חינוך מיוחד
חינוך מיוחד הוא חינוך המוכוון לסיפוק מענה לצורכיהם הייחודיים של תלמידים שהמסגרות הרגילות של מערכת החינוך אינן מתאימות להם. המסגרות לחינוך מיוחד משמשות הן לחינוך תלמידים עם לקויות הפוגעות בתפקודם באופן משמעותי, והן לחינוך תלמידים מחוננים.
תלמיד נזקק לחינוך מיוחד כאשר הוא אינו מסוגל להפיק תועלת מתוכניות החינוך של בתי-הספר והגנים הרגילים, אשר אינן מתאימות לו ואינן עונות על צרכיו[1].
מספר התלמידים הנזקקים לחינוך מיוחד מוערך בכ-10% מאוכלוסיית התלמידים. לעיתים תלמיד מגיע למסגרות חינוך מיוחד בשל אילוצים טכניים (כגון חוסר נגישות של בתי הספר הרגילים למשתמשי כיסאות גלגלים). כמו כן, במדינות מסוימות (כמו ארצות הברית) נכללים בחינוך המיוחד גם מחוננים המתקשים להסתגל למסגרת החינוכית הרגילה[1].
השיבוץ למסגרת הלימוד הספציפית נקבע בהתאם לצרכים הייחודיים של כל תלמיד ואלו מאובחנים במסגרת ועדת השמה ייעודית מטעם משרד החינוך.
במסגרת החינוך המיוחד קיימות מספר אפשרויות, למשל: גן ילדים או בית ספר לחינוך מיוחד, פנימיות לחינוך מיוחד, כיתות טיפוליות ומקדמות בתוך החינוך הרגיל, שילוב בכיתה רגילה יחד עם סיוע אישי, מרכזי שיקום מקצועי ועוד[1].
מטרות החינוך המיוחד
החינוך המיוחד נועד לסייע למי שאינו יכול ללמוד במערכת החינוך הרגילה בעקבות קשיים חמורים בתחום השכלי, הגופני, הרפואי, המוטורי, החושי, הרגשי[1] וכו'. בהתאם לכך, החינוך המיוחד נועד לענות על הצרכים ההשכלתיים, החברתיים והרגשיים של התלמידים בעלי הלקויות ולקדם את התהליך השיקומי שלהם. זאת מתוך מטרה לאפשר להם להשתלב בחברה ולקיים חיים חברתיים ומקצועיים תקינים ככל האפשר[1].
ההתייחסות לאדם החריג משתנה מחברה לחברה ואף מתקופה לתקופה באותה חברה[1]. בהתאם לכך, מטרה נוספת של החינוך המיוחד היא לבטא את הרעיונות והערכים בהם דוגלת החברה בקשר למקומם של אנשים עם לקויות. לדוגמה: במדינות סעד, חלק מתפקידו של החינוך המיוחד הוא להקטין את מספר האזרחים הנזקקים לקצבאות אבטלה ונכות. למשל, למידת המיומנות של קריאת שפתיים מגדילה את סיכוייהם של חירשים למצוא עבודה ובכך מקטינה את הצורך שלהם לקצבת נכות בשל אי כשירות לעבודה.
סיבה נוספת שיש למסגרות חינוך מיוחד היא, הורים. מסגרות החינוך המיוחד נותנות מענה להורים בתחומים רבים כגון: רגשי, כלכלי, חברתי ומקצועי. בנוסף, המסגרת מחויבת לתת מידע להורים לגבי טיפולים שונים המגיעים לכל תלמיד לפי צרכיו.
יש לציין כי לקות משמעותית אינה קושי רפואי זמני עקב מגבלות פיזיות. רק אבחון על ידי בעל מקצוע מוסמך יכול לקבוע זאת.
שונות האוכלוסייה והתאמה אישית
המנח "חריג" אינו משקף מצב אחיד, אלא מתייחס לקבוצות רבות של תלמידים הסובלים מבעיות שונות ומגונות. אוכלוסיית החינוך המיוחד כוללת בין היתר מצבים קיצוניים של פיגור שכלי, הפרעה נפשית, הפרעת התנהגות, לקות שמיעה, לקות ראייה, אוטיזם וכו'[1].
לכל תלמיד בחינוך המיוחד יכול להיות פרופיל תפקודי שונה הייחודי לו. במקרים רבים, לצד ההנמכה החריגה ביכולות מסוימות הנגרמת בעקבות הלקות הספציפית, יופיעו גם תחומי התפתחות בהם יראה תפקוד נורמטיבי[1].
