מרדכי ארציאלי

מרדכי ארציאלי
לידה	18 בספטמבר 1924
פטירה	16 באפריל 2004 (בגיל 79)

מרדכי (מוטק'ה) ארציאלי (18 בספטמבר 1924, י"ט באלול ה'תרפ"ד - 16 באפריל 2004, כ"ד בניסן ה'תשס"ד) היה עיתונאי בעיתון "הארץ", נודע כ"קול הדרום". חבר וועד הפועל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חבר הנהלת הסינפונייטה והנהלת תיאטרון באר-שבע, ייסד את תוכנית הראיונות והאירוח "שבתרבות" הראשונה בישראל והנחה את התכנית ברציפות כ-13 שנים (1973–1986).^[1]

ביוגרפיה

ארציאלי נולד וגדל בשכונת נחלת שבעה בירושלים, בנם של פרץ, פעיל במפלגה הרוויזיוניסטית וחווה. למשפחה דתית, דור רביעי לתושבי העיר. למד בבית ספר "גאולה". בסיום לימודיו הצטרף לאצ"ל בירושלים יחד עם אחותו יוני (ברזילי) והיה אחד ממפקדיו.^[2] בשל פעילותו נעצר על ידי הבריטים ביחד עם שמואל תמיר והוגלו למחנה מעצר "גילגיל" בקניה שבאפריקה.

ארציאלי ישב בכלא במשך כ-3 שנים וחצי ולמד שפות ופסיכולוגיה. הוא שוחרר אחרי קום המדינה והתיישב בבאר שבע. הוא הצטרף כעיתונאי לביטאון צה"ל, "במחנה" וסיים את לימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

באמצע שנות ה-50 עבר לכתוב בעיתון הארץ במשך כ-40 שנה, ככתב באר שבע והדרום של העיתון עד לפרישתו בשנת 1990.

ביחד עם רעייתו אלינור ארציאלי סייע להביא תורמים להקמתה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היה חבר בהנהלות של הסינפונייטה הישראלית באר שבע ותיאטרון באר-שבע. בשנת 1973 ייסד באולם הקונסרבטוריון העירוני בבאר שבע את תוכנית הרעיונות "שבתרבות", הראשונה בישראל והנחה אותה במשך כ-13 שנים ברציפות עד לשנת 1986.^[1]

היה נשוי לאלינור ולהם שתי בנות ובן. נוסף לכך, יש לו בת מנישואיו הראשונים. בשנת 2004 נפטר ממחלת הסרטן.

ב-11 בפברואר 2018 נחנכה כיכר על שם מרדכי ארציאלי הסמוכה לקונסרבטוריון העירוני והמשכן לאמנויות הבמה באר שבע, מפגש הרחובות יעקב כהן פינת לאונרד ברנשטיין, הוצב פסל נבל בגובה 6 מטר, יצירה של האמן ישראל פרימו.^[3]

^ ^1.0 ^1.1 עופר מתן, כך תפס מוסד "שבתרבות" את מקומן של תוכניות האקטואליה, באתר nrg‏, 9 בנובמבר 2011
^ דמויות בנחלת שבעה, 120 שנה לנחלת שבעה, הוצאת ספרים אריאל
^ איליה יגורוב, 7 כיכרות 7 סיפורים, אתר באר שבע נט, 12 בינואר 2020

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

27389530מרדכי ארציאלי