לאוור קורנילוב
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| גנרל קורנילוב בשנת 1916 | |
| לידה |
30 באוגוסט 1870 עיירה קרקלינסק (כיום בקזחסטן), האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נהרג |
13 באפריל 1918 (בגיל 47) קרסנודר, רוסיה הסובייטית  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית הצבא הלבן |
| תקופת הפעילות | 1889–1918 (כ־29 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-48 מפקד הקורפוס ה-24 מפקד הארמייה השמינית מפקד צבא האימפריה הרוסית מפקד הצבא הלבן | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת רוסיה–יפן מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
| עיטורים | |
|
אות מסדר סטניסלב ה"קדוש", דרגה 2–3 אות מסדר אנה ה"קדושה", דרגה 2 אות מסדר גאורגיוס ה"קדוש", דרגה 2–3 אות השתתפות במסע הקרח (1916) | |
לאוור קורנילוב (ברוסית: Лавр Георгиевич Корнилов, נולד ב-30 באוגוסט (18 באוגוסט לפי הלוח היוליאני שהיה נהוג באותה עת) 1870 – 13 באפריל 1918) היה גנרל רוסי שהשתתף במלחמת העולם הראשונה ומראשי הצבא הלבן. קורנילוב היה גם איש מודיעין, חוקר ארצות ודיפלומט.
לאוור קורנילוב נולד בעיירה קטנה בקזחסטן של היום (אז בתחומי האימפריה הרוסית) למשפחת קוזאק שסיים את השרות הצבאי ועבר לשירות ממשלתי. מקובל שמשפחתו הגיעה לאזור סיביר בתקופת ירמק. בשנת 1869 אביו של קורנילוב קיבל תפקיד במשטרה המקומית. אמו של קורנילוב הייתה ממוצא קזחי. במשפחה היו 13 ילדים.
שרות באסיה מרכזית
בקיץ 1883 לאוור קורנילוב החל ללמוד בבית הספר לקצינים באומסק. כעבור 5 שנים הוא סיים את בית הספר בהצטיינות ועבר להמשך הלימודים לבית הספר לקציני תותחנים היוקרתי בסנקט פטרבורג. בשנת 1892 קורנילוב סיים את הלימודים ולאור הציונים הגבוהים היה יכול להישאר באחד היחידות המובחרות בקרבת הבירה. קורנילוב בחר לשרת ביחידה המוצבת באסיה המרכזית. בהיותו מוצב באזור קורנילוב החל ללמוד שפות מזרחיות. לאחר שנתיים הוא ביקש לקבל אישור ללמוד באקדמיה של המטה הכללי.
בשנת 1895 קורנילוב החל ללמוד באקדמיה של המטה הכללי. בשנת 1896 הוא התחתן וכעבר שנה נולד לו בן. בשנת 1897 הוא סיים את לימודיו עם מדליית כסף וקודם לדרגת קפטן. למרות שהוא קיבל הצעה להישאר בבירה, קורנילוב חזר לאסיה המרכזית. בשנים 1898–1904 הוא היה קצין מטה במפקדת הפיקוד. בתקופה זו הוא ערך מספר מסעות באפגניסטן, איראן, קאשגאר תוך לימוד האזור שלא היה בשליטה רוסית והקמת רשת מודיעינית. על בסיס מסעות אלו קורנילוב פרסם ספר עם תיאור האזור שתורגם למספר שפות. על פעילות בתקופה זו קורנילוב קיבל עיטור סטניסלב ה"קדוש" מדרגה השלישית.
בנובמבר 1903-יוני 1904 קורנילוב היה בבלוצ'יסטן באופן רשמי לצורכי לימוד עמי האזור אך מעשית לצורכי ריגול ולימוד מצב הצבא הבריטי המוצב באזור.
תקופת מלחמת רוסיה–יפן ואחריה
ביוני 1904 תת-קולונל קורנילוב הוצב במטה הכללי הרוסי. כבר בספטמבר 1904 הוא ביקש לעבור ליחידה קרבית. יחידה של קורנילוב השתתפה בקרבות מלחמת רוסיה–יפן החל מקרב סנדפו. בפברואר 1905 קורנילוב פיקד על יחידה שתפקידה היה לחפות על הכוחות הנסוגים. הוא כותר באחד מכפרי האזור. למרות עדיפות מספרית קורנילוב עם יחידתו הצליחו לפרוץ את מעגל הכיתור ולהצטרף לכוח העיקרי עם כל הציוד, הפצועים והדגלים. על פעילותו בתקופת המלחמה קורנילוב קיבל מספר עיטורים וקודם לדרגת קולונל.
