שיום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מתן שם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שִׁיוּם היא פעולה בה ניתנים שמות לעצמים או למושגים אחרים. (כשם שמִסְפוּר היא פעולה של נתינת מספרים לעצמים או למושגים אחרים). ברמת החברה, שיום הוא הליך המצאת שמות חדשים או השאלתם משפה אחרת. ברמת הפרט, השיום כולל גם הליך הכרה וזכירה של שמות, שהאנשים סביבו נוטים להשתמש בהם. השיום הוא הליך הגדלת אוצר המילים.

שיום יכול להיעשות באופן שרירותי לחלוטין או תוך התחשבות בכללים או הנחות מסוימות. דוגמאות:

  • זוג הורים, שבוחר שם לתינוק, עשוי לבחור אותו בלא התייעצות עם איש ובאופן שרירותי לחלוטין.
  • יצרן, שמייצר מוצר חדש, כמעט תמיד יתחשב ברעיונות שיווקיים לצורך שיום המוצר שלו. דהיינו יתחשב ביכולתה של החברה לקלוט את השם החדש ובהערכת הנטייה שלה להמשך אל המוצר בזכות השם. היצרן יכול גם להיעזר בתבניות השיום, הקיימות כבר בשפה, כדי להפוך את שם המוצר שלו לקליט ומובן באופן מידי. לדוגמה, כל דובר עברית יבין מיד מה מייצגים השמות החדשים "הליקופטרון" או "מכבש-כיס".
  • ארכי-ביולוג, שמגלה מאובן של מין, שלא היה ידוע קודם לכן, יצטרך להתפשר עם חוקי הטקסונומיה, לקביעת שמו של המין שגילה.
  • שיטת הנומנקלטורה בכימיה מכתיבה את שמותיהן של מולקולות רבות.
  • הממסד הרפואי והפסיכולוגי מקבל שמות חדשים עבור מצבים פתולוגיים, שהתגלו והוכרו על ידו. אך ישנם מקרים שבהם הממסד מחליט לשנות, כעבור כמה עשורים הן את הגדרת המצבים האלו והן את שמם. זאת בעקבות הצטברות מידע מחקרי.
  • שמות גרמי שמים - קיימת מערכת סיסטמטית לשיום גרמי שמים

חלק חשוב מפעולת השיום הוא קביעת גבולותיה של פעולה זו. אף חברה לא משיימת כל מושג, שאפשר לשיים. מרבית דוברי העברית, למשל, לא ימצאו טעם להשתמש בשם מיוחד עבור נגר, שמתמחה בהכנת ארונות מטבח או לתת שם מיוחד לקונדיטור, שמתמחה באפיית עוגות קצפת. במילים אחרות, לכול חברה יש גבול לסיבולת חידושי הלשון בתחום אוצר מילים.

לחברות שונות יש העדפות שונות בשיום ובאי שיום, חלקן קלות להסבר וחלקן פחות. לדוגמה, קל להסביר מדוע חשוב למגדלי וסוחרי פלפלים להכיר את שמות זני הפלפלים הרבים, ומאידך מדוע הדבר פחות חשוב לטבחים ועוד פחות לקונים מן השורה. לעומת זאת, קשה להסביר מדוע לדובר האנגלית המודרני אין חשיבות רבה להבדל בשפתו בין כחול (Blue) ובין תכלת (Pale Blue, או Azure), אך ישנה חשיבות להבדל בין סגול-כחלחל (purple) לבין סגול-אדמדם (violet).

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21993740שיום