מלחמה גרעינית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
| נשק גרעיני |
|---|
|
| רקע |
| היסטוריה • מלחמה • מרוץ החימוש • תוכן / ניסויים • השפעות • ארסנל • ריגול • התפשטות הנשק |
| סוגי פצצות |
| פצצה מלוכלכת • נייטרון • ביקוע גרעיני • מימן • ילד קטן • איש שמן • פצצת הצאר • פצצה מומלחת |
| מדינות שמחזיקות בנשק גרעיני או שהחזיקו בו בעבר |
|
מלחמה גרעינית היא מלחמה שהסלימה למצב שבו אחד הצדדים מחליט להשתמש בנשק גרעיני, למשל פצצת אטום.
יש המכנים מלחמה כזו "מלחמת יום הדין", בגלל ההשפעה ההרסנית של הנשק הגרעיני: פצצת האטום, למשל, נחשבת לנשק קטלני ביותר, בגלל החום, גל ההדף והקרינה המזיקה שהיא מייצרת. נוסף על כך, השפעת הקרינה באזור המופצץ יכולה להישאר בטווח זמן של עד 10 שנים, והיא הופכת את האזור לבלתי ניתן להתיישבות. יש הסבורים שמלחמה גרעינית יכולה אף לגרום להשמדת רוב אוכלוסיית העולם. לאלברט איינשטיין מיוחסת האמרה:
אני לא יודע באיזה נשק ילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית ילחמו במקלות ובאבנים.
עד כה נעשה שימוש בנשק גרעיני רק בשלהי מלחמת העולם השנייה, עת הוטלה פצצה גרעינית על העיר היפנית הירושימה, ושלושה ימים לאחר מכן על העיר נגסאקי. פעולה זו גרמה למותם של מאות אלפי אנשים, והיא ממחישה את גודל הנזק שעלולה לגרום מלחמה גרעינית, משום שבמהלך מרוץ החימוש הגרעיני גדלה עוצמת הנשק הגרעיני מאות מונים, וגם מלאי הנשק הגרעיני גדל מאוד.
החרדה מפני מלחמה גרעינית מלווה את העולם מאז התבססותו של הנשק הגרעיני, בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים. שעון יום הדין, שנוצר על ידי ביטאון מדעני האטום באוניברסיטת שיקגו בשנת 1947, מנסה לאמוד את ההסתברות לפריצתה של מלחמה גרעינית. את המידע הוא מציג ב"דקות לחצות", כאשר חצות היא הנקודה שבה תפרוץ מלחמה גרעינית. המרחק הרב ביותר מחצות היה בשנים 1991–1994, בעקבות תום המלחמה הקרה - 17 דקות. הקרבה הגדולה ביותר לחצות הייתה בשנים 1953–1959, שנות מרוץ החימוש הגרעיני - 2 דקות. כיום (2017) השעון עומד על 2.5 דקות לחצות.
בארצות הברית משמש המושג DEFCON כדי לייצג דרגת מוכנות, גם בהקשר של סיכון למלחמה גרעינית. אחד האירועים שבהם דרגת המוכנות עלתה לרמה גבוהה ביותר היה משבר הטילים בקובה.
דוקטרינות ואמצעים במלחמה גרעינית
במקביל לפיתוח הנשק הגרעיני עסקו המעצמות גם בפיתוח תורת לחימה לשימוש בנשק זה ואמצעים לשיגורו או למניעת פגיעה בשטחן מנשק זה, קבלת התראה והתגוננות. במסגרת המניעה פותחו טילים נגד טילים בליסטיים גרעיניים ויוזמת ההגנה האסטרטגית שהגה ממשל רייגן. אמצעי נגד שפותח כנגד הגנה מטילים בליסטיים הוא טיל מרובה ראשי נפץ. ארצות הברית פיתחה אמצעים שונים לגילוי פעילות רדיואקטיבית. דוגמה ראשונה לכך הייתה גילוי הניסוי הראשון של ברית המועצות בנשק גרעיני.
הנרי קיסינג'ר הציע את מושג "התגובה הגמישה" במסגרת מלחמה גרעינית, לעומת אלה שהחזיקו באופציה של מה שהוגדר כ"תגובה המאסיבית", שבין מציעיה היה שר החוץ ג'ון פוסטר דאלס. בהקשר זה תוארה דוקטרינה השמדה הדדית מובטחת כאמצעי להרתעה ממלחמה גרעינית. כחלק מרעיון זה, נולד רעיון המכה השנייה, לפיו צוללות גרעיניות ישמשו כתעודת ביטוח במקרה של מתקפה גרעינית-צד אחד יימנע מלתקוף אם ידע שהוא לא יוכל להשמיד את היכולת הגרעינית של הצד השני ויספוג בשל כך מתקפת נגד.
בעקבות האיום הנתפס למלחמה גרעינית הוקמו מקלטים גרעיניים הן על ידי גופים ממשלתיים והן על ידי אזרחים.
מלחמה גרעינית בתרבות
מלחמה גרעינית מהווה איום קיצוני על המשך קיומו של כדור הארץ, ולכן לא פלא שהיא משמשת בסיס לספרים, סרטי קולנוע ויצירות מוזיקליות.
אחד הבולטים בסרטי הקולנוע העוסקים במלחמה גרעינית הוא "דוקטור סטריינג'לאב", סרטו של סטנלי קובריק מ־1964, בכיכובו של פיטר סלרס. עלילת הסרט, קומדיה שחורה המבוססת במידת מה על הספר "רד אלרט" מאת פיטר ג'ורג', מספרת על גנרל מחיל האוויר האמריקני, ג'ק ריפר, המחליט ליזום מלחמה גרעינית בחששו מפני קונספירציה קומוניסטית לזהם את מי השתייה בפלואוריד ולאיים על "נוזלי הגוף היקרים" של בני העם האמריקני. חששו של ריפר מפלואוריד נובע כנראה מאין-אונות שייחס לשתיית מים עם חומר זה. ריפר מורה לטייסיו לתקוף, נועל עצמו בבסיס ומקווה שהמתקפה תצית מלחמה גרעינית כוללת.
סרט נוסף הוא סרטו של ג'יימס קמרון שליחות קטלנית אשר מראה את החיים אחרי שרשת מחשבים צבאית בשם "סקיינט" תפתח תודעה ותחליט על השמדת המין האנושי, ותעשה זאת על ידי ירי כל הטילים הגרעיניים שברשות צבא ארצות הברית. מאורע זה נקרא בסרט "יום הדין".
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהושפט הרכבי, מלחמה גרעינית ושלום גרעיני.
