מריט רולן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מריט רולן
Merritt Ruhlen

מריט רולן (באנגלית: Merritt Ruhlen;‏ 10 במאי 1944 – 29 בינואר 2021) היה בלשן אמריקאי, שעבד על מיון שפות ועל מה שניתן ללמוד ממנו על מקורותיהם והתפתחותם של האדם המודרני. עבודתו של רולן, כמו גם של אחרים, נחשבת כחורגת מהזרם המרכזי בבלשנות ההיסטורית. רולן היה התומך העיקרי והמגן של גישתו של ג'וזף גרינברג למיון שפות.

ביוגרפיה

רולן נולד בשם פרנק מריט רולן ב-1944, [1] למד באוניברסיטת רייס, באוניברסיטת פריז, באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ובאוניברסיטת בוקרשט. הוא קיבל את הדוקטורט שלו ב-1973 מאוניברסיטת סטנפורד, בהגשת דיסרטציה על ניתוח גנרטיבי של המורפולוגיה ברומנית. לאחר מכן עבד רולן מספר שנים כעוזר מחקר ב"פרויקט האוניברסלים" בסטנפורד, בניהולם של ג'וזף גרינברג וצ'ארלס פרגוסון.

מאז 1994 עבד רולן כמרצה לאנתרופולוגיה ולביולוגיה של האדם בסטנפורד ומנהל שותף, יחד עם מארי גל-מאן (ועד 2005, סרגיי סטרוסטין), בתוכנית לאבולוציית השפות במכון סנטה פה.[2] מאז 2005, רולן כיהן במועצה המייעצת של פרויקט הגנוגרפיה וכפרופסור אורח באוניברסיטת סיטי בהונג קונג. רולן עבד עם ג'וזף גרינברג במשך שלושה עשורים וחצי והפך לתומך העיקרי של עבודתו ושיטותיו.

ספריו

רולן חיבר כמה ספרים העוסקים בשפות העולם ובמיונן.

  • "מדריך לשפות העולם" (A Guide to the Languages of the World) (1975) מספק מידע על המערכות הפונולוגיות ועל המיון של 700 שפות וכן רקע לבלשנים ולאלה שאינם. גרסה מורחבת מאוד של עבודה זו פורסמה ב-2005 באתר מכון סנטה פה.
  • "מדריך לשפות העולם, כרך א': מיון" (A Guide to the World’s Languages, Volume I: Classification) (1987) כולל מיון של שפות העולם, היסטוריה וניתוח של שיטת המיון הגנטי של שפות, והגנה על עבודתו הטקסונומית השנויה במחלוקת של ג'וזף גרינברג.
  • "מקור השפה: התחקות אחר התפתחות שפת האם" (The Origin of Language: Tracing the Evolution of the Mother Tongue ) (1994א) פונה לקהל הרחב וכולל תרגילים שמזמינים את הקוראים למיין את השפות בעצמם תוך שימוש בשיטתו של גרינברג, המכונה "השוואה המונית" (Mass Comparison) או "השוואה רב-צדדית" (Multilateral Comparison).
  • "על מקור השפות: מחקרים בטקסונומיה לשונית" (On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy) (1994ב). ספר זה בנושא דומה ועם כותרת דומה לספרו הקודם מאותה שנה, אך מיועד לבלשנים. רולן טוען בו, כי חלק מההנחות הרווחות בקרב בלשנים היסטוריים שגויות. אחת ההנחות האלה היא שהקריטריונים התקפים היחידים לקביעת משפחת שפות הם קשרי צליל מקבילים וקבועים בין שפות שונות, ושחזור הפרוטו-שפה שלה. לדברי רולן, צעדים אלה ניתנים לביצוע רק לאחר קביעת השיוך המשפחתי לפי שיטת המיון.

נושאי מחקר

גישה רב-תחומית

רולן עמד בחזית הניסיונות למצוא התאמה בין תוצאות המחקר הבלשני ההיסטורי ובין המדעים האחרים החוקרים את האדם, כמו גנטיקה וארכאולוגיה.[3][4][5] בכיוון זה הוא עבד רבות עם הגנטיקאי לואיג'י לוקה קוואלי-ספורצה במשך שלושה עשורים ועם הארכאולוג קולין רנפרו במשך שני עשורים.[דרוש מקור]

שיטות טקסונומיות

עיקר הביקורת על עבודתו של רולן מתמקדת בהגנתו על שיטת מיון השפות של ג'וזף גרינברג,[דרוש מקור] ששמה "השוואה המונית" או "השוואה רב-צדדית". השיטה כוללת השוואה בין נקודות מסוימות במורפולוגיה ובאוצר המילים הבסיסי של השפות הנחקרות, חיפוש קשרים בצלילים ובמשמעות, וגיבוש השערת מיון השפות על בסיס אלה. רולן טען כי מיון כזה הוא הצעד הראשון בשיטת הבלשנות המשווה, וכי ניתן לבצע את הפעולות האחרות של הבלשנות ההיסטורית – ובייחוד מציאת קשרי הצלילים ושחזור הפרוטו-שפה – רק לאחר שהשערת המיון נקבעה.

