משפחת צלליכין
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משפחת צלליכין היא משפחה יהודית ענפה ובניה נמנים עם העלייה הראשונה, כחלק מהיישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. ראשוני המשפחה הגיעו לארץ ישראל בשנת 1882 כחלק מהגרעין החלוץ של הביל"ויים, ובמהלך השנים עלו נוספים. בני המשפחה נטלו חלק פעיל בחיי היישוב ובמאבק על הקמת המדינה. אבי המשפחה משה התגורר בשקלוב שברוסיה הלבנה, והיה דיין ממשפחת דיינים. צאצאיו עלו לארץ ישראל והתערו בה.
מקור שם המשפחה
הסברים אפשריים למקור שם המשפחה:
- קיים תיעוד המראה כי יהודה צלליכין, חבר ביל"ו וממייסדי המושבה ראשון לציון, נהג לאיית את שמו יהודא צאלאליכין.[1]
- קיים תיעוד המראה כי הרב צבי הירש (קאהאן), אחיו של יהודה שעלה ארצה בעקבותיו והתיישב ברחובות, כתב את שם המשפחה בשתי מילים: צלאל יכין.[2]
- לפי סברה אחת, שם המשפחה הוא למעשה חיבור בין שתי מילים : בצאלאל ו-יכין.
- לפי סברה שנייה, השם התפתח כשם חיבה של אחד מבני המשפחה בעבר הרחוק. זאת בדומה לשמות חיבה של גברים שהתפתחו באמצעות הסרת ההברה הראשונה של שמם, לדוגמה: עקיבא שהפך לקיבא, בצלאל שהפך לצלאל או צלי, יעקב שהפך ל-קובי.
- לפי סברה שלישית, ייתכן כי השם נגזר מהכינוי של רעייתו של בצלאל. שמות נשים היוו מקור חשוב ומקובל ליצירת שמות משפחה ובמקרים רבים התפתחו שמות המשפחה מכינויי הנשים שנגזרו משמות בעליהן (לדוגמה, מהשם רבקה נגזרו השמות: ריבקין, ריבקינד, ריבקה'ס, ריבלין. ומהשם דינה נגזר דיסקין; מהשם שרה נגזר שרהזון). ייתכן כי התפתחות השם משלבת את כינוי הרעיה על שם בעלהּ, ואת הסיומת הסלבית "(א)יכה" (לדוגמה: "מוטליכה היא אשתו של מוטיל"[3]). מכאן שייתכן כי השתלשות השם צלאליכין: בצלאל 🡨 צלאל 🡨 צלאליכה 🡨 צלאליכין.
התפתחויות נוספות של שם המשפחה:
- בארץ-ישראל, הוסרה האות "א" מתוך השם בעת המאבק בין העברית ליידיש על השפה שתשמש אותנו בחיי היום-יום. לדברי עמוס בן יצחק צלליכין: המורה יוסף ויתקין שלימד את בני המשפחה בבית הספר חביב בראשון לציון בתקופה זו, לא היה מודע למקור ה"א" ולכן שכנע את תלמידיו שה"א" מקורה בשפה היידיש ולכן יש להשמיטה. וכך עשו.
- חלק אחר מהמשפחה תרגם את ה"לא" ל- "לו", לפי הגיית השפה העברית על ידי האשכנזים, והשם הפך ל-"צלוליכין" – הגרסה המופיעה לאחרונה אצל כל המהגרים מרוסיה לארץ ישראל ולארצות הברית. ובצורה דומה "צלוליחין".
- לחצים חברתיים ואחרים יצרו בארץ מוטיבציה ל"עִבְרוּת" שם המשפחה. אחדים מבני המשפחה אשר חויבו "לעברת" את שמותיהם לקחו את המקטע הראשון של שם המשפחה ושינו אותו ל-"צליל", ואחרים לקחו את סוף השם "יכין". אולם מרבית בני המשפחה נושאים את השם בצורה המקורית.
- בעברית נכתב כיום השם: צלליכין. ובאותיות לטיניות הוא מופיע בווריאציות שונות בהן: Tsalalichin, Tsalalyachin, Tzalalikhin, Tsalalikhin, Tzalalikhin, Zalalichin, Zalalikhin, Calalichin.
