משה אטר
 |
משה אָטֵר (אֶטינגֶר) (1910 – 1990) היה עיתונאי, סופר ומתרגם ישראלי. העורך הכלכלי של "הארץ" ובהמשך של "ג'רוזלם פוסט".
ביוגרפיה
משה אטר נולד בשנת 1910 ברוסיה במשפחה ציונית וחובבת עברית, בנם של רחל לבית כהן ודוד אטינגר, איש עסקים ולימים ממייסדי בית החרושת לשוקולד "עלית בארץ ישראל.[1][2] אמו הייתה בתו של הנדבן הציוני חיים כהן מחרקוב, ואביו היה אחיינו של חיים אטינגר, איש עסקים מצליח ואמיד, מראשוני חובבי ציון באודסה, מראשי הוועד האודסאי וממייסדי חברת גאולה וראשיה.[3]
בשנת 1919 עברה המשפחה למוסקבה, ושם קיבלו ילדי המשפחה חינוך בעברית.[1] ב-1923 עזבה המשפחה את ברית המועצות ועברה לברלין, וב-1925 עלתה לארץ ישראל. אטר, שהיה אז בן 15, הצטרף למחזור הראשון של בית הספר הריאלי בחיפה. עם תום לימודיו, נסע לברלין ללימודים אקדמיים באוניברסיטת הומבולט, שם קיבל כעבור מספר שנים תואר דוקטור בפילוסופיה וכלכלה.
ב-1933 שב ארצה, נישא לחווה בוקסבאום ונולדו להם שתי בנות ובן. באותה שנה התמנה לעורכו הכלכלי של עיתון "הארץ". ב-1949 נקרא על ידי השר דוד רמז לסייע בהקמת משרד התחבורה, ושימש כשנתיים בתפקיד בכיר במשרד זה. בהמשך, מאמצע שנות ה-50 ועד לפרישתו לגמלאות ב-1975, היה עורכו הכלכלי של העיתון "ג'רוזלם פוסט".
בנוסף לעבודתו העיתונאית ולעיסוקו בכלכלה היה אטר איש רחב אופקים, יודע ספר ופוליגלוט (בקיא בשפות עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ורוסית). התעניין בפילוסופיה, ספרות, שירה והעמיק בכתבי פרויד. הקדיש זמן ומרץ רב לחקר השפה העברית וטיפוחה, וראה בשפה אחד מעמודי התווך של הלאומיות העברית המתחדשת. היה מקורב לחוג הכנענים והיה חבר בוועד הלשון. חידש מילים רבות, בין השאר בספרים שתרגם. בעקבות מלחמת ששת הימים נמנה עם מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
עם פרישתו לגמלאות, הקים את קל"ע (קרן הלשון העברית) על שם אביו, דוד אטינגר – קרן שתכליתה הייתה להילחם בלעז שפשה והלך במרחב הישראלי ולקדם את מעמדה של העברית בשיח הציבורי. ביזמתו חוקק חוק השפה העברית ובהשראת קל"ע התקיימו קורסים וימי עיון להנחלת העברית בקרב עולים חדשים וחיילי צה"ל.
משה אטר נפטר ב-1990, בגיל 80.
משפחתו
משה וחווה אטר היו הורים לשתי בנות ובן. בתם ד"ר חגית בנזימן היא סופרת ומשוררת ילדים ו פסיכולוגית ומורה בכירה בדימוס במחלקה לפסיכולוגיה ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. היא נשואה לעיתונאי עוזי בנזימן, ואמם של מאיירת ספרי הילדים והסופרת נעמה בנזימן וחוקר הפילוסופיה יותם בנזימן (חתנו של העיתונאי רם עברון).
אחיו של אטר, שלום אטינגר, היה עיתונאי ומחנך, העורך-המייסד של כתב העת "אספקלריה" (שהופיע עד מלחמת העצמאות) ועורך כתב העת "טרקלין", מורה ומנהל.[4] מתרגם מהדורה עממית של "ההיסטוריה של העם היהודי לגרץ, מחבר ספרי לימוד לבתי ספר תיכוניים: "תורת האזרחות" (הופיע במהדורות מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70), "היסטוריה: ממחצית המאה הי"ז ועד למהפכה הצרפתית" (היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל, תשל"ד) והספר " הציונות, הבעיה הערבית והמנדט הבריטי" (1987).
ספריו
- "המאבק על מדינת ישראל יהודית", רמת גן: מ’ אטר, תשל"ז.(ספרון)
- מה אני שח: עיונים בלשון האדם, תל אביב: דביר, תשמ"ו 1986.[5] (עיונים בלשון האדם ומחקר ודיון בשורשי השפה העברית)
- עברית שפה חיה; הקדמה: משה שמיר, תל אביב: ש. פרידמן, 1989. (על מקומה של השפה העברית והתחדשותה)
- Moshe Ater, The Man Freud and Monotheism, Jerusalem: Magnes Press, 1992.[6]
כמו כן, חיבר את הערך "נמלי ישראל" באנציקלופדיה העברית.
