פצצה מומלחת
פצצה מומלחת היא נשק גרעיני שנועד לתפקד כנשק רדיולוגי, המייצר כמויות מוגברות של נשורת גרעינית, דבר שלא מאפשר חיים באזור נרחב במשך זמן רב.
פצצה מומלחת היא טכנולוגיה שיכולה לשמש לבניית נשק יום הדין, שהוא נשק שיכול לשים קץ לחיי האדם על פני כדור הארץ. באסטרטגיית לוחמה גרעינית, נשק יום הדין הוא יישום אולטימטיבי של מנגנון כשל קטלני.
הרעיון נוצר עם הפיזיקאי היהודי-הונגרי-אמריקאי לאו סילארד, בפברואר 1950. כוונתו לא הייתה להציע לבנות את נשק יום הדין, אלא להראות שטכנולוגיית הנשק הגרעיני תגיע בקרוב לנקודה שבה היא עלולה לשים קץ לחיי האדם על פני כדור הארץ.[1]
שם הפצצה
שם הפצצה נגזר הן מאמצעי ייצורם, הכוללים שילוב של יסודות נוספים לנשק אטומי סטנדרטי, והן מהביטוי 'להמליח את האדמה' (אנ'), כלומר להפוך אזור לבלתי ראוי למגורים במשך דורות.
למלח יש השפעה מעקרת על האדמה והוא משמש למניעת גידולים חקלאיים חדשים.
המלחת האדמה, או זריעה במלח, היא הטקס של פיזור מלח באתר של ערים שנחרבו על ידי כובשים. מקורו כקללה על יישוב מחדש במזרח הקדום והפך למוטיב פולקלורי מבוסס היטב בימי הביניים. המקרה הידוע ביותר הוא המלחת שכם בספר שופטים פרק ט' פסוק מ"ה:
'ואֲבִימֶ֜לֶךְ נִלְחָ֣ם בָּעִ֗יר כֹּ֚ל הַיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיִּלְכֹּד֙ אֶת־הָעִ֔יר וְאֶת־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־בָּ֖הּ הָרָ֑ג וַיִּתֹּץ֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּזְרָעֶ֖הָ מֶֽלַח.'
מבנה הפצצה
ניתן ליצור גרסאות מומלחות של פצצת אטום או פצצת מימן, על ידי הקפת הליבה של הפצצה בחומר המכיל איזוטופ של יסוד שאינו רדיואקטיבי (לדוגמא, קובלט-59) ואשר ניתן להמירו לאיזוטופ מאוד רדיואקטיבי, כאשר ליבת הפצצה מתפוצצת (בדוגמא, קובלט-59 שאינו רדיואקטיבי יהפוך לקובלט-60 שהינו איזוטופ מאוד רדיואקטיבי). המרת היסוד - מיסוד שאינו רדיואקטיבי ליסוד רדיואקטיבי - נעשית כתוצאה משיחרור מסה גדולה של נוטרונים מהליבה המתפוצצת של הפצצה והיספגותם של הנוטרונים בגרעיני האטומים של היסוד אשר מקיף את הליבה. תהליך זה נקרא גם "הפצצת נויטרונים" (בדוגמא, קובלט-59 הופך לקובלט-60 על ידי תוספת נוטרון לגרעין היסוד). הדף הפיצוץ הגרעיני של הליבה מפזר את החומר הרדיואקטיבי שנוצר על פני שטח רחב, ומותיר את השטח בלתי ניתן לחיים לתקופה ארוכה (בדוגמא, זמן מחצית החיים של רדיואקטיביות פצצת קובלט הוא 5 שנים). אפקט הרדיואקטיביות של פצצה ממולחת הוא הרבה יותר משמעותי מאשר אפקט על אזור המושפע מנשק גרעיני טיפוסי.
איזוטופים רדיואקטיביים שהוצעו לבניית פצצה מלוחה כוללים זהב-198, טנטלום-182, אבץ-65, וקובלט-60.
הפיזיקאי ו.ה. קלארק טען, שלפיצוץ של מספר פצצות קובלט המפוזרות על פני כדור הארץ עם עוצמה כוללת של 50,000 מגה טון, יש את הפוטנציאל לייצר מספיק קרינה ארוכת טווח כדי להוות נשק יום הדין, בתיאוריה, אבל היה בדעה שגם אז, "מספיק אנשים עלולים למצוא מקלט כדי להמתין לרדיואקטיביות לפחות ולהתחיל מחדש".[2]
ניסויים בפצצה
ככל הידוע, לא נבנתה ולא נוסתה מעולם פצצה מומלחת בכוונה. עם זאת, התקיימו ניסויים גרעיניים עם קובלט.[3] בין היתר, בריטניה ערכה ניסוי בפצצה במשקל קילוטון הכוללת כמות קטנה של קובלט כחומר מעקב רדיוכימי באוסטרליה בשנת 1957.[4]
לעומת פצצה מלוכלכת
אין לבלבל בין פצצה מומלחת ל"פצצה מלוכלכת", שהיא פצצת נפץ רגילה המכילה חומר רדיואקטיבי שמתפזר על פני השטח בעת פיצוץ הפצצה. פצצה מומלחת מסוגלת לזהם שטח הרבה יותר גדול מפצצה מלוכלכת.
בתרבות הפופולרית
ברומן "כל הפחדים כולם" (1991), מאת טום קלנסי, מצוין כי פצצות גרעיניות טקטיות של חיל האוויר הישראלי יכולות להיות מצוידות במעילי קובלט "כדי להרעיל נוף לכל סוגי החיים לשנים הבאות".
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Arnold, James R. (1950). "The Hydrogen-Cobalt Bomb". Bulletin of the Atomic Scientists. 6 (10): 290–292. Bibcode:1950BuAtS...6j.290A. doi:10.1080/00963402.1950.11461290.
- ^ Clark, W. H. (1961). "Chemical and Thermonuclear Explosives". Bulletin of the Atomic Scientists. 17 (9): 356–360. Bibcode:1961BuAtS..17i.356C. doi:10.1080/00963402.1961.11454268.
- ^ Sublette, Carey (1 במאי 1998). "Types of Nuclear Weapons - Cobalt Bombs and Other Salted Bombs". Nuclear Weapons Archive Frequently Asked Questions. ארכיון מ-28 בספטמבר 2019. נבדק ב-7 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sublette, Carey (23 באוגוסט 2007). "British Nuclear Testing". Nuclear Weapons Archive. ארכיון מ-18 במאי 2019. נבדק ב-7 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
