משפחת היטלר
משפחתו של אדולף היטלר ומוצאו הם נושאים המעסיקים חוקרים מתחומים שונים שמנסים להבין את אישיותו של אדולף היטלר, האדם שאחראי לפרוץ מלחמת העולם השנייה, לרציחתם של כעשרה מיליון אנשים חפים מפשע ומתוכם כשישה מיליון יהודים בשואה.
הוריו של היטלר
אלויס שיקלגרובר, אביו של אדולף היטלר
אזור מגוריה של משפחתו של היטלר היה במחוז ואלדפירטל, בצפון-מערב אוסטריה תחתית ועל גבול בוהמיה, עובדה שעוררה שמועות על כך שמוצאו של היטלר הוא בחלקו בוהמי (דהיינו, סלאבי).
כאשר הוטבל אביו של היטלר, אלויס שיקלגרובר (בגרמנית: Alois Schicklgruber; 7 ביוני 1837 - 3 בינואר 1903) לנצרות, לא מילאו את שם אביו בספר ההטבלות וכתוצאה מכך זהותו אינה ידועה בוודאות עד היום (ראו להלן). חמש שנים לאחר הולדת אלויס, נישאה אמו, מריה אנה, לפועל שכיר בשם יוהאן גאורג הידלר (Hiedler). כאשר היה אלויס בן חמש, מתה אמו והוא הועבר וגדל אצל אחיו של יוהאן גאורג, יוהאן נֵפּוֹמוּק הידלר.
שנים רבות לאחר מכן, כאשר היה אלויס בן 39, הוא שינה את רישומיו בספר ההטבלות, כך שהוצג כבנו של אביו החורג יוהאן גאורג הידלר (שמת 19 שנים לפני כן), וכן שינה את שם משפחתו להיטלר (Hitler).
הועלו מספר השערות לפשר שינוי מפתיע זה במעמדו של אלויס. הראשונה היא כי יוהאן נפומוק ביקש להפוך את אלויס ליורשו הרשמי. עדות מחזקת לכך ניתן למצוא בכך שהשינוי בוצע רק אחרי מות אשתו של יוהאן נפומוק, וכן מכך שלאחר מותו של יוהאן נפומוק קנה לו אלויס בית מרווח בסכומים שעמדו לרשותו לפתע באופן מסתורי.
בגיל צעיר קץ אלויס בחיי החווה שבה גדל ועבר לווינה. הוא עבד זמן מה כמתמחה אצל סנדלר ולאחר מכן הצטרף לשירות הציבורי האוסטרי כפקיד מכס. עם הזמן הגיע לדרגת מפקח ובשנת 1875 הפך עוזר מפקח ראשי במכס באזור מגוריו, הדרגה הגבוהה ביותר האפשרית לאדם בעל השכלת בית-ספר יסודי.
ב-7 בינואר 1885, בגיל 48 ולאחר שני נישואים כושלים מהם נולדו לו שני ילדיו, אנגלה ואלויס הבן, נישא אלויס בשלישית לנכדתו של נפומוק, קלרה פלצל (Pölzl).
קלרה פלצל, אמו של אדולף היטלר
קלרה פלצל (בגרמנית: Klara Pölzl; 12 באוגוסט 1860 - 21 בדצמבר 1907) נולדה בכפר האוסטרי שפיטל (Spital), הייתה נוצרייה קתולית אדוקה, וביקרה בכנסייה בקביעות.
לאחר שנישאה לאלויס שיקלגרובר ילדה שישה ילדים, אך רק שניים מהם, פאולה ואדולף, הגיעו לבגרות. קלרה עסקה בגידול הילדים, ואלויס העדיף לבלות את זמנו הפנוי בברים או בגידול דבורים. קלרה ילדה ארבעה בנים, ששלושה מהם מתו בינקותם. ב-20 באפריל 1889 ילדה את הרביעי, אדולף היטלר, שהיה הבן היחיד ששרד. בשנת 1896 ילדה בת, פאולה, ששמרה על קשר רופף עם האח המפורסם, ובמלחמת העולם השנייה שירתה כמזכירה בבית חולים צבאי. אחרי המלחמה נחקרה פאולה על ידי המודיעין האמריקני, וחזרה לאוסטריה. היא מתה ב-1 ביוני 1960 בגרמניה, ולא ילדה ילדים.