בשנים 1907–1911 קורנילוב היה חלק ממשלחת הרוסית לסין. הוא העביר דו"חות מפורטות למטה הכללי ולמשרד החוץ. בהיותו בסין הוא הכיר את האזור ואת הצבא הסיני. בשנת 1910 הוא סיים את תפקידו בסין וחזר לבירה. על פעילות בתקופה זו הוענק לו עיטור אנה ה"קדושה" מדרגה השנייה. החל משנת 1911 קורנילוב שירת ביחידות המוצבות באזור הגבול עם סין.
מלחמת העולם הראשונה מהפכת פברואר
באוגוסט 1914 קורנילוב מונה למפקד הדיוויזיה ה-48 שהייתה חלק מהקורפוס ה-24 במסגרת הארמייה השמינית בפיקוד אלכסיי ברוסילוב ולחמה באזור גליציה. תפקודו קיבל הערכה רבה מברוסילוב וגם מחיילי האוגדה. יחידות בפיקוד אנטון דניקין לחמו בקרבת מקום ושני הגנרלים הכירו אחד את השני.
במהלך הקרבות בגליציה האוגדה בפיקוד קורנילוב הייתה מוצבת באזורים הקשים והצליחה בכל המטלות שהוצבו לה. בפברואר 1915 קורנילוב קודם לדרגת גנרל-לייטננט.
באפריל 1915 קורנילוב ואוגדתו היו במאסף של הצבא הנסוג מקרפטים. במהלך הקרבות הוא נפצע ונפל בשבי. המומחים מציינים שהלחימה העיקשת של אוגדת קורנילוב אפשרה לכוח העיקרי של הארמייה השלישית להשלים את הנסיגה ולמנוע קריסה מוחלטת. מפקד החזית הדרום מערבית שלח תיאור מפורט של המקרה לניקולאי השני ועל פעילות זו קורנילוב קיבל עיטור גאורגי ה"קדוש" מדרגה שלישית.
בהיותו בשבי קורנילוב הועבר במחנה לקצינים בכירים. לאחר החלמה הוא ניסה לברוח אך הצליח רק מהניסיון השלישי ביולי 1916. בספטמבר 1916 קורנילוב חזר לחזית הדרום-מערבית, ומונה למפקד הקורפוס ה-25.
עוד בטרם פרוץ מהפכת פברואר ניקולאי השני רצה להציב את קורנילוב בראש פיקוד הבירה. הרעיון היה להציב בראש הפיקוד מפקד נערץ בעל יכולת מבצעית וקרבית. המינוי יצאה לפועל רק במרץ 1917. בהתאם להנחיית הממשלה הזמנית ופקודת שר ההגנה אלכסנדר גוצ'קוב, קורנילוב היה צריך לעצור את המשפחה הקיסרית. קורנילוב ביצע את המעצר ועדים מציינים שהדבר בוצע בכבוד רב וללא פגיעה כל שהיא במשפחה. קורנילוב דאג לביטחון של משפחת הקיסר ובדק את המצב באופן אישי. יש שמציינים שקורנילוב כאיש מודיעין ניסה להרוויח את הזמן ולקבל מוניטין של קצין בכיר התומך במהפכה. קורנילוב עצמו ציין שימים הקשורים עם מעצר של הקיסרית היו בין הקשים בחייו. קורנילוב לא הצליח ליצור יחסים תקינים עם חיילי חיל מצב בבירה וסובייט פטרוגרד. כתוצאה מכך הוא ביקש להעביר אותו בחזרה לחזית. בסוף אפריל 1917 הוא הוצב בראש הארמייה השמינית שהייתה צריכה להיות חלק של מתקפת יוני. בסוף אפריל 1917 אלכסנדר גוצ'קוב רצה למנות את קורנילוב בראש החזית הצפונית שהיה הבדלני מכל החזיתות. המפקד העליון מיכאיל אלכסייב התנגד למינוי ואף איים בהתפטרות. כתוצאה מכך המינוי לא בוצע, אך היחסים בין הגנרלים נעשו מתוחים.