בעוד שהַנְס היינריך הוק,[6][7] למשל, טוען כי רק שחזור לשוני מוכיח זיקה גנטית, וכי המשפחות ההודו-אירופית, האוּרלית, הדרווידית, האוסטרונזית, בנטו והיוטו-אצטקית הוכחו כולן על ידי שחזורים מוצלחים, לעומתו רולן חלק על כך: "ועם זאת, כל המשפחות הללו התקבלו בידי כל כמשפחות תקפות, לפני שמישהו כלל חשב לנסות לשחזר את הפרוטו-שפות.[8] כדוגמה מביא רולן את ברתולד דלברוק (1842–1922), שטען כי המשפחה ההודו-אירופית הוּכחה עוד בימיו של הפילולוג הגרמני פרנץ בּוֹפּ, בתחילת המאה התשע-עשרה; הבסיס להוכחה זו היה "הצלבת מילים וצורות בעלות משמעות דומה".[9] עם זאת, טענתו של רולן הופרכה על ידי ביל פּוֹזֵר ולַיְיל קמפבל.[10]

רולן האמין שמיונן של שפות העולם נתמך על ידי מחקר גנטי של אוכלוסיות, שביצע הגנטיקאי לואיג'י לוקה קוואלי-ספורצה, אשר זיהה את התפוצה של גנים אנושיים מסוימים באוכלוסיות ברחבי העולם. הוא השתמש בראיות אלה לבניית עצים פילוגנטיים המציגים את ההיסטוריה האבולוציונית של אוכלוסיות אלה[11][12] הטענה היא כי ממצאיו של קוואלי-ספורצה תואמים בצורה יוצאת דופן למיון השפות של רולן. הבלשנים המתנגדים לעמדתו של רולן גורסים, כי לא ניתן להשתמש בקישורים גנטיים לצורך הוכחת קישורים בלשניים.

העץ הפילוגנטי הזה ספג ביקורת מכמה בלשנים ואנתרופולוגים על בסיס מספר נקודות:

המאקרו-משפחה "אַמֵרינְד"

הדעה הרווחת בדבר מיון השפות בחצי הכדור המערבי היא שישנן משפחות שפות רבות באמריקה וכי חסרות ראיות קונקרטיות לזיקה גנטית.[15] ג'וזף גרינברג פרסם את ההיפותזה המנוגדת, משפחת שפות "אַמֵרינְד" (Amerind) ב-1987 באחד מספריו החשובים, "השפה ביבשת אמריקה" (Language in the Americas). על פי ההשערה Amerind, כל שפות של צפון ודרום אמריקה, למעט שתי משפחות-השפות נָה-דֶנֶה ואסקימו-אָלֵאוּט, שייכות למאקרו-משפחה אחת. היפותזה זו הייתה אחת השנויות ביותר במחלוקת מאת גרינברג. רולן פרסם מאמרים של מחקרים התומכים בה ועדכן אותה בין השנים 1994–2007.

רולן הדגיש את החשיבות של תופעת האבלאוט המשולשת של התנועות i / u / a לסימון המין הדקדוקי זכר / נקבה / נייטרלי, בצורות כמו t'ina "בן" / t'una "בת" / t'ana (מילה נייטרלית לבן/בת), וכן של הדמיון בכינויי הגוף בשפות אמריקה השונות, בתבנית na "אני" / ma (גוף שני), שצוין לראשונה על ידי אלפרדו טרומבטי ב-1905. יש בלשנים שייחסו דפוס זה בכינויי הגוף לסיבות פילוגנטיות אחרות.[16] רולן הפנה לראשיתו של הוויכוח הזה,[8][17] ומביא ציטוט ממכתב אישי מאת הבלשן אדוארד ספיר לאנתרופולוג אלפרד קרובר מ-1918:[18] "אם נרד לשורש הדבר, איך לעזאזל אתה מתכוון להסביר את ה-n "אני" האמריקאי הכללי אם לא באופן גנטי? זה מטריד, אני יודע, אבל אחרי הכול, (עוד) שמרנות בלתי-מחויבת היא רק התחמקות, לא? עוד צפויות לנו הַפְשָטוֹת גדולות."

