משבר יולי (1917)
משבר יולי הוא משבר שלטוני ברוסיה במהלך יולי 1917 בעקבות כישלון מתקפת יוני והפגנות הסנקט פטרבורג. המשבר החל כהפגנות לא מאורגנות של חיילים ופועלים ונוצל על ידי הבולשביקים לקידום מטרותיהם. הממשלה הצליחה לייצב את המצב ואלכסנדר קרנסקי מונה לראש הממשלה החדש, ראשי הבולשביקים נעצרו וולדימיר לנין נמלט לפינלנד.
רקע
לאחר חזרת ולדימיר לנין לרוסיה באפריל 1917, הוא פרסם הנחיות להמשך מהפכה. שר החוץ פאבל מיליוקוב פרסם גילוי דעת על כך שמדינה צריכה לעמוד מאחורי התחייבויותיה של האימפריה הרוסית למדינות ההסכמה ולהשתתף במלחמת העולם הראשונה עד סופה. המשבר שהתרחש בעקבות כך לא הביא להפלת הממשלה והבולשביקים התנערו מאחריות להפגנות.
ביוני מצב הבולשביקים בסובייט פטרוגרד היה לא יציב והשפעתם הייתה מוגבלת. גם בוועידה כלל רוסית של הסובייטים הבולשביקים היו המפלגה השלישית בגולדה לאחר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית והמנשביקים.
בסוף יוני הממשל החליט להעביר לחזית חלק מהיחידות המוצבות בבירה. הכוונה הייתה בעיקר להעברה לחזית של גדוד תת-מקלעים הראשון שכלל כ-12 אלף חיילים וקצינים והיה תחת השפעה בולשביקית חזקה. בתחילת מתקפת יוני, סטבקה החליטה על העברה לחזית חלק משמועתי של הגדוד, אך נתקל בסירוב ופקודה לא בוצע. גם הבסיס הימי בקרונשטאדט היה תחת השפעה בולשביקית חזקה והם למעשה השתלטו על העיר והבסיס.
במחצית יוני הממשלה החליטה לפזר מטה האנרכיסטים בבירה. לאחר שמטה האנרכיסטים פוזר בעיר נפוצו שמועות שממשלה מתכוונת להעביר לבירה כוח צבאי של קוזאקים בהיקף של 20 אלף חיילים.
תיאור האירועים
2 ביולי (15 ביולי)
כצעד מחאה לסיכום בין הממשלה לבין נציגי אוקראינה בהקשר לאוטונומיה 5 שרים של המפלגה הדמוקרטית החוקתית עוזבים את הממשלה. המידע הועבר לציבור. בעקבות חשיפת המידע, חיילים ופועלים שהיו תחת השפעת התעמולה הבולשביקית והאנרכיסטים התרשמו שבעקבות לחץ נוסף ניתן להפיל את הממשלה הזמנית.
3 ביולי (16 ביולי)
בישיבת ראשי האנרכיסטים הוחלט על תחילת הפגנה המונית שמטרה הפלת הממשלה. ראשי הבולשביקים החליטו להתנגד להפגנה המונית וגם לפרסם את ההחלטה בעיתון פראבדה. נציגי המפלגה בשטח הגיבו בכך שיעדיפו לעזוב את מפלגה אך להשתתף בהפגנה.
ראשי גדוד התת-מקלעים הראשון הגיעו לקרונשטאדט וביקשו מימיים להצטרף להפגנות. הוקמה וועדה משותפת לארגון ההפגנה שמטרתה הפלת הממשלה.
גריגורי זינובייב בישיבת אחד הוועדות של סובייט פטרוגרד דרש לקבל החלטה על תפיסת השלטון. כאשר נציגי המנשביקים והמפלגה הסוציאל-רבולוציונרית עזבו את הישיבה החלטה התקבלה.
אלכסנדר קרנסקי שלא היה מודע לנעשה עזב את הבירה ונסע לחזית. חלק מראשי הסובייט הגיעו למפקד פיקוד פטרוגרד וביקשו עזרה והגנה. מפקד הפיקוד סירב לתת עזרה בשלב זה אך העביר את הכוחות למצב כוננות גבוה.
בצהריים הוועד המרכזי של הבולשביקים החליט להתנגד להפגנה מזוינת. החלטה זו בהמשך הייתה בסיס לקביעה שבולשביקים לא היו חלק מהמהלך הכולל להפלת השלטון.
ההפגנות החלו בשעות הערב והיו נשמעות חילופי יריות בין הצבא לבין המפגינים.
4 ביולי (17 ביולי)
במהלך הלילה בארמון טבריצ'סקי התקיימה התייעצות של ראשי הבולשביקים. באותה עת סביב הארמון התאספו כ-20 אלף מפגינים. ראש ימיי קרונשטאדט פיודור רסקולניקוב הודיע טלפונית שבבוקר הימיים יהיו בבירה ולא ניתן לעצור אותם. בסופו של דבר סוכם לעמוד בראש ההפגנה שחלק ממשתתפיה יהיו עם נשק לצורכי הגנה נגד כוחות אנטי-מהפכנים. היסטוריונים מפרשים החלטה זו כקריאה להפלת הממשלה. כמו כן סוכם לבטל הודעה בפראבדה הכוללת קריאה לביטול ההפגנות. לאחר המעשה ולדימיר לנין הסביר שהחלטה להצטרף להפגנה הייתה לצורך ארגונה בלבד.