בתחילת מתקפת יוני קורנילוב הצליח לפרוץ את קווי ההגנה של האוסטרים ותוך יומיים התקדם עד לכיבוש איוונו פרנקובסק. חיילים אוסטרים רבים נפלו בשבי. אומנם לאור קריסת הארמייה ה-11 השכנה המתקפה הרוסית נעצרה ובסופו של דבר נכשלה. רק קורנילוב הצליח לעמוד בלחץ ולא לסגת מעמדות. בעקבות אירועי יוני קורנילוב קודם לדרגת גנרל חיל רגלים ומונה למפקד החזית הדרום מערבית למרות התנגדות נמרצת של אלכסיי ברוסילוב.
ב-19 ביולי 1917 קורנילוב מונה למפקד העליון של הצבא במקום ברוסילוב. התנאים של קורנילוב לקבלת התפקיד היו אי-התערבות למינויים בצבא, רפורמה צבאית נרחבת ומינוי של אנטון דניקין למפקד החזית הדרום מערבית. לאחר קבלת תנאים אלו הוא התמנה לתפקיד. במטרה להחזיר משמעת לצבא, קורנילוב קיבל הרשאה להוציא להורג עריקים. תוך זמן קצר רמת המשמעת בצבא עלתה וקצינים יכלו לפקד על החיילים. בכינוס שנערך במוסקבה ב-13–15 באוגוסט 1917 קורנילוב דרש ביצוע מיידי של רפורמות בצבא. אומנם הממשלה לא קידמה את הצעותיו ומצב הצבא המשיך להידרדר.
ב-28 באוגוסט 1917 קורנילוב שלח כוחות צבא לכיוון הבירה במטרה להשליט סדר, זאת בהתאם להחלטת הממשלה. אומנם כאשר אלכסנדר קרנסקי ביטל את ההחלטה קורנילוב לא עצר את הצבא. כאשר לקרנסקי נודע על המהלך הוא הכריז על קורנילוב כבוגד ודרש ממנו להתפטר. בסופו של דבר לאחר מאבק כוחות והפצת מידע לא מדויק על ידי כל הצדדים מיכאיל אלכסייב הסכים לקחת על עצמו פיקוד על הצבר ולעצור את קורנילוב ומקורביו. מספר ימים לאחר ביצוע המעצר אלכסייב התפטר מהתפקיד.
מ-1 בספטמבר ועד נובמבר 1917 קורנילוב ומספר מקורביו היו תחת מעצר. ב-9 בספטמבר 1917 שרים של המפלגה הדמוקרטית החוקתית התפטרו מהממשלה כצעד מחאה למעצר. לאחר מהפכת אוקטובר היה ברור שבולשביקים צפויים להגיע למקום מעצרו ולהרוג את הנעצרים. לאור כך ראשי הצבא באזור החליטו לשחרר אותם. במהלך חודש דצמבר 1917 רוב הנעצרים כולל קורנילוב הגיעו לדרום רוסיה.
לאחר מהפכת אוקטובר
כאשר בתחילת דצמבר 1917 קורנילוב הגיע לדרום רוסיה, הוא הצטרף למיכאיל אלכסייב בארגון צבא המתנדבים. סוכם שאלכסייב יהיה אחראי על נושאי מדיניות ותקציב וקורנילוב יהיה מפקד הצבא בפועל.
ב-22 בפברואר 1918 הצבא הלבן החדש החל במסע הראשון שלו. במהלך המסע היו קרבות עזים נגד הצבא האדום בעל עדיפות מספרית גדולה. בסופו של דבר הצבא בראשות קורנילוב שכלל כ-4 אלף חיילים הצליח לחבור לכוחות המתנגדים לבולשביקים באזור קובאן. היסטוריונים סובייטים ציינו שקורנילוב נתן פקודה לא לקחת שבויים. אין עדות לפקודה זו אך בנאומים קורנילוב ציין לא פעם שאין מקום ללקיחת שבויים. יש גם לציין שמעשי טבח בוצעו במהלך מלחמת אזרחים על ידי שני הצדדים.
ב-13 באפריל 1918 במהלך הקרב על העיר קרסנודר הוא נהרג, מרסיסי פגז שפגע בבית, בו שהה עם אנשי המטה שלו. במהלך הנסיגה גופתו נקברה באזור. קיימות עדויות שהקבר הטרי התגלה על ידי הבולשביקים, גופתו של קורנילוב הוצא מהקבר וחוללה. בשנת 1919 במקום הוקמה אנדרטה ומוזיאון. המקום נהרס כאשר עבר לשליטה של הצבא האדום. בשנת 2004 הוחלט להקים את המוזיאון מחדש.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאוור קורנילוב |
- לאוור קורנילוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
33850550לאוור קורנילוב