רבי משולם ישכר הורוביץ
 | |
| לידה |
תקס"ה סטניסלב, גליציה |
|---|---|
| פטירה |
כ' בחשוון תרמ"ח (בגיל 82 בערך) סטניסלב, גליציה |
| מקום קבורה | סטניסלב, גליציה |
| מקום פעילות | זלוזיץ', טיסמניץ וסטניסלב |
| תחומי עיסוק | רב, פוסק וראש ישיבה |
| רבותיו | רבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון), רבי יעקב מליסא |
| חיבוריו | שו"ת בר ליוואי, שבחא דמרא, כלי חמדה |
| אב | רבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון) |
| צאצאים |
• רבי אלעזר, רבה של רהאטין, |
רבי משולם ישכר הלוי איש הורוויץ (תקס"ה - כ' בחשוון תרמ"ח) היה רב ופוסק גליציאני, רבן של זלוזיץ', טיסמניץ וסטניסלב, מחבר השו"ת "בר ליוואי".
ביוגרפיה
נולד בשנת תקס"ה למרים ורבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון) רבה של סטניסלב. בגיל צעיר נישא לרייזל בת רבי צבי הירש מנדלסבורג מקוזמיר[1], חתן רבי משולם איגרא. לאחר נישואיו הסתגר למשך תקופה בבית המדרש הישן בטיסמניץ, שם למד עם מספר תלמידים.
בגיל 18 קיבל סמיכה לרבנות מאביו ומרבי יעקב מליסא, ובשנת תקפ"ה מונה לרבה של זלוזיץ', בה כיהן 15 שנה. בשנת ת"ר ביקשו אביו לבוא לסטניסלב לעזור לו בענייני הרבנות.
בשנת תר"ב מונה לרבה של טיסמניץ, והתחייב לשמש כרבם במשך 10 שנים לפחות. אך כעבור שנתיים נפטר אביו רבי אריה לייבוש, וציווה בצוואתו כי "על כסאו לא ישב זר" מלבד צאצאיו. רבי משולם ישכר היה במלכוד: בני קהילת סטניסלב ביקשו שימלא את רצון אביו-רבם בצוואתו, ומנגד הוא סיכם עם בני קהילתו שיכהן כרבם לפחות 10 שנים. כעבור שנה, בשנת תר"ה, הסכימה קהילת טיסמניץ לבקשת בני קהילת סטינסלב שרבי משולם ישכר ימלא מקום אביו ברבנות סטניסלב, אך ביקשוהו שישלח להם רב אחר הראוי להם במקומו. והוא אכן שלח להם את בנו רבי שאול.
בסטניסלב פתח ישיבה גדולה בה למדו תלמידים רבים, ביניהם רבי יעקב ויידנפלד (הכוכב מיעקב). היה מפוסקי דורו, וכונה בין השאר כ"רשכבה"ג"[2]. בספריו מופיעות שאלות רבות שהגיעו אליו מכל מזרח אירופה. כן התפרסם בכח תפילתו[2].
היה מראשי תנועת מחזיקי הדת ולחם רבות במשכילים, רפורמים ונאולוגים. כן היה מהמתנגדים למצות מכונה וכתב נגדם בחריפות.
הגם שהיה מהמתנגדים לחסידות, היה בקשר עם חלק מגדולי החסידות, ביניהם רבי מאיר מפרמישלאן ורבי חיים מצאנז.
בשנת תרכ"א הדפיס את ספרו "שו"ת בר ליוואי". בשנת תרכ"ו הדפיס את ספרו "שבחא דמרא" המכיל פירוש על הגדה של פסח. בשנת תרמ"ה הדפיס את ספרו "כלי חמדה" על התורה.
נוסח המצבה
|
|---|
|
פ"נ אמו"ר הרב הרב הגאון רשכבה"ג |
נפטר בכ' בחשוון תרמ"ח, ונקבר בעירו סטניסלב. הספדם של בנו רבי שאול מטיסמניץ ושל נכדיו רבי חיים אריה מזולקבה ורבי פנחס מסקאהל הודפסו בספר עין דמעה, קרקא תרמ"ח. הספדו של בנו רבי יוסף הודפס בספר אלון בכות, דרוהוביץ' תרמ"ח.
צאצאיו
- רבי אלעזר, רבה של רהאטין, מחבר הספר דבר הלכה
- רבי שאול, רבה של טיסמניץ, מחבר הספר בשמים ראש
- רבי חיים אריה לייבוש, רבה של קראקא, מחבר הספר "חיי אריה"
- רבי פנחס, רבה של בראדשין, חתן רבי אלעזר מביסטריץ
- בתו שרה מינדל ויינברג (תרט"ו-תרצ"ג)
- רבי יצחק, רבה של זוראוונא וממלא מקום אביו בסטניסלב. מחבר ספרי תולדות יצחק ומאה שערים[3].
- רבי אריה לייבוש הורוביץ (הרי בשמים), רבה של סטרי וממלא מקום אביו בסטניסלב. מחבר הספר "הרי בשמים"
- רבי יעקב יוקל, רבה של דליטין, מחבר הספר אבני השוהם
- רבי יוסף, רבה של אוסציא
לקריאה נוספת
- ישעיה הלוי איש הורוויץ, "לתולדות הרבנות בסטניסלאב", בתוך: ערים ואמהות בישראל - חלק ה', ירושלים תשל"ב, עמ' 74-84.
קישורים חיצוניים
- חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 41-50
- אשכול אודותיו באתר אייוועלט
הערות שוליים
- ^ מגדולי תלמידי רבי שמעלקא מניקלשבורג והמגיד מקוז'ניץ.
- ^ 2.0 2.1 ראו: רבי צבי יחזקאל מיכלסון, במכתבו בראש הספר "טוב עין".
- ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר יצחק הלוי האראוויץ ז"ל אב"ד סטאניסלאב, מליצי אש, עמוד קט, אות ער"ב, באתר היברובוקס.