מסיבה זו עולה הצורך באבחנה מדויקת של הילד. אבחנה נכונה יכולה לסייע לצוות החינוכי להבין את המקור לקשיים הייחודיים של כל תלמיד, השלכותיהם והדרך היעילה ביותר בה ניתן לסייע לו להתמודד ולהתגבר עליהם[1]. לצד ההערכה החינוכית נהוג לאסוף מידע ממקורות רבים ככל הניתן. עובד סוציאלי יכול לאסוף מידע אודות המצב המשפחתי והסביבתי. חוות דעת רפואית מתארת את המצב הפיזיולוגי. הערכה פסיכולוגית יכולה לספק מידע בנוגע למצב הרגשי והנפשי. מבחן אינטליגנציה מודד את מנת המשכל. קלינאי תקשורת יכול לאבחן את התפתחות השפה. הערכה של ריפוי בעיסוק יכולה לספק מידע על התפקוד החושי והמוטורי. אבחון דידקטי יכול למפות את התפקוד האקדמי ולאתר לקויות למידה. אבחון הפרעת קשב בודק את תפקודי הקשב ויכול להצביע על קיום של הפרעת קשב.
רקע
בעבר מושג הלקות נתפס כאנומליה רפואית של הפרט בעל הלקות. על פי התפיסה זו תלמידים בעלי לקות קשים יותר להוראה ויש לספק להם שירותים נוספים על מנת להשוות, במידת האפשר, את תנאי הלימוד שלהם לאלה של תלמידים חסרי הלקות. כמו כן יש לחפש, בעזרתם, את הדרך הספציפית המתאימה להם ללימוד כדי לקדמם ולמנוע מהם הפרעה ללימוד התלמידים חסרי הלקות.
כיום, רווחת התפיסה שמושג הלקות נתפס כאי התאמה של גישת החברה ושל עיצוב הסביבה שבה אנו חיים לצורכיהם של אנשים בעלי יכולות נמוכות מהרגיל (על פי תפיסה זו, סביבה שהעיצוב שלה מתעלם, למשל משמאליים יכולה להפוך את השמאליים לבעלי לקות). מטרת מערך החינוך המיוחד היא לתת לתלמידים עם לקות העשרה אפשרות להשתלב בחינוך הרגיל וחלופה זמנית לחינוך הרגיל עד שעיצובו ועיצוב סביבתו יהפכו לנגישים יותר, למשל, עד שיורחבו משקופי דלתות בית הספר הממלכתי הרגיל ויאפשרו מעבר לתלמידים המשתמשים בכיסאות גלגלים.
בין השירותים הנוספים הניתנים לתלמידי החינוך המיוחד:
- נוכחות מוגברת של אנשי מקצוע
- התאמות במבחנים ועבודות (כולל הארכת זמן, מתן תשובות בעל פה)
- טיפולים נפשיים
- טיפולים תרופתיים
- טיפולים התפתחותיים (לדוגמה: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק)
- סיוע צמוד
חינוך מיוחד ממלכתי
במדינות בהן קיים חינוך כללי ממלכתי קיים על פי רוב גם חינוך מיוחד ממלכתי לצד חינוך מיוחד פרטי. ישנן מדינות הממיינות את התלמידים למסגרות חינוך מיוחד על פי האבחון המופיע בתיק הרפואי שלהן ואחרות שמקיימות דיון בהשתתפות מומחים על צרכיו של כל תלמיד עם לקות כדי למיינו למסגרת החינוכית המתאימה לו ביותר (מדינת ישראל בעקבות מסקנות ועדת ראובן כהן רז) או אפילו דורשות את הסכמת הורי התלמיד למיון זה.
חינוך מיוחד בישראל
ערך מורחב – חינוך מיוחד בישראל
המטרה העיקרית של החינוך המיוחד בישראל היא לשלב ככל האפשר את האדם החריג בחברה[1].
ההנחה המקובלת היא שיש לשאוף להשאיר את הילד החריג בחברת ילדים רגילים בני גילו בסביבתו המוכרת ולסייע לו באמצעי חינוך שונים (כמו שעורי עזר וטיפול פרטני). שילוב זה תורם לילד החריג בכך שהוא ממריץ את תהליכי הלמידה שלו. הוא גם תורם לילד הרגיל משום שהוא מחנך אותו לפתיחות ולסובלנות כלפי השונה ומטפח בו הרגלי סיוע ועזרה הדדית[1].