בבוקר 4 ביולי הימיים החלו להגיע לבירה. הם התקרבו למטה הבולשביקים. יעקב סברדלוב נאם בגנות הממשלה עם קריאה להפלתה. במקביל אנרכיסטים החלו להפגין בזכות הפלת הממשלה. המפגינים התקדמו ברחובות עיר לכיוון ארמון החורף. נרשמו מספר תקריות ירי ועד היום לא ברור האם הם החלו כתוצאה מפעילות של חיילים הנאמנים לממשלה, מפגינים או גורמים אחרים.
במהלך היום התקיימו מגעים בן ראשי הסובייט מטעם המנשביקים ונציגי המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית והבולשביקים. מטעם הבולשביקים בראש הצוות עמד יוסיף סטלין שהיה נחשב למתון. השתתפותו בשיחות מנע בהמשך את מעצרו.
לקראת הערב היה ניסיון לעצור אחד משרי הממשלה ויקטור צ'רנוב שהיה ראש המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית. השר שוחרר ברגע אחרון בלחץ לאון טרוצקי. בהיוודע דבר המעצר, מפקד פיקוד הבירה פיוטר פולובצב החליט להתערב בנעשה. הוא נתן פקודה לצבא לפזר את המפגינים בכוח תוך ירי. הכוחות הנאמנים לממשלה השתמשו גם בתותחים. תוך זמן קצר המפגינים החלו להתפזר ללא התנגדות של ממש, כמה עשרות נהרגו.
5 ביולי (18 ביולי)
במהלך הלילה והבוקר רוב הימיים חזרו לקרונשטאדט. יחידות צבא נאמנות לממשלה התחילו במעצרים בקרב הבולשביקים. חלק מהיחידות צבא שהשתתפו בהפגנות התבצרו במבצר פטרופבלובסקיה. בניין מערכת העיתון פראבדה נתפס על ידי כוחות הממשלה, כאשר ולדימיר לנין עזב את הבניין מספר דקות לפני זה.
6 ביולי (19 ביולי)
במהלך היום נתפס בניין מטה הבולשביקים. גם החיילים שהתבצרו במבצר פטרופבלובסקיה נכנעו לכוחות הממשלה. במהלך היום לבירה הגיעו יחידות צבא הנאמנות לממשלה ששוחררו מהחזית, גם אלכסנדר קרנסקי חזר לבירה.
השלכות המשבר
בעקבות המשבר הממשלה התחלפה ואלכסנדר קרנסקי מונה לעמוד בראש הממשלה החדשה. סובייט פטרוגרד הכיר בממשלה החדשה וקרא לה "ממשלת הצלת המהפכה". בעקבות הקטנה משמעותית של השפעת הבולשביקים בסובייט, ולדימיר לנין ביטל את הסלוגן "שלטון לסובייט".
הבולשביקים עברו למצב לא-לגאלי. הוצא צו מעצר נגד ולדימיר לנין וגריגורי זינובייב, הם הסתתרו בשטח פינלנד. בקרב הציבור הבולשביקים נתפסו כשכירי חרב של הגרמנים. גאורגי פלחנוב כתב ש"ההפגנות אורגנו בעזרת האויב החיצוני ובמטרה להביס את המדינה כולה". נאסרה הוצאה לאור של עיתון פראבדה. רוב החיילים של גדוד תת-מקלעים הראשון נשלחו לחזית. באוגוסט אלכסנדר קרנסקי ארגן וועידה במוסקבה שמטרתה הייתה להגיע לפיוס חברתי. אומנם התברר שוועדיה זו הייתה במה להצגת עמדות של לאוור קורנילוב וראשי צבא נוספים.
יחד עם זאת, סובייט פטרוגרד התעלם מכך שולדימיר לנין הואשם בבגידה ובקשר עם הגרמנים ולדעת הסובייט בולשביקים היו תומכי המהפכה שטעו בתום לב.
מספר ימים לאחר תום המשבר החלה מתקפה משולבת גרמנית-אוסטרים והיה ברור שזה מהלך מתואם עם האירועים בבירה. בעיתונות החלו להתפרסם עדויות ומסמכים על כך שבולשביקים ממומנים על ידי האימפריה הגרמנית. הוקמה וועדת החקירה ממשלתית ונעצרו כ-800 פעילים בולשביקים כולל לאון טרוצקי שבאופן פורמלי בתקופה זו לא היה חבר מפלגה. ב-7 בספטמבר 1917 רוב הנעצרים שוחררו בעקבות פרשת קורנילוב.
קישורים חיצוניים
- משבר יולי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] משבר יולי (1917)29489512