משבר הספוטניק
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
משבר הספוטניק היה נקודת מפנה במלחמה הקרה שהחל ב-4 באוקטובר 1957, כשברית המועצות שיגרה את הלוויין ספוטניק 1. ארצות הברית האמינה שהיא המובילה בתחום פיתוח הטילים, ובכלל בתחום טכנולוגיית החלל. שיגורו הפתאומי של הספוטניק וכישלונם של שני שיגורים אמריקניים הוכיחו שהיא טעתה. אחרי משבר זה החל המירוץ לחלל, שהוביל לתוכנית אפולו ולנחיתה על הירח.
משבר הספוטניק דרבן שרשרת שלמה של יוזמות אמריקאיות, מקטנות לגדולות, רובן על ידי משרד ההגנה. בין פעולות אלה נמצא חישוב מהיר של מסלול הספוטניק, הקמת נאס"א, הגדלת תקציב המחקר הממשלתי, ובנייתם של 1,000 טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM).
בנוסף, בציבור האמריקני התעורר חשש שלימודי המדעים במערכת החינוך של ברית המועצות מתקדמים מאלו שבארצות הברית. עקב זאת, חוק החינוך של ההגנה הלאומית NDEA (National Defense Education Act), שנחקק בקונגרס בשנת 1958 ביוזמת הנשיא דווייט אייזנהאואר, העביר השקעות בסכום כולל של למעלה ממיליארד דולר ללימודי מדעים במערכת החינוך האמריקאית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
