משהה נקביו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשהה נקביו, כלומר, המתאפק מלעשות צרכיו כאשר הוא מרגיש צורך בכך - עובר בכך על האיסור ההלכתי 'בל תשקצו'.
פרטי האיסור
מקור האיסור
- את איסור משהה נקביו למד רב אחאי בתלמוד בבלי[1] מן הפסוק בספר ויקרא: ”אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.” (ספר ויקרא, פרק י"א, מ"ג),[דרושה הבהרה] הפוסקים נחלקו אם איסור זה הוא דאורייתא[2] או דרבנן והפסוק רק אסמכתא[3].
- הרמב"ם כתב שהמשהה נקביו, מלבד מה שהוא עובר באיסור של 'בל תשקצו', הוא גם גורם לעצמו בעיות בריאותיות כתוצאה מכך[4].
- על דרך הרמב"ם כתבו ראשונים אחרים שהמשהה נקביו לקטנים מסתכן בעקרות ומשום כך יש איסור נוסף בדבר על פי הפסוק בספר דברים ”לא יהיה בך עקר” (ספר דברים, פרק ז', י"ד). בתלמוד הבבלי אף מסופר על חכמים שונים שהפכו לעקרים, והתלמוד מייחס זאת לכך שהתאפקו מעשיית צרכים משום שהשתתפו בשיעור שנמשך זמן רב[5].
הגבלות לאיסור
- הראשונים סייגו את האיסור להשהות נקביו, וכתבו שיש מקרים שהדבר מותר[דרוש מקור] [דרושה הבהרה].
- הרשב"א התייחס למי שמרגיש צורך לעשות את צרכיו תוך כדי מהלך התפילה, וכתב שמותר להתאפק אם ניתן[6] .
- בשו"ת "תרומת הדשן" כתוב שמי שנמצא במקום שיהיה לו חוסר נעימות לעשות את צרכיו - מותר לו להתאפק[7].
- בשו"ע הגר"ז[8] טען שכל מי שיכול להעמיד עצמו עד כדי שיעור הילוך פרסה אין בו משום בל תשקצו, כיוון שאין בזה סכנה.
- החזון אי"ש כתב ש'השתנו הטבעים' וכיום אין חשש עקרות[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, בל תשקצו בהשהיית צרכיו, באתר פניני הלכה
הערות שוליים
- ^ מסכת מכות דף טז ע"ב
- ^ כ"כ בכמה אחרונים, הרמב"ם בספר המצוות מצוות לא תעשה קעט, הרבנו יונה שערי תשובה פרק ג סעיף צג, רבי אליעזר ממיץ ספר יראים מצווה קנא, שו"ת הרשב"ש סימן רעד
- ^ כן דעת רבי מנחם המאירי, בית הבחירה מכות, טז, ודעת חידושי הריטב"א מכות טז ב, והרשב"ץ בספר זוהר הרקיע לאוין עב, וכ"כ בספר תרומת הדשן תשובה קטז
- ^ מנורת המאור נר ו' כלל א פרק ג חלק א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד עמוד ב'. לדיון בנושא מבחינה מדעית ראו אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ב', עמ' 269-270.
- ^ שו"ת הרשב"א, חלק א', סימן קל"א
- ^ רבי ישראל איסרלן, שו"ת תרומת הדשן, תשובה ט"ז.
- ^ או"ח סי' ג' סעי' י"א מהו"ת
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
32305236משהה נקביו