שעון יום הדין
שעון יום הדין, הוא אמצעי המחשה שנוצר על ידי ביטאון מדעני האטום באוניברסיטת שיקגו בשנת 1947, ומנסה לאמוד את ההסתברות לקטסטרופה גלובלית לסכן את עתיד האנושות - פריצתה של מלחמה גרעינית, ולאחרונה גם פגיעה של ההתחממות הגלובלית. את המידע הוא מציג ב"דקות לחצות", כאשר חצות היא הנקודה שבה תפרוץ מלחמה גרעינית. המרחק הרב ביותר מחצות היה בשנים 1991–1994, בעקבות תום המלחמה הקרה – 17 דקות. ב-23 בינואר 2020 הוזזו מחוגי השעון ל-100 שניות לפני חצות. המדענים שהחליטו על הזזת המחוג הסבירו שהסכנה לאנושות גבוהה מאי פעם עקב שילוב של סכנה למלחמה גרעינית ושינויי אקלים. ב-24 בינואר 2023 הוזזו מחוגי השעון ל-90 שניות לפני חצות, המיקום הקרוב ביותר לחצות מאז שנוצר השעון.
יצירת השעון
ב-1947, התבקשה האמנית מרטיל לנגסדורף (אנ') שהייתה אשתו של אלכסנדר לנגסדורף (אנ') אחד מהפיזיקאים שהשתתפו בפרויקט מנהטן, הפרויקט של פיתוח הנשק הגרעיני, לעצב עמוד ראשי של עיתון שעסק ברמת איום הגרעין בעולם. היא בחרה לצייר שעון שבו המחוגים מראים את השעה 7 דקות לחצות.
השינויים בשעון
מחוגי השעון, מאז שהחל 1947 והשעה בו הייתה 7 דקות לחצות, זזו 24 פעמים כתגובה לאירועים בינלאומיים. לפעמים התקרבו לחצות ולפעמים התרחקו ממנו.
- שנת 1949 – ברית המועצות מנסה את הנשק הגרעיני הראשון שלה. השעה בשעון משתנה ל־3 דקות לחצות (4 דקות יותר קרוב לחצות מ־1947).
- שנת 1953 – ארצות הברית וברית המועצות ניסו מתקן תרמו-גרעיני. השעה בשעון משתנה ל־2 דקות לחצות (דקה אחת יותר קרוב לחצות מ־1949).
- שנת 1960 – הציבור מודע לסכנות שבנשק הגרעיני. המדענים שיתפו פעולה נגד הנשק הגרעיני. השעה בשעון משתנה ל־7 דקות לחצות (5 דקות יותר רחוק מחצות מ־1953).
- שנת 1963 – המעצמות חתמו על חוזה האוסר ניסויי נשק גרעיני תחת כיפת השמים. השעה בשעון משתנה ל־12 דקות לחצות (5 דקות יותר רחוק מחצות מ־1960).
- שנת 1968 – צרפת וסין רכשו וניסו נשק גרעיני. מלחמות פורצות בהודו, וייטנאם ובמזרח התיכון. השעה בשעון משתנה ל־7 דקות לחצות (5 דקות יותר קרוב לחצות מ־1963).
- שנת 1969 – ארצות הברית אשרה אמנה שאוסרת על הפצת נשק גרעיני. השעה בשעון משתנה ל־10 דקות לחצות (3 דקות יותר רחוק מחצות מ־1968).
- שנת 1972 – ארצות הברית וברית המועצות חתמו על הסאל"ט הראשון ועל אמנה נגד שימוש בטילים בליסטיים. השעה בשעון משתנה ל־12 דקות לחצות (2 דקות יותר רחוק מחצות מ־1969).
- שנת 1974 – הודו מפתחת נשק גרעיני. השיחות בין ארצות הברית לברית המועצות נמצאות במשבר. השעה בשעון יום הדין משתנה ל־9 דקות לחצות (3 דקות יותר קרוב לחצות מ־1972).
- שנת 1980 – המשבר בשיחותיהן של ארצות הברית וברית המועצות עדיין איננו נפתר. פעולות טרור מתחילות להתפשט בעולם. השעה בשעון משתנה ל־7 דקות לחצות (2 דקות יותר קרוב לחצות מ־1974).
- שנת 1981 – המעצמות מאיצות פיתוח נשק לא-קונבנציונלי. עימותים באפגניסטן, דרום אמריקה ופולין מוסיפים למתח העולמי. השעה בשעון משתנה ל־4 דקות לחצות (3 דקות יותר קרוב לחצות מ־1980).
- שנת 1984 – הסלמה בפיתוח הנשק הגרעיני של ארצות הברית וגם של ברית המועצות, ככלי איום אחת על השנייה. השעה בשעון משתנה ל־3 דקות לחצות (דקה אחת יותר קרוב לחצות מ־1981).
- שנת 1988 – ארצות הברית וברית המועצות חותמות על אמנה שמחייבת הפחתה בנשק הגרעיני. השעה בשעון משתנה ל־6 דקות לחצות (3 דקות יותר רחוק מחצות מ־1984).
