משמר קולדסטרים

משמר קולדסטרים
	Nulli Secundus; שני לאף אחד
פרטים
כינוי	The Lilywhites
מדינה	הממלכה המאוחדת
שיוך	צבא יבשה
סוג	חיל רגלים; משימות ייצוגיות
בסיס האם	לונדון, בריטניה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1650–הווה (כ־374 שנים)
מקים היחידה	גנרל ג'ורג' מונק
נתוני היחידה
כוח אדם	גדוד אחד ופלוגה אחת
ציוד עיקרי	רוס"ר SA80
פיקוד
יחידת אם	דיוויזיית המשמר
מפקדים	המלך צ'ארלס השלישי

רגימנט המשמר הרגלי קולדסטרים של הוד מלכותו או בשמו הנפוץ משמר קולדסטרים (באנגלית: Coldstream Guards) הוא הרגימנט השני מבין חמשת הרגימנטים המרכיבים את משמר המלוכה בצבא הבריטי, תחת פיקוד דיוויזיית המשמר. הרגימנט הוא הוותיק ביותר מבין הרגימנטים בצבא הסדיר אשר עדיין נמצא בשירות, והוא השני בסדר הבכירות בקרב יחידות המשמר, ולכן גם ביחידות הרגלים כולם. משום מיקומו השני בסדר הבכירות במשמר המלוכה, ניתן לזהות את חייליו בין היתר על ידי סידור הכפתורים בזוגות במדי השרד הטקסיים.

למרות היותו של הרגימנט הוותיק ביותר, הוא נמצא כאמור בסדר בכירות שני, זאת משום שמשמר הגרנדירים שירת את המלוכה למשך הזמן הארוך יותר. המוטו של משמר הקולדסטרים הוא 'שני לאף אחד' (Nulli Secundus) משום הקונפליקט בין הוותק לבכירותם. במצעדים רשמיים כשצועדים חמשת הרגימנטים של משמר הרגלים, משמר קולדסטרים צועד בצד השמאלי הקיצוני ואילו משמר הגרנדירים בצד הימני הקיצוני וכך נמנע קונפליקט הוותק.

שלא כמו ארבעת הרגימנטים האחרים במשמר, משמר קולדסטרים לא מגייס את חייליו מבין ארבע מדינות הממלכה המאוחדת (ויילס, סקוטלנד, אנגליה וצ. אירלנד), אלא מהאזורים בהם עבר מונק, מקים היחידה, בין קולדסטרים, סקוטלנד ללונדון; צפון-מזרח ודרום-מערב אנגליה.

מבנה ויעוד

הגדוד הראשון, משמר קולדסטרים: הגדוד הראשון מורכב מחמש פלוגות; פלוגת מפקדה, פלוגה 1, 2, 3 ופלוגת סיוע (4). הגדוד מוגדר בייעודו המבצעי חיל רגלים קל ומפקדתו באלדרשוט, המפשייר (60 ק"מ דרום-מערבית ללונדון). מלבד שירות מבצעי, הגדוד ממלא גם משימות ייצוגיות כמו כל יחידות משמר המלוכה. נכון להיום הרוב הגדול של משימות הגדוד הן משימות ייצוגיות ברחבי אנגליה, בעיקר בלונדון.
פלוגה מס' 7, משמר קולדסטרים: הפלוגה משמשת למשימות ייצוגיות בלבד והיא משמרת את המורשת של הגדוד השני שצומצם לכדי פלוגה נפרדת זו. הפלוגה מוצבת בלונדון עם מפקדת הרגימנט כולו.

היסטוריה

כרוז של המשמר מתקופת מלחמת העולם הראשונה.

הרגימנט נוסד על ידי ג'ורג' מונק בשנת 1650, לאחר שקיבל אישור לכך מאוליבר קרומוול במהלך מלחמת האזרחים האנגלית. בשנותיו הראשונות שירת הרגימנט החדש במספר קרבות מלחמת האזרחים והוצב בסקוטלנד בשם רגימנט הרגלים של מונק. עם מותו של קרומוול, העביר מונק את נאמנותו לבית סטיוארט ויצא עם הרגימנט שלו לקראת לונדון לעזור בתקופת השיקום של המדינה. ב-1 בינואר 1660 חצה הרגימנט את הגבול בין סקוטלנד לאנגליה בעיירה קולדסטרים, משם הם צעדו חמישה שבועות לכיוון לונדון, שם הרגימנט נותר נאמן לשירות המדינה בתקופה הסוערת. עם מותו של מונק בשנת 1670, קיבל הרגימנט את השם רגימנט קולדסטרים של משמר הרגלים והפך לרגימנט המשמר השני בבכירותו לאחר משמר הגרנדירים.