תרגומיו
- יוסף שטילמאן, בשורת העולם החדש; תרגם מכתב יד: מ’ אטינגר, מרחביה: ספרית פועלים ('כתבים'), 1944. ("מדיניות התיכנון הקאפיטאליסטי")
- יצחק דויטשר, האגודות המקצועיות בברית המועצות; תרגם: מ’ אטר, תל אביב: עם עובד ('דעת'), תשי"ב.
- ט. ר. גלוֹבֶר, העולם הקדמון; תרגם: מ’ אטר, תל אביב: הלס, תשי"ד.
- אדמונד וילסון (אנ'), אל התחנה הפינלנדית: עיונים במסורת המהפכנית באירופה והתהוותו של הסוציאליזים (אנ'); תרגם מאנגלית: מ’ אטר, תל אביב: עם עובד, תשט"ז.
- זאב ז'בוטינסקי, מאמרים, בתוך: כתבים, ירושלים: ע. ז' ז’בוטנסקי, כרך ה: "נאומים, 1927–1940", תש"ח; כרך ז: "על ספרות ואמנות", תש"ח.
- משה א. נובומיסקי, מים הביקל לים-המלח, ירושלים: שוקן, 1958.[דרוש מקור: דרוש מקור לכך שהספר תורגם על ידי אטר.]
- פול א' סמואלסון, תורת הכלכלה; תרגם: מ’ אטר, ירושלים – תל אביב – חיפה: סטימצקי, 1961–1965. (מהדורה ב מתוקנת: תשכ"ג; מהדורה ג מתוקנת: תשל"ג)
- ראינר מריה רילקה, שירים...; בחר ותרגם: משה אטר, ירושלים: ספרי תרשיש, תשכ"ג.
- רוברט גרייבס, רוח מצפון: רומן; מאנגלית: מ’ אטר, תל אביב: ש’ פרידמן, תשכ"ו.
- ולטר הֶסֶלבך (גר'), המפעלים השיתופיים; תורגם מגרמנית בידי משה אטר, תל אביב: עם עובד ומכון הורוביץ באוניברסיטת תל אביב ('ספרייה אוניברסיטאית'), תשל"ג.
- ריינר מריה רילקה, שירים; בחר, תרגם, הקדים מבוא: משה אטר, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ז.
- זיגמונד פרויד, משה האיש ואמונת היחוד; תרגם והוסיף אחרית דבר: משה אטר, תל אביב: דביר, תשל"ט 1978.
- פול איידלברג, המזימה של סאדאת; עברית: משה אטר, תל אביב: רשפים, תשל"ט 1978.
קישורים חיצוניים
מפרי עטו:
- העברית זקוקה להגנה, דבר, 25 באפריל 1979
- כתבי ז'בוטינסקי בתרגומו של משה אטר בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דוד תדהר (עורך), "דוד אטינגר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3037, דוד תדהר (עורך), "משה אטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3647.
- ^ לאחר פרישתו מ"עלית" ב-1940 התמסר דוד אטינגר לחיבור מילון מצויר בשם "מראות" (ישורון, 1943; המהדורות השנייה (1950) והשלישית (1953), בהוצאת דבר, בליווי תרגום לאנגלית, בשם "שפתנו במראות"). הספר זיכה את מחברו בפרס קוגל למדע מטעם עיריית חולון לשנת 1956. ביקורת על הספר ראו: ח., עברית במראות, הצופה, 10 בנובמבר 1944. עוד על דוד אטינגר: דוד אטינגר, דבר, 17 במרץ 1959 (נקרולוג קצר); נפטר דוד אטינגר, מעריב, 17 במרץ 1959; א. שהם, לזכר נעדרים | דוד אטינגר, דבר, 18 במאי 1959.
- ^ יוסף כץ, גאולה תתנו לארץ: חברת ’גאולה’ לרכישת קרקעות 1902–1914, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז 1987, עמ' 43 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
- ^ דוד תדהר (עורך), "שלום אטינגר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3305.
- ^ שאול הון, חקרי לשון | לשונו של אדם, מעריב, 2 בינואר 1987.
- ^ הספר באתר הוצאת מאגנס.
25584351משה אטר
- עיתונאים ישראלים
- סגל הארץ
- סגל הג'רוזלם פוסט
- פרשנים כלכליים ישראלים
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- מתרגמים ישראלים
- אנשי העלייה הרביעית
- עובדי משרד התחבורה
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- בוגרי אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
- משפחת אטינגר
- בוגרי בית הספר הריאלי
- ישראלים שנפטרו ב-1990
- ישראלים שנולדו ב-1910
- ישראלים ילידי רוסיה