מתקפת קרנסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מתקפת יוני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתקפת קרנסקי
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 1 ביולי 191719 ביולי 1917 (19 ימים)
מקום גליציה
תוצאה ניצחון מעצמות המרכז
הצדדים הלוחמים

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית

מפקדים

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית ליאופולד, נסיך בוואריה
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית פליקס פון בותמר
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית אדוארד פון בהם-ארמולי
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית קרל קריטק

כוחות

כ-300 אלף

אבדות

כ-47 אלף הרוגים ופצועים

כ-58 אלף הרוגים ופצועים


קו החזית המזרחית ומהלך ההתקפה

מתקפת קרנסקי, המוכרת גם בשם מתקפת יולי, הייתה מתקפה כושלת שנערכה במהלך מלחמת העולם הראשונה, מ-1 ביולי 1917 עד 19 ביולי 1917, על ידי הצבא של הרפובליקה הרוסית, נגד צבאות האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה הגרמנית באזור גליציה. היא קרויה כך על שם שר המלחמה הרוסי דאז, אלכסנדר קרנסקי, שהפך לראש ממשלת רוסיה סמוך לאחר כשלונה. המתקפה הסתיימה בנסיגה מהשטחים שנכבשו בתחילתה ואף מעמדות שהוחזקו לפני כן. היא חשפה את חולשת הצבא הרוסי, שלמרות שהיה הגדול בעולם באותה תקופה היה בעל ציוד מיושן ורוב חייליו היו איכרים חסרי הכשרה. לכישלון בקרב היו השלכות מדיניות קשות והרוסים לא שבו לתקוף יותר במלחמה זו, עד יציאתם ממנה לחלוטין לאחר מהפכת אוקטובר.

תוכניות הצדדים

מטרת הפיקוד העליון של הרוסים הייתה להחזיר לעצמם שטחים מהם נסוגו במהלך הנסיגה הגדולה. המתקפה תוכננה להתחיל באפריל-מאי 1917, אך לאור אירועי מהפכת פברואר נדחתה תחילת המתקפה. במרכז המתקפה עמדו הארמיות ה-7, ה-8, וה-11 של החזית הדרום-מערבית בפיקודו של אלכסיי גוטור, אשר אמורות היו לתקוף לכיוון לבוב. בנוסף לכך, לרשות החזית עמדה "ארמייה מיוחדת" שנקראה כך במטרה להימנע לתת לה מספר "13". הארמיות של החזית הצפונית, המערבית והרומנית היו צריכות לבצע מתקפות משניות. לאחר עיון בתוכניות, פקד המפקד העליון מיכאיל אלכסייב על תחילת ההכנות למתקפה. ב-4 ביוני בלחץ של אלכסנדר קרנסקי מונה אלכסיי ברוסילוב למפקד העליון.

בעקבות מהפכת פברואר נפגע קשה נוהל הפיקוד צבאי. ביחידות הוקמו וועדי חיילים שזכותם היה להתנגד לפקודות הקצינים. בפיקוד הצבא העריכו שמתקפה מוצלחת יכולה להחזיר לחיילים את המוטיבציה ותחזק את המשמעת שהתרופפה מאוד בעקבות האירועים הפוליטיים במדינה.

הפיקוד הגרמני-אוסטרי היה מודע להכנות למתקפה. בהתאם לכך, הוכנה מתקפת נגד באגף הימני של החזית הדרום-מערבית. לצורך כך הוכנו מבעוד מועד יחידות שהיו אמורות להגיע בהתאם לצורך מהחזית המערבית ומחזית האיטלקית.

מהלך המתקפה

החזית הדרום-מערבית

ב-29 ביוני 1917 החלו תותחים של החזית הדרום-מערבית בהפגזה. ב-1 ביולי פתחו יחידות של הארמייה ה-7 וה-11 במתקפה לכיוון לבוב. תוך יומיים הצליחו להתקדם ולעבור שני קווי ביצורים. בעקבות ההצלחה הודיע קרנסקי לממשלה על ההצלחות של הצבא.