בשנת 1903 מת אלויס, בעלה של קלרה. ב-21 בדצמבר 1907, בגיל 47, היא מתה ממחלת סרטן השד בעיר האוסטרית לינץ. בשנותיה האחרונות סבלה מייסורים, ידיה של הרפואה היו כבולות באותו זמן, והטיפולים שהעניק לה רופאה היהודי, ד"ר אדוארד בלוך, הוסיפו על סבלה. היו שניסו להסביר את האנטישמיות של אדולף היטלר בטינתו לרופא היהודי. הסבר זה נדחה לאור העובדה שהיטלר דאג לוודא, לאחר עלייתו לשלטון, שהרופא יקבל מקלט מחוץ לגרמניה.[1]
פאולה היטלר
פאולה היטלר (בגרמנית: Paula Hitler; 21 בינואר 1896, אוסטריה - 1 ביוני 1960, גרמניה) הייתה אחותו הצעירה של אדולף היטלר.
פאולה הייתה בתם של אלויס וקלרה היטלר. היא הייתה צעירה מאחיה אדולף בשבע שנים. כאשר הייתה בת שש, מת אביה והמשפחה נותרה ללא מקור פרנסה. ביומניה כתבה פאולה שאדולף נהג להכות אותה בילדותם,[2] עם זאת, נראה שהיא הייתה האחות המועדפת על אדולף, שכן הוא ויתר על הקצבה שקיבל מממשלת אוסטריה ונתן אותה לאחותו. לאחר מכן עברה פאולה לווינה, שם עבדה כמזכירה. לא היה לה כל קשר עם אחיה בזמן שהוא היה צייר או כאשר שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. היא נפגשה אתו רק ב-1930,[3] ומאז ראתה אותו בערך פעם בשנה. על פי עדותה, את אווה בראון היא פגשה רק פעם אחת.
במהלך המלחמה היא התפרנסה מקצבה שהעניק לה אחיה, ולהגנתה חייתה בשם הבדוי "פאולה וולף". היא עבדה כמזכירה בבית חולים צבאי בגרמניה. היא הייתה בקשר עם ארווין יקליוס, רופא שהיה מבכירי המפלגה הנאצית באוסטריה ואחראי לרציחתם של יותר מ-4,000 נכים במסגרת המדיניות הנאצית. אולם היטלר סירב לאשר להם להינשא, ויקליוס נעצר ואולץ להתחייב לנתק את הקשר עם פאולה. בהמשך נשלח לחזית המזרחית, שם נפל בשבי הסובייטי ומת בשבי בשנת 1952.[2]
במאי 1945 נעצרה פאולה בידי קציני מודיעין אמריקניים.[4] כשעומתה עם דיווחים על מה שנעשה במחנות הריכוז, הצהירה שלדעתה אחיה לא היה מודע לכך. היא שוחררה באותה שנה, לאחר שלא נמצאה אחראית לפשע כלשהו או חברה במפלגה הנאצית, וחיה בבדידות בווינה, כשהיא מתקיימת מכספי חסכונותיה ומקצבאות. בשנת 1952 היא עברה לברכטסגאדן שבגרמניה. בשנת 1959 היא התראיינה לתוכנית בריטית בבימויו של פיטר מורלי (Morley), שנקראה "רודנות: שנותיו של אדולף היטלר". היא סירבה לדון בנושאים פוליטיים, והזכירה בעיקר את ילדותם המשותפת.[5]
בפברואר 1960 בית משפט פסק שהיא זכאית לשני שלישים מירושתו של היטלר, שכללה את זכויות היוצרים על ספרו מיין קאמפף. אולם היא מתה ב-1 ביוני 1960, בגיל 64. בהיעדר יורשים, הונה עבר למחוז בוואריה.