בשנת 1685 עבר המשמר לפלנדריה ושירת במהלך מלחמת תשע השנים, בין היתר בקרב וולקורט ונאמור. בין השנים 1775-1783, השתתפו מספר מיחידות הרגימנט בלחימה במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. באותה התקופה גם חלה המהפכה הצרפתית שהביאה לעלייתו של נפולאון בונפרטה ובהמשך למלחמות הנפוליאוניות. במהלך תקופה זו שירת המשמר במצרים, במלחמת חצי האי ומערכת הסיום כולל קרב ווטרלו בשנת 1815, במהלך קרב זה חיילי הרגימנט הגנו על המעוז הוגמון ששכן במרכז שדה הקרב, ואשר החזקתו בידיים בריטיות היה בו תרומה מכרעת לניצחון בקרב.

המשמר שירת גם במהלך מלחמת קרים ב-1853 בקרבות השונים, ואף ארבעה מחיילי הרגימנט עוטרו בצלב ויקטוריה שזה עתה נוסד, לאחר המלחמה בשנת 1855 קיבל הרגימנט את שמו הנוכחי משמר קולדסטרים. בהמשך המאה ה-19 שירת המשמר במספר המערכות ברחבי האימפריה הבריטית, בהן מרד אורבי במצרים (1879-82) ומלחמת הבורים בדרום אפריקה (1899-1902).

במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-18) היה המשמר מהיחידות הראשונות להגיע לצרפת עם הכרזת המלחמה. יחידות הרגימנט שירתו בשלל המערכות והקרבות של המלחמה וספגו אבדות כבדות, בשני מקרים לאורך המלחמה הם אף איבדו את כל קציני הרגימנט. בקרב איפר הראשון, כמעט והושמד הגדוד הראשון, למעט 150 חיילים וקצין אחד שנותרו. בהמשך המלחמה חיילי המשמר לחמו בין היתר בקרב לוס, קרב מונס, הקרב על הסום וקרב איפר השלישי. סך הכל כלל הרגימנט חמישה גדודים בזמן המלחמה, כאשר הרביעי (פלסים) והחמישי (עתודה) פורקו לאחר המלחמה ב-1919.

במלחמת העולם השנייה (1939-45) הורכבו מחדש שני הגדודים בנוסף לגדוד שישי (אשר פורק לפני שנשלח לשדה הקרב) ובהדרגה הפך הרגימנט ליחידת חיל רגלים ממוכנת. בתחילת המלחמה, הגדוד הראשון והשני נשלחו יחד עם חיל המשלוח הבריטי לצרפת בעוד שהגדוד השלישי הוצב במזרח התיכון. יחידות המשמר שירתו במערכות השונות של המלחמה, בעיקר באירופה וצפון אפריקה, כאשר חלקן שירתו כיחידות ממוכנות וחלקן כיחידות שריון. לאחר המלחמה, המשמר חזר להיות יחידת חיל רגלים ואיבד את הטנקים והרק"ם שלו, היחידות שהוקמו פורקו והרגימנט חזר להרכב של שלושה גדודים.

לאחר המלחמה, נשלחו הגדוד הראשון והשלישי לשירות בישראל המנדטורית והגדוד השני נשלח למלזיה. במשך השנים שירתו יחידות המשמר במספר מלחמות ומערכות שהצבא הבריטי היה מעורב בהם, בהן בקפריסין ומספר פעמים בצפון אירלנד. בשנת 1959 הושם בהקפאה הגדוד השלישי, בכך קטן רגימנט המשמר לכדי שני גדודים, בהמשך בשנת 1992, הוקפא גם הגדוד השני.

מסורת

חייל הרגימנט לבוש במדים הייצוגיים.

מדים ייצוגיים: ראשית כאמור, כפתורי מעיל המדים מסודרים בזוגות (משום שהגדוד הוא שני בבכירותו). סמל הצווארון הוא סמל הרגימנט (כוכב הבירית; ראו מסדר הבירית) והסמל הנענד על הכתף הוא סמל פרח הוורד.
- נוצת מצנפת: נוצת המצנפת נענדת מצד ימין של כובע הברסקין^[1] (Bearskin), בצורת נוצה או פלומה עומדת וניצבת לאורך הכובע והיא בצבע אדום, הייחודי לחיילי הרגימנט.
סדר צעידה: באירועים רשמיים, כאשר חמשת הרגימנטים של משמר הרגלים צועדים יחד, הם צועדים לפי סדר בכירות משמאל לימין; משמר הגרנדירים בשמאל הקיצוני וכן הלאה. משמר קולדסטרים אינו צועד לימין הגרנדירים אלא בימין הקיצוני של הרגימנטים כולם, זאת משום שהרגימנט אינו מחשיב את עצמו שני בבכירות לגרנדירים. מסורת זאת נשתמרה ועד היום שני הרגימנטים הראשונים מאגפים משני הצדדים בעוד השלושה האחרונים צועדים בסדר בכירותם במרכז.
יום השנה של הרגימנט הוא יום סנט ג'ורג' (23 באפריל). לרגימנט ישנם 117 'תוארי קרב' על תרומתו לאורך ההיסטוריה למספר קרבות ומערכות, תארים אלו מעטרים ברובם את דגל הרגימנט.