משפט ההישנות של פואנקרה

בערך זה נעשה שימוש בסימנים מוסכמים מתחום המתמטיקה. להבהרת הסימנים ראו סימון מתמטי.

משפט ההישנות של פואנקרה הוא משפט מתמטי העוסק במערכות דינמיות, בעל שימושים בסטטיסטיקה ובפרט בתהליכים מקריים, וכן בפיזיקה סטטיסטית. במילים פשוטות המשפט קובע כי בתנאים מסוימים, חלקיק הנע בצורה אקראית בתוך תיבה, יחזור קרוב ככל שנרצה למיקומו המקורי לאחר פרק זמן סופי כלשהו.

למשפט היה תפקיד חשוב בהתפתחות הפיזיקה הסטטיסטית בסופה של המאה ה-19, והוא הביא את הפיזיקאים לנסח מחדש את הנחת הארגודיות.

המשפט נקרא על-שם המתמטיקאי הצרפתי אנרי פואנקרה שדן בו בשנת 1890. המשפט הוכח על ידי המתמטיקאי היווני-גרמני קונסטנטין קרתיאודורי בשנת 1919, תוך שימוש בכלים מתורת המידה. מאז הוכחת הגרסה הבסיסית של המשפט, פותחו גרסאות נוספות והכללות נוספות שלו, בין השאר גם מנקודות מבט טופולוגיות או גאומטריות. למשל גרסאות העוסקות ב"הישנות מְרוּבָּה".

נוסח פורמלי

באופן כללי, המשפט עוסק במרחב הסתברות $(X,{\mathcal {F}},{\mathbb {P}})$ , יחד עם העתקה מדידה $T:X\to X$ שהיא שומרת מידה, כלומר ${\mathbb {P}}(E)={\mathbb {P}}(T^{-1}E)$ לכל מאורע $E\in {\mathcal {F}}$ .

גרסה הסתברותית

יהי $E\in {\mathcal {F}}$ מאורע בעל הסתברות חיובית. לכל $x\in E$ נגדיר $n(x)=\inf {\bigl \{}n\in \mathbb {N} :T^{n}x\in E{\bigr \}}$ . אזי מתקיים כי $n(x)<\infty$ בהסתברות 1.

דוגמה לכך שהדרישה כי מידת המרחב תהיה סופית, כלומר שהמרחב יהיה מרחב הסתברות, היא הדוגמה של ההעתקה $T:\mathbb {R} \to \mathbb {R}$ המוגדרת $Tx=x+1$ . קל לראות כי זו העתקה מדידה ושומרת מידה, ובכל זאת אף נקודה אינה חוזרת לעצמה.

גרסה מטרית

נניח עוד כי $(X,d)$ מרחב מטרי קומפקטי, וכי $T$ היא גם פונקציה רציפה שהיא הומיאומורפיזם. אזי קיימת נקודה $x\in X$ כך שלכל $\varepsilon >0$ קיים $n\in \mathbb {N}$ עבורו $d(x,T^{n}x)<\varepsilon$ .

גרסה טופולוגית

נניח עוד כי $X$ מרחב טופולוגי האוסדורף המקיים את אקסיומת המנייה השנייה. תהי $\Sigma$ טופולוגיה המכילה את סיגמא-אלגברת בורל, שביחס אליה $T$ היא פונקציה רציפה. אזי בהסתברות 1, עבור $x\in X$ , לכל סביבה פתוחה $U\in \Sigma$ של $x$ קיים $n\in \mathbb {N}$ עבורו $T^{n}x\in U$ .

הוכחה

נוכיח להלן את הגרסה ההסתברותית של המשפט.

לכל $n\in \mathbb {N}$ נגדיר $E_{n}={\bigl \{}x\in E:n(x)=n{\bigr \}}$ . כמו כן נגדיר $E_{\infty }={\bigl \{}x\in E:T^{n}x\notin E,~\forall n\in \mathbb {N} E{\bigr \}}$ . ברור כי $E=E_{\infty }\cup \bigcup _{n=1}^{\infty }E_{n}$ וכי הצגה זו היא איחוד זר. כמו כן אלה קבוצות מדידות, שכן מתקיים $E_{1}=E\cap T^{-1}E$ וכן ניתן להראות באינדוקציה כי $E_{n}=E\cap T^{-n}E\cap \bigcap _{j=1}^{n-1}T^{-j}(X\backslash E)$ לכל $n\geq 2$ .

נשים לב כי לכל $x\in E_{\infty }$ בהכרח $T^{n}x\notin E_{\infty }$ לכל $n\in \mathbb {N}$ . נובע מכך כי הסדרה $\left\{T^{-i}E_{\infty }\right\}_{i=1}^{\infty }$ היא סדרת קבוצות זרות.

מהיות $T$ שומרת מידה נובע כי ${\mathbb {P}}(E_{\infty })={\mathbb {P}}(T^{-i}E_{\infty })$ לכל $i\in \mathbb {N}$ , ולכן נובע כי

$$1={\mathbb {P}}(X)\geq {\mathbb {P}}\left(\bigcup _{i=1}^{\infty }T^{-i}E\right)=\sum _{i=1}^{\infty }{\mathbb {P}}(T^{-i}E)=\sum _{i=1}^{\infty }{\mathbb {P}}(E_{\infty })$$

ומכאן בהכרח ${\mathbb {P}}(E_{\infty })=0$ .

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0