אחדים מבני משפחת צלליכין
בני משפחת צלליכין מוותיקי ראשון לציון:
- יהודה צלליכין, יהודא (אידל) צאלאליכין. עלה ארצה בשנת 1882, מראשוני הביל"ויים ונמנה עם משפחות המייסדים של המושבה ראשון לציון. הוא היה לבעל אדמות וגואל אדמות, שימש במספר תפקידים ציבוריים.[5][6]
- חסיה בינינסון עלתה ארצה עם הביל"ויים והתיישבה בראשון לציון, נישאה ליהודא צאלאליכין.[7][8]
- זאב (וולוול) צלליכין, אחיינו של יהודה אידל. זאב עלה ארצה יחד עם אחותו שרה בשנת 1895 והתיישב בראשון לציון, שם נשא לאישה את חנה, בתו של הרב שלמה מוסאיוף מירושלים.[9]
- דוד צלליכין (בנו של זאב) ונדב בסקינד (נכדו של יהודה) ילידי ראשון לציון, היו בין ארבעת חברי ההגנה הראשונים במושבה. ובין שאר פעילויותיהם הקימו את הסליק ביקב בראשון. דוד היה אחראי על המחלקה הניידת (הסיירת) ונדב אחראי על הגפירים (הנוטרים).
- עו"ד נעם לאונר, נכדו של יהודה אידל צלליכין, היה ראש עיריית ראשון לציון 1962-1965.
- סרן שלמה צליל, בנו של דוד צלליכין. שירת כטייס בחיל האוויר, ונהרג בהתרסקות מטוס נורד במכתש רמון ב-29 באפריל 1964.[10]
בני משפחת צלליכין מוותיקי רחובות:
- יצחק צלליכין, אחיו של יהודה אידל, הגיע לרחובות בימי העלייה הראשונה. מצאצאיו: משפחות דנקנר, חפץ, יכין.
- הרב צבי הירש קאהאן (צלאל יכין) אח נוסף של יהודה אידל, עזב את רוסיה בילדותו, והיה לרבה של הקהילה היהודית בפרנקפורט בגרמניה. עלה לארץ ישראל לפני שנת 1900 והשתקע בנחלה שרכש עבורו אחיו ברחובות. היה פעיל בנושאי דת וחינוך, הקים ייקב וייצא את תוצרתו לקהילה היהודית בגרמניה.[11]
- שרה-דבורה צלאליכין שעלתה ארצה עם אחיה זאב, התחתנה עם צבי רוזנשיין והשתקעה ברחובות.
צאצאים ידועים נוספים של משפחת צלליכין:
- עובד בן עמי (דנקנר) (1905–1988), איש ציבור ופעיל במוסדות היישוב בארץ ישראל עוד טרם הקמת המדינה, והיה פעיל בהגנה. היה ממייסדי נתניה, אבן יהודה ואשדוד; מראשי תעשיית היהלומים בישראל.
- משה דנקנר, מראשוני תעשיית היהלומים בישראל, וצאצאיו הם שמואל דנקנר, דני דנקנר, ונוחי דנקנר.
- שמואל יכין, תא"ל (מיל), לשעבר ראש מחקר ופיתוח במשרד הביטחון, חתן פרס ביטחון ישראל. בצעירותו הוענק לו על ידי הרמטכ"ל מוטה גור צל"ש הרמטכ"ל על גילוי תבונה, אומץ לב, קור רוח ודבקות במשימה על הקרב בו השתתף בחזית רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.[12]
- גור צלליכין, בעבר היה כתב לענייני צבא וביטחון וכתב מדיני ברדיו ובטלוויזיה; אחר כך שירת בתפקיד יועץ שר הביטחון לתקשורת.
לקריאה נוספת
- ראשון לציון התרמ"ב–התש"א בעריכת דוד יודילביץ, ראשון לציון 1941.
- הם לא ישברו אותנו: סיפורם של יצחק ושרה צלליכין – יכין, בישראל 2002.
- ראשונים בהגנה – סיפור ה"הגנה" במרחב ראשון-לציון, 1990.
הערות שוליים
- ^ תמונות בחתימת ידו של יהודה צלליכין, יהודא צאלאליכין, באתר הספרייה הלאומית, 1882, 1932
- ^ כהן, צבי הירש צלאל יכין, אמרי צבי - חלק א, באתר היברובוקס.
- ^ דוד תדהר (עורך), "מרדכי דיסקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 439
- ^ Alexander ,Beider, A Dictionary of Jewish Surnames from the Russian Empire, Teaneck (NJ): Avotaynu, 1993
- ^ דוד תדהר (עורך), "יהודה (אידל) צלליכין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 118
- ^ קבוצה של ביל"ויים בראשון לציון, באתר הספרייה הלאומית, צילם: יעקב בן דב (1882-1968), 1922
- ^ דוד תדהר (עורך), "חסיה צלליכין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 117
- ^ פורטרט – חסיה צלליכין ערב עלייתה, באתר הספרייה הלאומית, 1883
- ^ זאב צלליכין וחנה מוסאיוף, באתר אלבום המשפחות – עדת ראשון לציון
- ^ משרד הביטחון, סרן שלמה צליל (צלליכין), באתר נזכור את כולם – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ צבי הירש קאהן צלליכין, באתר הראשונים
- ^ סגן שמואל יכין – צל"ש הרמטכ"ל, באתר אתגר הגבורה
28103988משפחת צלליכין