דילמות ביישום החינוך המיוחד
נחיצות החינוך המיוחד
קיימות טענות מצד חלק מהעוסקים בחינוך, לפיהן החינוך המיוחד גוזל משאבים מהחינוך הרגיל. אותו מורה נוסף, לדוגמה, המלווה קבוצה קטנה של תלמידי חינוך מיוחד, יכול לעזור לכיתה שלמה של תלמידים "רגילים". הפגיעה הזו במשאבים משפיעה במיוחד על תלמידים חלשים בחינוך ה"רגיל", שאינם סובלים ממוגבלות כלשהי ולכן אינם נהנים מהמשאבים הנוספים של החינוך המיוחד.
מצד שני, טוענים התומכים בחינוך מיוחד, לא רק שתלמידי החינוך המיוחד זקוקים למשאבים הללו יותר מתלמידים "רגילים", אפילו החלשים שבהם, אלא שהמשאבים הנוספים הללו, שמגיעים מתקציבים נפרדים המיועדים לחינוך המיוחד, יכולים לסייע לתלמידים הרגילים - ההנחה היא שאיש מקצוע הנמצא בבית הספר כדי לעזור לתלמידי חינוך מיוחד, לא ימנע את עצמו מלטפל בבעיות של תלמידים "רגילים" אם הוא נתקל בהן.
שילוב לעומת הפרדה
- ערך מורחב – שילוב בחינוך
דילמה נוספת הקשורה לחינוך מיוחד היא ההתלבטות בין שילוב תלמידי חינוך מיוחד בכיתות "רגילות" לבין חלוקה ברורה בין בתי ספר "רגילים" ובתי ספר לחינוך מיוחד. החשיפה של הילד המיוחד ל'עולם האמיתי' חשובה מאוד הן בשביל התלמידים המשולבים והן בשביל התלמידים המשלבים בשביל שידעו לקבל את האחר והשונה. ישנו שיתוף בין מערכות החינוך הרגילות לבין המיוחדות לכדי קידום הילדים משני הצדדים.
מגמת השילוב מקובלת ברוב המדינות המתקדמות[1]. אחת מהטענות המרכזיות של תומכי השילוב היא שתלמיד שילמד בכיתה "רגילה" לא יתפוס את עצמו כ"שונה", מה שעלול לגרום לו לפתח דימוי עצמי שלילי, אלא כאחד משאר התלמידים. בנוסף, קיים חשש שבסביבות של חינוך מיוחד רמת הלימוד תהיה נמוכה יותר, בעוד שתלמיד המשולב עם תלמידים "רגילים" יישאר קרוב ככל האפשר לרמתם. לבסוף, חוויית הלימוד לצד תלמיד השונה מהם יכולה לתרום רבות לחינוכם של הילדים האחרים הלומדים לצד תלמיד החינוך המיוחד.
מתנגדי השילוב, לעומת זאת, טוענים בין השאר כי בכיתה "רגילה" תלמיד החינוך המיוחד עלול להרגיש חלש יותר ולאבד ביטחון עצמי, בעוד שכאשר ילמד לצד תלמידים הדומים לו יוכל לחוות יותר חוויות חיוביות. טיעון נוסף הוא שיותר קל לארגן טיפולים ותמיכה נוספת לתלמידי חינוך מיוחד כאשר אלו מרוכזים בבתי ספר מיוחדים להם. בבתי ספר "רגילים", לעומת זאת, תלמידי החינוך המיוחד שלא יצליחו להשתלב כראוי עלולים לפגוע בחבריהם לספסל הלימודים בכך שידרשו את מירב תשומת לבם של המורים ושאר הסגל החינוכי, ויורידו את רמת הלימודים. ישנם הטוענים שכל ההבטחות בדבר טיפול יחידני והשקעה מיוחדת בילדים בעלי צרכים מיוחדים אינם עומדים במבחן המציאות ומאידך ילדים שנכנסים עם בעיות מסוימות יוצאים עם בעיות רגשיות התנהגותיות נוספות בעקבות הימצאותם עם ילדים בעלי בעיות אחרות. מדינת ישראל מיישמת מדיניות המעודדת שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל מתוך הבנה שהשילוב מוריד לחצים ומרגיע את התלמיד המיוחד במסגרת החינוך הרגיל. בנוסף לכך, קיימת מערכת החינוך מודעת לכך שהשילוב של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים בכיתה רגילה מרגיע את המשפחה של אותו התלמיד ומעודד אותם לקחת חלק במאמצי השילוב. בנוסף לכך במדינת ישראל יש אפשרות לכל הורה שרוצה להכניס את ילדו למסגרת החינוך הרגיל זכאות לכך. בית הספר מחויב לדווח להורה ולעדכנו בכל המתרחש בתהליך הלמידה של הילד ובהתקדמות שלו בתום השנה. לעיתים החברה דוחה את הילד הלקוי ורואה בו כחריג ושונה, היא נמנעת מחברתו ודבר זה גורם לו לפגיעה קשה בדימוי העצמי, מעבר לפן האישי של התלמיד הלקוי יש את החברה שגם אצלה עניין זה מעורר דברים שליליים כמו חוסר סבלנות ואי קבלת השונה.
