יהודה צלליכין
יהודה אידל צלליכין (7 בספטמבר 1861 - 19 בספטמבר 1941) היה מחלוצי העלייה הראשונה, חבר ביל"ו, נמנה עם מייסדיה של המושבה ראשון לציון.
ביוגרפיה
צלליכין נולד בשקלוב שבבלארוס. אביו, משה צלליכין, היה דיין ממשפחת דיינים. כבן לדיין, למד יהודה בצעירותו בחדר ואחר כך בישיבה. בעקבות פרעות ה"סופות בנגב", הצטרף אל הביל"ויים במטרה לעזוב את רוסיה ולעלות לארץ ישראל. סדר עלייתם של הבילויים לארץ נקבע לפי תור. על פי סיפורים, תשוקתו של צלליכין לעלות לארץ בהקדם הייתה כה גדולה, עד שהציע לשלם כסף על מנת להקדים את תורו. הצעתו התקבלה, והוא עלה לארץ במקום מנחם אוסישקין, אשר ויתר זמנית על תורו. צלליכין עלה באונייה "לזרוב" יחד עם עוד חמישה חברים, והגיע לנמל יפו ב-11 באוגוסט 1882.
אשתו, חסיה לבית בנינסון, נולדה בינואר 1862, בעיר בוריסוב, והתחנכה במינסק בבית אחיה יהושע דב בנינסון. בבואה לארץ הצטרפה למגורי הבילויים בבית אנטון איוב. השניים התארסו במקום ועברו יחדיו לראשון לציון. חתונתם נערכה ב-3 בפברואר 1884.
צלליכין היה מן הראשונים שקבלו עליהם את הנתינות הטורקית ולכן נקנו על שמו אדמות רבות במקומות כדוגמת בן שמן, רוחמה ונחלת יהודה. כמו כן סייע ליהושע חנקין ברכישת אדמות רחובות, בכך שרכש אדמה לעצמו באזור. בהזדמנות זאת רכש נחלה ברחובות גם עבור אחיו, הרב צבי קאהן, רבם של יהודי פרנקפורט שגר באותה תקופה בגרמניה, ועלה מאוחר יותר לישראל והתיישב ברחובות.
תפקידיו הציבוריים בראשון לציון וברחובות
- בעל זיכיון (יחד עם אשר לוין) לקו הדיליז'נס רחובות-יפו-רחובות.
- רב ממונה בראשון לציון מטעם הטורקים.
- מראשוני המייסדים ויו"ר של "קופת חקלאית" בראשון לציון.
- יושב ראש הראשון של "קופה הדדית לביטוח בהמות" בראשון לציון.
צלליכין חי כל ימיו כאיכר בראשון לציון, והיה בעל כרמים ופרדסים בראשון לציון, ברחובות ובגדרה. את שמו כתב עם "א" בסוף (יהודא) על מנת לא לחלל את שם ה'. נפטר בראשון לציון ונטמן בבית העלמין הישן בעיר. על שמו נקרא רחוב יהודה צלליכין בראשון לציון.
לקריאה נוספת
- ראשון לציון התרמ"ב - התש"א, בעריכת דוד יודילביץ
- פעמי הגאולה - ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917, בעריכת עבר הדני, הוצאת טברסקי.
- סרטון באתר יוטיוב שצולם בשנת 1913 ובו נראים יהודה וחסיה צלליכין
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יהודה (אידל) צלליכין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 118
24701720יהודה צלליכין