מת"ח (חברה)
מת"ח הייתה חברה ליד תנועת המושבים שפעלה ללוות את המתיישבים במושבים חדשים עד הגעתם לביסוס כלכלי.
שם
לראשי התיבות מת"ח נתנו מגוון של פירושים, ביניהם: "מלאכה, תעשיה, חקלאות"[1][2], "מפעלי תעשיה וחרושת"[3], "מפעל לתעסוקה חקלאית"[4], ו"מפעלי תעסוקה חקלאית"[5].
דרכי פעולה
חברת מת"ח נועדה לפעול במושבים של תנועת המושבים בהם המתיישב אינו יכול לעבד את משקו בעצמו, במיוחד אדמות שלחין. החברה חוכרת את השטחים מהמתיישב ולוקחת על עצמה את עיבודם. במידת האפשר היא מעסיקה את המתיישב בטיפול במשק ומעניקה לו הדרכה[1]. המטרה הייתה להעניק למתיישב אמון במשק החקלאי וביכולת להתפרנס ממנה[6]. בנוסף, עיבדה חברת מת"ח שטחים משותפים של מספר מושבים[1], למשל שטחי הטבק והזיתים של אחיסמך[7]. בתחילה, החברה נשאה על עצמה את כל האחריות להפסדים והתחלקה עם המתיישב ברווחים[1][8][9][10]. אולם בשנת 1955 הוחלט שהמתיישב גם ישא בחלק מההפסדים כדי לדרבן אותו להשקיע במשק[11].
החברה קיבלה סיוע ממחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ומהמרכז לתעסוקה[10].
היסטוריה
החברה הוקמה בסוף 1953[9]. ביולי 1954 דווח שבשלושת חודשי פעילותו הראשונים הוא עיבד 4,600 דונם אדמת שלחין של 620 משקים בתשעה מושבים וסיפק 45,000 ימי עבודה[1]. לקראת סוף 1954 החלה החברה לעבד גם שטחי פלחה[9]. באמצע שנת 1955 דווח שהחברה עיבדה בשנתה הראשונה 3,200 דונם שלחין, בעיקר ירקות, ועוד 1,000 דונם פלחה[10]. בשנת 1955 כבר פעלה החברה ב-14 מושבים, שכללו 745 משקים, וכן נכנסה לפעילות של גידול כותנה[12], סלק סוכר, ובטטות והרחיבה את שטחי העיבוד של בוטנים ותפוחי אדמה[10]. החברה לקחה על עצמה את האחריות להקמת מושבים בחבל לכיש[13][10][14]. בשנת 1956 החברה הייתה שותפה בהקמת מכון להפרדת כותנה בקריית גת[15]. באביב 1957 החברה טיפלה בעשרה מושבים, חמישה בחבל לכיש, שניים בנגב ושלושה באיזור התיכון[16].
מנהלי החברה בראשיתה היו אריה גרמנסקי[17], שנהרג בתאונת דרכים באפריל 1956[18], וי. גורן[9].
בין המושבים שלוו על ידי החברה נמנים נבטים[19], תדהר[20], רנן[21][22], טל שחר[23], שדות מיכה[24], מאור[25] והודיה[26].
החברה נסגרה בשנת 1957 לאחר שצברה גרעונות גדולים[27].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 "מתח" יעבד 20 אלף דונם ב־25 מושבי־עולים, דבר, 23 ביולי 1954
- ↑ יוכפלו שטחי ההשקאה בנגב, דבר, 26 בספטמבר 1954
- ↑ ישראל פז, הבו "יחס מיוחד" למתיישבים באזורים מרוחקים, על המשמר, 19 בדצמבר 1954
- ↑ ז. און, חברת העוברים - גורם מיישב וכובש, דבר, 30 במרץ 1955
- ↑ מת"ח, דבר, 19 ביוני 1955
- ↑ יצחק קורן, המפעל לעזרת חקלאים נחשלים, דבר, 11 במאי 1955
- ↑ מושב אחיסמך אומץ על־ידי הצבא, על המשמר, 26 באפריל 1955
- ↑ שמואל רולבנט, בישימון אין עוצר את הרוח, דבר, 3 בדצמבר 1954
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 חברת מת"ח תגוון פעולתה ותגדיל מספר המושבים שבטיפולה, דבר, 13 בדצמבר 1954
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 יצחק קורן, המפעל לעזרת חקלאים נחשלים, דבר, 11 במאי 1955
- ↑ נציגי המתיישבים החדשים קובלים על קשיי שיווק ומחסור באשראי-בועידת המושבים, דבר, 21 באוגוסט 1956
- ↑ המושבים זורעים 36 אלף דונם כותנה, דבר, 27 באפריל 1956
- ↑ מועצת תנועת המושבים תדון בקליטת העליה מצפוךאפריקה, דבר, 16 בנובמבר 1954
- ↑ שנתיים להתנחלות בחבל לכיש, הצופה, 22 במאי 1957
- ↑ מ. געש, קרית־גת - מרכז הכותנה בדרום הארץ, למרחב, 16 במרץ 1956
- ↑ יבול מבורך בישובי מת"ח, דבר, 19 במאי 1957
- ↑ ננעלה מועצת המושבים, דבר, 19 בנובמבר 1954
- ↑ א. גרמנסקי ופנינה גולדפדר הובאו למנוחות בכפר וארבורג, דבר, 19 באפריל 1956
- ↑ מרדכי ארציאלי, נבטים - אזהרה לבאות, הארץ, 31 באוקטובר 1958
- ↑ צבי לביא, מושב תדהר מאיים להתפרק, מעריב, 25 בנובמבר 1957
- ↑ א. אחידורון, ארץ תלאובות הניבה מותרות, מעריב, 1 באפריל 1956
- ↑ מושב הקראים ב"כביש הרעב", דבר, 24 במאי 1957
- ↑ מ. אנצר, טל שחר, דבר, 27 ביולי 1955
שמואל דיין, דוגמה מעודדת - טל־שחר, דבר, 23 בפברואר 1956 - ↑ הושלם מספר המשפחות בשדות־מיכה בלכיש, למרחב, 6 בינואר 1956
- ↑ חיילים משוחררים התנחלו במאור, למרחב, 1 בנובמבר 1955
- ↑ זלמן בהרב, לוי נג'י, המצליח בכפר הודיה, דבר, 27 ביולי 1955
- ↑ דן זקס, מושבי הפרוזדור לקראת עצמאות משקית, על המשמר, 6 ביוני 1957
זלמן פרם, על החקלאים הותיקים להוסיף ולעבד את אדמות הנגב, הבוקר, 4 ביולי 1958
יעקב ז"ק, ה"אויב מספר א'", הצופה, 16 בדצמבר 1958