ביקורת על החינוך המיוחד
הביקורת על החינוך המיוחד[2][3][4] מכירה בכך שלכל ילד סגנון וקצב למידה שונים[5] ושכל ילד הוא ייחודי[6], לא רק מסוגל ללמוד אלא גם להצליח.
הביקורת על החינוך המיוחד טוענת שבכך שמתייגים את הילדים האלה עם תוויות פסאודו-מדעיות מזיקות (כגון ADHD/ADD, OCD, ODD ואחרות, על פי המדריך הפסיכיאטרי האבחוני DSM) וכך מתייגים אותם כ"חולי נפש", ומונעים באופן שיטתי את התפתחותה של מערכת החינוך הנוכחית. הביקורת על החינוך המיוחד גם טוענת שיש לספק לילדים אלה פתרונות, לא תוויות, סמים ותרופות.
הביקורת על החינוך המיוחד ממליצה לממשלה לקחת את הילדים האלה המתויגים בצורה כוזבת עם ליקויי למידה מעורפלים ולשים אותם בצדק בחזרה בקטגוריה החינוכית. במהלך השנים האחרונות ניתן היה לראות כי פותחו תוכניות ודגמים שונים שהמשותף לכולם היה העיקרון הנגזר מההגדרה המילונית למושג "שילוב" - שזהו צירוף של שני דברים יחד ולא של הטמעת המיעוט ברוב. ישנם דגמים שונים המציגים אפשרויות שונות לשיתוף פעולה מקצועי בין אנשי החינוך המיוחד לבין אנשי החינוך הרגיל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שמעון זקס, מרים לוין, נורית וייסקופף, חנן רונן, סוגיות בחינוך מיוחד, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2015.
- ארליך, ד., היימן, ט. (2015), סוגיות בחינוך המיוחד, ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, ג(7–10), עמודים 295–308.
- רייטר, ש. (1990) דרכי עבודה בחינוך המיוחד. סוגיות בחינוך המיוחד, ת"א: האוניברסיטה הפתוחה,11, עמודים 13–14.
- ד"ר אריה קיזל (תשע"א). "ממדי הפילוסופיה הדיאלוגית בעבודה חינוכית עם בעלי קשיי תקשורת". בתוך: משה רחימי (עורך). וחי אחיך עמך: היחס לאנשים בעלי צרכים ייחודיים ושילובם בחברה. אלקנה: מכללת אורות ישראל.
- ליזר, י. (2001). החינוך המיוחד נושק לעתיד: נושאים לעיון ולדיון ביקורתי. סוגיות בחינוך המיוחד ובשיקום, 1 (15-14)
- בארקלי, ר.א (2003). לשלוט ב ADHD. עמודים 35–49. הוצאת גלילה תל אביב
- גרינספאן, ס, ד. וידר, ס. (2008). טיפול באוטיזם. עמודים 19–26. הוצאת ספרים "אמציה", חיפה
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של ריצ'רד לבוי, כולל מאמרים על הוראה וחינוך, תוך דגש על לקויי למידה וחינוך מיוחד
- חינוך מיוחד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חינוך מיוחד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ "SPECIAL EDUCATION" -- a Noble Cause Sacrificed to standardization
- ^ "SPECIAL EDUCATION" -- a Noble Cause Run Amok
- ^ THE OTHER 'R's
- ^ Learning styles בוויקיפדיה האנגלית
- ^ Individual differences psychology בוויקיפדיה האנגלית
36430349חינוך מיוחד