ספקולציות בנוגע ל"סב יהודי" של היטלר
כאמור, כשאביו של היטלר נולד זהות אבא שלו לא נרשמה בתעודת הלידה. הדבר הוביל לטענה שאותו סב אלמוני היה יהודי. טענה זו מופיעה בזיכרונות שכתב הנס פרנק, המושל הכללי של פולין, בעת שהמתין להוצאתו להורג בתלייה בעקבות משפטי נירנברג. לטענת פרנק, פנה אליו היטלר בשנת 1930 בבקשה לחקור את מוצאו, בעקבות מכתב מאחיינו, ויליאם פטריק היטלר, המאיים לחשוף את "קלון" יהדותו של היטלר ברבים. מחקרו של פרנק העלה, לדבריו, כי סבתו של היטלר ילדה את אלויס בעת שעבדה כמשרתת בביתו של יהודי מגראץ בשם פרנקנברגר, ושמהתכתבויות ביניהם עולה שהוא שילם עבור הילד מזונות, באופן בלתי רשמי, עד גיל ארבע עשרה. פרנק כתב כי כאשר סיפר על כך להיטלר לא הופתע האחרון ואמר כי אביו האמיתי של אלויס היה גאורג הידלר, שעמו התחתנה מריה אנה אחרי כן, אך בגלל הצורך הנואש שלה בכסף היא נאלצה להשתמש בטענות כזב כדי לסחוט את הכסף מפרנקנברגר, ביודעה שהלה יחשוש מחשיפת השערורייה בפומבי.
לגרסה זו של פרנק אין סימוכין ממשיים והיא כנראה פרי דמיונו. בגראץ לא התגוררה משפחה ששמה פרנקנברגר, ולמעשה, לא ישבו יהודים במחוז זה באותה תקופה. לא נמצאו גם עדויות להתכתבות בין מריה אנה לפרנקנברגר כלשהו. לפי בריגיטה האמאן,[6] פרנק טען כך בגלל האנטישמיות המושרשת שלו, שהובילה אותו לייחס את האסון שהביא היטלר על גרמניה למוצאו היהודי. פרנק לקה באי-דיוקים נרחבים גם בפרטים היסטוריים אחרים שכתב בסוף ימיו.
לטענת גוסטב מארק גילברט, ששימש כפסיכולוג לנידוני משפטי נירנברג, יכול הסיפור להסביר את השורשים הפסיכולוגיים של משטמתו העזה של היטלר ליהודים. היטלר היה צריך להפגין שהוא האנטישמי הגדול מכולם, כדי להתמודד עם טענות בדבר מוצאו היהודי (בהסברים אלו ואחרים דן בהרחבה רון רוזנבאום בהיטלר - מסע אל שורשי הרשע). אולם, אין עדות לכך שהיטלר היה אנטישמי מובהק לפני שבגר ועבר להתגורר בווינה. כאשר מתה אמו, בהיותו בן 18 (בשנת 1907), לא הפגין היטלר יחס אנטישמי או הסתייגות מהרופא היהודי שטיפל בה. אחרי מותה של אמו ומעברו לווינה היו קשריו עם מחוז הולדתו רופפים ביותר, כך שלא סביר שהשמועות או הסיפורים שנפוצו שם היו שורש "התסביך היהודי" שלו. רוב הטענות שייחסו מוצא יהודי להיטלר היו חלק מפולמיקה שגרתית כנגד יריבים פוליטיים, והוטחו בהיטלר כאשר היה כבר אנטישמי מושבע.
ראו גם
- אווה בראון - אשתו של היטלר
- גלי ראובל - אחייניתו
קישורים חיצוניים
- בלדד השוחי, האם היטלר היה יהודי?, באתר של "רשת 13", 5 במאי 2005 (במקור, מאתר "nana10")
- טניה גולד, סיפורם של צאצאיו של היטלר החיים בישראל נחשף, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- תחקיר: ייתכן שלהיטלר היו שורשים יהודיים וצפון-אפריקאיים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2010
- יניב פוהורילס, הקרובים האחרונים של היטלר חיים בניו-יורק, באתר ynet, 12 באוקטובר 2018
הערות שוליים
- ^ גם לסתירה זו נמצאו הסברים פסיכואנליטיים. לדוגמה: רון רוזנבאום, היטלר - מסע אל שורשי הרשע, עמ' 161-159
- ^ 2.0 2.1 היטלר היה ילד מוכה ואח מכה, ידיעות אחרונות
- ^ "The Mind of Adolf Hitler",Walter C. Langer, New York 1972, pp. 122–123
- ^ ראיון עם פאולה וולף
- ^ התגלה ראיון עם אחותו של היטלר, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2005
- ^ Hamann, Brigitte, Hitlers Wien, Lehrjahre eines Diktators, מינכן, 1964
26425027משפחת היטלר