- שנת 1990 – מדינות מזרח אירופה עוברות ברובן למשטר דמוקרטי, והמלחמה הקרה נגמרת. השעה בשעון משתנה ל־10 דקות לחצות (4 דקות יותר רחוק מחצות מ־1988).
- שנת 1991 – המעצמות חתמו על אמנה להפחתת נשקיהן. השעה בשעון משתנה ל־17 דקות לחצות (7 דקות יותר רחוק מחצות מ־1990). השעון במצב זה היה הכי רחוק מחצות.
- שנת 1995 – ההוצאה העולמית על ביטחון נשארת כמו בתקופת המלחמה הקרה. צמצום הנשק מתעכב. השעה בשעון משתנה ל־14 דקות לחצות (3 דקות יותר קרוב לחצות מ־1991).
- שנת 1998 – הודו ופקיסטן ניסו נשק גרעיני, כ"מידה כנגד מידה". ארצות הברית ורוסיה מתקשות בהפחתת הנשק. השעה בשעון משתנה ל־9 דקות לחצות (5 דקות יותר קרוב לחצות מ־1995).
- שנת 2002 – אין התקדמות גדולה במשא ומתן בין ארצות הברית לרוסיה. ארצות הברית הכריזה על רצונה לפנות מהאמנה נגד טילים בליסטיים. ארגוני טרור מעוניינים להשיג נשק גרעיני. השעה בשעון השתנתה ל־7 דקות לחצות (2 דקות יותר קרוב לחצות מ־1998).
- שנת 2007 – קוריאה הצפונית מנסה את הנשק הגרעיני שלה, ואיראן שואפת לנשק גרעיני. השעה בשעון השתנתה ל־5 דקות לחצות (2 דקות יותר קרוב לחצות מ־2002). שינוי זה פורסם ב־17 בינואר 2007 בשעה 14:30 לפי שעון גריניץ'.
- שנת 2010 – שיתוף פעולה עולמי להקטנת ארסנל הנשק הגרעיני והגבלת השפעת שינוי האקלים. השעה בשעון השתנתה ל־6 דקות לחצות (דקה אחת יותר רחוק מחצות מ־2007).
- שנת 2012 – רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011) גרמה לדליפה רדיואקטיבית בכור הגרעיני בפוקשימה והמתחים הגרעיניים הגוברים בעולם. השעה בשעון השתנתה ל־5 דקות לחצות (דקה אחת יותר קרוב לחצות מ־2010).
- שנת 2015 – המשך אי הטיפול בסכנת ההתחממות הגלובלית, המשך צבירה של נשק אטומי, התגברות המתח בין ארצות הברית ורוסיה סביב משבר אוקראינה. השעון התקדם ל-3 דקות לחצות (2 דקות יותר קרוב לחצות מ-2012).
- שנת 2017 - על רקע אי הצלחת הקהילה הבינלאומית להתמודד עם הנשק הגרעיני ושינויי האקלים, בפרט לאור הצהרות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, השתנתה השעה בשעון ל־2.5 דקות לחצות (חצי דקה יותר קרוב לחצות מ-2015).[1][2]
- שנת 2018 - לאור כישלון הניסיונות לשכנע את קוריאה הצפונית להקפיא זמנית את פיתוח הנשק הגרעיני, וחילופי איומים בינם ובין ממשל דונלד טראמפ, השתנתה השעה בשעון ל־2 דקות לחצות (חצי דקה יותר קרוב לחצות מ-2017).[3]
- שנת 2019 - בעקבות המשך של חוסר אונים בממשלות בעולם לעצור את ההתחממות הגלובלית, מתח גרעיני, "מלחמות מידע" ונורמליזציה של הסביבה המסוכנת, נשארה השעה בשעון ל-2 דקות לחצות (אותה שעה כמו ב-2018)
- שנת 2020 - בגלל הסיכון לפריצת מלחמה גרעינית והסכנה הנשקפת משינויי האקלים כמו כן גם המתיחות בין איראן לארצות הברית, לדעת חברי ביטאון מדעני האטום, הוזזו מחוגי השעון קדימה ל-100 שניות לחצות (20 שניות יותר קרוב לחצות מ-2019).[4] אותו הזמן אושרר גם ב-2021 ו-2022.
- שנת 2023 - בגלל שינוי האקלים ובעיקר בעקבות המלחמה באוקראינה והסיכון שגובר למלחמה גרעינית, הוזזו מחוגי השעון ל-90 שניות לפני חצות. פרק הזמן הקצר ביותר מאז הוצג השעון ב-1947.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של שעון יום הדין
- שעון יום הדין, באתר "סיקור ממוקד"
- ביטאון מדעני האטום (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בגלל טראמפ: שעון יום הדין הוזז קדימה, באתר ynet, 26 בינואר 2017
- ^ דוד טברסקי, 2.5 דקות לחצות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באוגוסט 2017
- ^ יוני גבאי, שתי דקות לפני אסון עולמי: "שעון יום הדין" הוזז קדימה בחצי דקה, באתר כיכר השבת, 25 בינואר 2018
- ^ הגרדיאן, מאה שניות לחצות: "שעון יום הדין" הוזז קדימה בשל האיום הגרעיני ושינויי האקלים, באתר הארץ, 24 בינואר 2020
35540064שעון יום הדין