בל תשקצו
בל תשקצו הוא איסור הלכתי לעשות מעשים דוחים המעוררים גועל. על פי התלמוד, איסור זה נלמד מן הפסוק בספר ויקרא: ”אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.” (ספר ויקרא, פרק י"א, מ"ג). הפסוק עוסק באופן ישיר באיסור אכילת שרצים, ומהמילים "אל תשקצו את נפשותיכם" נלמד עיקרון רחב יותר: איסור על מעשים נתעבים ומעוררים סלידה.
דוגמאות לאיסורים
הדוגמאות שניתנו בתלמוד למעשים האסורים על פי דין זה הם:|
- אכילת חרק כשר בעודו בחיים,
- 'המשהה נקביו' - התאפקות מרובה מעשיית צרכים,
- שימוש בכלי שנועד להקזת דם לשם שתיית מים[2][3].
בראשונים יש דוגמאות נוספות לאיסור מדין זה:
- אכילת מאכלים שהתערבב בתוכם קיא או צואה (שהם למעשה מזוהמים),
- אכילת תולעים, גם אם אין בהם בעיות כשרות,
- אכילה בידיים מטונפות,
- שתיית שתן ועוד[4][5][6][7].
פרטי דינים נוספים
- אסור לאדם לאכול כל דבר שמעורר בו גועל, בין אם הדבר מעורר גועל אצל אחרים או לא[8]. דוגמה לכך היא אכילת דג בעודו בחיים או כל סוג מזון שעשוי לעורר תיאבון בתרבות אחת וגועל בתרבות אחרת.
- אם מעורבבים תולעים בתוך תבשיל והם אינם ניכרים לעין - אין בכך איסור בל תשקצו[9].
- שתיית שתן אמנם אסורה, אך היא מותרת לצרכים רפואיים, ולכן אין בכך איסור בל תשקצו[10][11].
- בספר החינוך, כתוב שאין איסור בל תשקצו באכילת תולעים שהתפתחו במים שבתוך כלים, משום שהתורה התירה אותם בפירוש במה שכתבה לאסור רק אכילה של תולעים הגדלים "בימים ובנחלים"[12]. לעומת זאת, בספר איסור והיתר הארוך כתוב שאסור למי שהתולעים האלו מעוררות אצלו גועל לאוכלן[13].
- יש מן הראשונים שכתבו שכלים שהיה בהם דבר מיאוס טעונים הכשרה, בדומה לכלי שיש בו בליעת איסור[14] ויש שפסקו שדי בשפשוף וניקוי הכלי.[15] מן האחרונים יש שהגבילו את דברי המקילים רק לדבר צונן[16].
דאורייתא או דרבנן
יש ראשונים שהבינו על פי פשטות דברי התלמוד שזהו איסור דאורייתא[17][18][19][20]. ראשונים אחרים כתבו שזוהי רק גזירה דרבנן, והדרשה שבתלמוד היא אסמכתא בעלמא[21][22][23][24]. הרמב"ם כתב שהאיסור אמנם מדאורייתא, אך אינו נכלל עם שאר האיסורים בתורה שנקבע עליהם עונש מלקות, משום שאינו מתאים לפשט הכתוב[25].
קישורים חיצוניים
- בל תשקצו באתר "עולמות"
- הרב אליעזר מלמד, הלכות בל תשקצו, באתר פניני הלכה
הערות שוליים
- ^ הגהות הרמ"א, יורה דעה, יג, א
- ^ בבלי שבת, צ,ב
- ^ בבלי מכות, טז, ב
- ^ רמב"ם, משנה תורה, מאכלות אסורות, פרק יז, הלכה כט
- ^ סמ"ג, לאוין, סוף סימן קמח
- ^ ספר החינוך, מצווה קסג
- ^ שו"ת הרדב"ז, חלק ב, סימן תשלט
- ^ רבנו פרץ מקורביל, הגהות סמ"ק, סימן פ
- ^ רבי אברהם אב בית דין, ספר האשכול, סוף הלכות טרפות
- ^ פירוש הרדב"ז על הרמב"ם, משנה תורה, מאכלות אסורות, פרק יז, הלכה כט
- ^ ספר המרדכי, מסכת שבת, רמז שפג
- ^ ספר החינוך, מצווה קס"ג
- ^ איסור והיתר הארוך, פרק מא, סעיף ז
- ^ אורחות חיים (הל' טהרת הנדה וטהרת הכלים סוף אות י"ב). וראו בספר מסגרת השלחן (סוף סי' קכ"א), שכתב ש"טוב להחמיר".
- ^ בית יוסף, יורה דעה, סימן קט"ז סעיף ה' - בל תשקצו (בדק הבית סוף הסימן קכ"א).
- ^ כנסת הגדולה (הג' ב"י ס"ק נ"ב)
- ^ רמב"ם, ספר המצוות, מצוות לא תעשה, קעט
- ^ רבנו יונה, שערי תשובה, פרק ג, סעיף צג
- ^ רבי אליעזר ממיץ, ספר יראים, מצווה קנא
- ^ שו"ת הרשב"ש סימן רעד
- ^ רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, מכות, טז, ב
- ^ חידושי הריטב"א, מכות טז, ב
- ^ הרשב"ץ, זוהר הרקיע, לאוין, עב
- ^ רבי ישראל איסרלן, תרומת הדשן, תשובה קטז
- ^ רמב"ם, ספר המצוות, מצוות לא תעשה, קעט