ברם אולם, לאחר יומיים המתקפה נעצרה. יחידות עילית שהחלו במתקפה ספגו אבידות ולא יכלו להמשיך בחוד החנית של המתקפה. יחידות חיל רגלים רגילות סירבו להמשיך במתקפה. החיילים החלו בדיונים בוועדות וסירבו לתקוף, למרות עדיפות ברורה בכוח אדם וכוח אש. כתוצאה מכך ב-3 ביולי הופסקה המתקפה.

ב-6 ביולי החלה מתקפה של הארמייה ה-8 בפיקוד לאוור קורנילוב לכיוון איוונו-פרנקובסק. המתקפה הייתה מוצלחת מאוד לאור עדיפות מספרית גדולה וחולשה של יחידות אוסטרו-הונגריות. קווי ההגנה נפרצו והארמייה ה-8 התקדמה וכבשה את העיר. אך תוך זמן קצר החלו בעיות זהות לאלו שהיו בארמיות רוסיות אחרות.

לקראת 15 ביולי המתקפה נעצרה כליל.

ב-19 ביולי החלו יחידות גרמניות בתמיכת יחידות אוסטרו-הונגריות במתקפה נגד הארמייה ה-11 של הרוסים לכיוון טרנופול. תוך מספר ימים נפרץ קו ההגנה הרוסית וב-22 ביולי החלה הארמייה ה-11 בנסיגה. ארמייה זו איבדה למעשה כל יכולת לחימה ונסוגה לעומק ללא סיבה ממשית. בעקבות הנסיגה של הארמייה ה-11 נסוגו גם ארמיות ה-7 וה-8. כוח משולב גרמני-אוסטרי התקדם ללא לחימה של ממש עד שנעצר.

החזית הצפונית והצפון-מערבית

ב-21 ביולי החלה מתקפה של החזית הצפונית. למרות הפקודות, סירבו יחידות הצבא להתחיל במתקפה כוללת. מ-6 אוגדות של החזית הצפונית רק 2 החלו לתקוף. כתוצאה מכך לא היו הצלחות של ממש.

מצב דומה היה בחזית הצפון-מערבית.

החזית הרומנית

בחזית הרומנית החלה המתקפה ב-22 ביולי. יחידות הצבא הרומני תקפו בהצלחה ובעקבות כך משכו את היחידות של הצבא הרוסי. בעקבות האירועים בגליציה התקבלה החלטה לעצור את המתקפה. הגרמנים השתמשו ביחידות שהשתחררו מאזור גליציה והחלו במתקפת נגד. לאחר קרבות שנמשכו מספר ימים התייצבה החזית, ולמעשה פעולות הלחימה באזור הופסקו עד לסיום המלחמה.

השלכות פוליטיות

הסיבה העיקרית לכישלון המתקפה הייתה חוסר משמעת ומוטיבציה אצל החיילים הרוסים. המתקפה דרשה להעביר חלק מהיחידות המוצבות בסנקט פטרבורג לחזית. הבולשביקים והאנרכיסטים החלו בתעמולה נגד המלחמה בקרב חיילי היחידות. הבולשביקים ניסו לנצל את המשבר השלטוני שנוצר בתחילת הקיץ ברוסיה לביצוע הפיכה תוך ניצול חיילים וימאים המוצבים בבירה. הניסיון לא הצליח, אך ראש הממשלה פוטר ובמקומו מונה אלכסנדר קרנסקי.

לאור ההצלחות הטקטיות של הכוחות בפיקודו בחזית הלחימה, מונה לאוור קורנילוב, תחילה למפקד החזית וב-18 ביולי למפקד העליון של הצבא הרוסי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתקפת קרנסקי בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24129169מתקפת קרנסקי