלי העברי, נשיא לשכת המסחר העירונית, יו"ר אגודת בית שבתי לוי, יו"ר המועדון הימי והכלכלי מיסודו של החבל הימי לישראל, נשיא סניף רוטרי, יקיר העיר חיפה[1]. משנת 1957 החל לשמש כקונסול כבוד של דנמרק בחיפה וסמלה של דנמרק התנוסס על בית המשפחה.

תמיכתו באגודת צופי ים נענתה בקריאת סירת מפרשים "מתתיהו לונץ" על שמו.

על שמו רחוב בחיפה[2].

משפחתו

ב-1920 התחתן עם אסתר לבית משפחת ברקוף מזכרון יעקב[3]

אחיו הם ד"ר יעקב לונץ (ידוע בשם העט "יעקב אסיא"), שרה וחנה בולוטין.

ילדיו הם דבורה גורי, שהייתה אלחוטנית בהגנה והמשיכה אחר כך בשירות המדינה. תרזה גויסה במלחמת העצמאות לפלמ"ח שם הייתה מזכירה פלוגתית[4] ומאוחר יותר נישאה לרב חובל עמנואל קלמפרר ורמי לונץ, תת-אלוף בחיל הים הישראלי.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • מתתיהו לונץ, בימים ההם, רבעון לבנקאות, איגוד הבנקים בישראל, גיליון 24, אדר ב' תשכ"ז, מרץ 1967

הערות שוליים

  1. ^ יקירי העיר חיפה באתר מועדון רוטרי חיפה
  2. ^ סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (כ"ב) ב"חיפה מבלי לקום מהכורסא"
  3. ^ ברכה לבבית, הארץ, 13 ביולי 1920
  4. ^ הפלוגה התוקפת באתר הזיכרון לקרב נבי יושע
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0