שדרות ולדימיר פוטין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך

פרמטרים [ ויקישיתוף, תאריך הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שדרות ולדימיר פוטין
השדרות בצילום משנת 2011
השדרות בצילום משנת 2011
מידע כללי
על שם ולדימיר פוטין
אורך 1880
מיקום
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
ערים ראשיות גרוזני
רובע המפעל

שדרות ולדימיר פוטיןרוסית: Проспект имени Владимира Владимировича Путина), שדרה במרכז העיר גרוזני, שאורכה 1880 מטר. השדרה נקראת על שמו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, על פי יוזמה של ממשלת צ'צ'ניה והעומד בראשה, רמזן קדירוב (ב-2012 נעשתה מחווה דומה גם בעיר יריחו, כשרחוב מרכזי בעיר נקרא על שם נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב[1]).

השדרה נבנתה לראשונה בשנת 1848. בשנות החמישים של המאה העשרים נבנו בה מבנים חדשים, וכיום זו אחת השדרות הוותיקות בעיר גרוזני והרחוב הראשי בה. בשדרה נמצאים מבני ממשל, מוסדות תרבות ומרכזי מסחר, כדוגמת היכל הנוער, מחלקה משפטית, המוזיאון הלאומי של צ'צ'ניה, בית אופנה, היכל קונצרטים ותיאטרון ממלכתי, ואחד המסגדים הגדולים ברוסיה: לב צ'צ'ניה.

שמות השדרה

  • 1848 — 1920: רחוב הגבול (Граничная улица);
  • 1920 — 1955: רחוב ה-11 באוגוסט (улица 11 Августа);
  • 1955 — 1993: שדרות הניצחון (проспект Победы);
  • 1993 — 1995: שדרות עיסא ארסמיקוב;
  • 1995 — 1996 שדרות הניצחון;
  • 1996 — 2000: שדרות עיסא ארסמיקוב;
  • 2000 — 2008: שדרות הניצחון;
  • משנת 2008: שדרות ולדימיר פוטין

מיקום

השדרות ממוקמות במרכז העיר. חלק גדול מהשדרה נמצא ברובע המפעל, וחלקה מאוכלס במבני ממשל, עד לרחוב מאיאקובסקי, המתחבר עם רובע סטרופרומיסלובסקי, מרחוב מאיאקובסקי ועד לרחוב ניקולאייב, הנושק לרובע לנין, עד לנהר סונג'י בין שדרות מחמוד אסמבאייב ורחוב ורדי לוקסמבורג.

את השדרה חוצים הרחובות מאיאקובסקי, כיכר ידידות העמים, רחוב דאגסטן, רחוב גריבוידוב, רחוב השלום, רחוב צ'רנישב, שדרות חוסיין איסאייב, כיכר אחמט קדירוב ורחוב לץ' מאגומד. אל השדרה מתחברים שדרת התהילה, כיכר העיתונאים, רחוב טיטוב, רחוב ניקולאייב, כיכר התיאטרון, רחוב רפין, רחוב פולז'אייב, כיכר אבו בוכר קדירוב, כר הקומסומול, כיכר מיכאיל לרמונטוב, ורחוב המשמר. דרך נהר סונג'ו עוברים גשר לנין, המחבר את שדרות פוטין עם שדרות אחמט קדירוב.

היסטוריה

שלט רחוב על בית מספר 3 בשדרות פוטין

השדרה נבנתה בשנת 1848 ונקראה "רחוב הגבול", משום שעל הרחוב גם עבר הגבול בין תחנת גרוזני למבצר גרוזני. מאוחר יותר הורחב הרחוב לכדי שדרה. בשנת 1914 נבנה גשר בטון ומתכת בשם "גשר רומנוב". בשנת 1918 הייתה השדרה זירת קרב מרכזית בין הצבא האדום לצבא הלבן.

לאחר מלחמת העולם השנייה נבנו בשדרה מבנים רבים בסגנון חרושצ'ובקה (בשנות השישים נבנה לראשונה בניין שכזה בן תשע קומות.[2]) בשנת 1955 הוענק לשדרה השם "שדרות הניצחון", על שם ניצחון הקומוניסטים בקרב על העיר בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה, קרב שהצבא האדום ניצח בו ב-11 באוגוסט 1918, ולכן לעיתים השדרה נקראה גם על שם תאריך זה.

ב-1978 נחנך קו חשמלית.[3]

בקיץ 1993 השדרות שינו את שמן לשדרות עיסא ארסמיקוב, על שם פיזיקאי בשם זה שנהרג בקרבות שנערכו ברחוב במהלך מלחמת צ'צ'ניה הראשונה.[4] בינואר 1995 השדרה כולה ספגה פגיעות חמורות בעקבות קרבות בין הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית לבין הכוחות המזוינים של צ'צ'ניה, שגרמו להרס קו החשמלית.[5] לאחר השבת השליטה הממשלתית הרוסית על העיר, השדרות לא קיבלו את שמן בחזרה, והוענק להן השם "שדרות הניצחון". ב-1996 שוב נקראו על שם עיסא ארסמיקוב. במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה בינואר 2000 שוב ספג הרחוב פגיעות רבות. בניינים רבים נהרסו, ולאחר השבת השליטה הפדרלית על העיר הוחזר לשדרות השם "שדרות הניצחון".

שיפוץ המבנים ברחוב החל בשנת 2004.[6] בדצמבר 2004 היה הרחוב לרחוב הראשון ששופץ במלואו, לאחר שהתאורה שוחזרה והשדרה הורחבה.[7][8][9]

ב-2008 בוצע שיפוץ נרחב במסגרתו הוצבו שעוני ענק והותקנה רוטונדה חדשה על גג בית מספר 2. נאסר על אוטובוסים לעבור בשדרה עצמה וב-5 באוקטובר 2008 הרחוב נחנך מחדש. עוד באותו יום נשיא צ'צ'ניה רמזן קדירוב חתם על צו לשינוי שם השדרה ל"שדרות ולדימיר פוטין" — על שם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין "בשל תרומתו הגדולה למלחמה בטרור, שיקום הכלכלה והחברה של צ'צ'ניה" (כדברי הצו).[10] ולדימיר פוטין מצדו ביקש ששינויי שם שכאלה לא יתרחשו בעתיד.[11] פוטין עצמו ביקר בשדרה ב-16 באוקטובר 2008.

בקיץ 2011 נהרס גשר רומנוב, שחיבר את השדרות עם שדרות אחמט קדירוב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28107779שדרות ולדימיר פוטין