דעותיהם של גרינברג ושל רולן על שפות יבשת אמריקה לא התקבלו בקרב הרוב המכריע של הבלשנים העובדים על שפות אלה.[15]

קוסונדה כשפה הודו-פסיפית

וייטהאוס, רולן ואחרים הגיעו למסקנה[19] כי שפת קוּסוּנְדָה בנפאל שייכת למשפחת-העל המוּצַעַת של השפות ה"הודו-פסיפיות"[20] ולא לקבוצת השפות הטיבטו-בורמיות או כשפה מבודדת (יחידה במשפחתה).[21] הם מביאים כעדויות לכך:

  • במערכת כינויי הגוף האישיים,
    • כינוי גוף ראשון עצמאי המבוסס על /t/;
    • כינוי גוף שני עצמאי המבוסס על /n/ או /ŋ/;
    • כינוי גוף שלישי עצמאי המבוסס על /g/ או /k/;
    • חילופי תנועות בכינויי גוף ראשון ושני עצמאיים, שבהם /u/ מופיעה בצורות נושא ואילו /i/ בצורות שייכוּת (או מושא עקיף);
  • סופית השייכות /yi/-;
  • הבסיס העיצורי מורה גם על הנושא של הפועל;
  • כינויי רמז המבוססים על /t/ ועל /n/;
  • אוצר המילים הבסיסי.

הטבלה הבאה מציגה את הדמיון בין מערכות הכינויים של מספר שפות אשר נטען כי הן שייכות למשפחה ההודו-פסיפית.[19]

כינוי הגוף קוּסוּנְדָה [22] שפות אנדמן משפחת השפות העיקריות של צפון

האי הַלְמָהֵרָה

משפחת השפות של מרכז חצי-האי ראש ציפור
ג'וּ-וּוֹי בּוֹ גָלֶלָה קָארוֹן דוֹרִי
אני tsi (<*ti) tui tu-lʌ to tuo
שֶׁלִי tsi-yi tii-ye ti-e d͡ʒi "אני"
את/ה/ם/ן nu ŋui ŋu-lʌ no nuo
שׁלך/ם/ן ni-yi ŋii-ye ni "אותך"
הוא/היא gina (השוו: gida,[23] git[24] kitɛ kitɛ gao

ההתנגדויות הבאות הועלו להצעה הטנטטיבית הזו:[25]

  • קיומה של משפחת-העל ההודו-פסיפית שנוי במחלוקת;
  • כינויים ניתנים לשאילה בין שפות;
  • מקרי דמיון עשויים להיות מקריים או אקראיים;
  • לא ניתן להסיק יחסים לשוניים רק על סמך התכונות הפיזיולוגיות של הדוברים, וההצעה הזו ממשיכה בדרכה של הצעה ישנה יותר המבוססת לכאורה על כך;
  • הצגה מוטעית של הנתונים (לדוגמה, "kitɛ" בשפה ג'וּּ-וּוֹי [Juwoi] הוא למעשה כינוי הרמז "זה/זאת", שמעולם לא שימש ככינוי גוף אישי.)

יֵנִיסֵיי – נָה-דֶנֶה

לדברי רולן, ממצאים בלשניים מצביעים על כך ששפות יֵנִיסֵיי, המדוברות במרכז סיביר באזור נהר יניסיי, קשורות באופן הדוק ביותר לשפות נָה-דֶנֶה במערב אמריקה הצפונית (כולל שפת חאידה במערב קנדה, בהסכמה עם אדוארד ספיר).[26] ההיפותזה הזו נתמכת במחקרים נפרדים של היינריך ק' וֶרְנֶר[27] ושל אדוארד ג' וַגְ'דָה (אך וג'דה דוחה את חברותה של שפת חאידה במשפחת שפות נָה-דֶנֶה).[28] משמעות הדבר היא שמשפחת נָה-דֶנֶה מייצגת גל הגירה ספציפי של עמים מאסיה לעולם החדש, שהתרחש בין גל ההגירה של דוברי שפת פרוטו-אמרינד המשוערת, המוערכת לפני כ-13,000 שנה, לבין גל הגירה של דוברי אסקימו-אלאוט לפני כ-5,000 שנה. במקומות אחרים, רולן טען לקיומה של משפחת שפות בשם "דֶנֶה–קווקז".[17][29]

ההיפותזה לשפה פרוטו-אנושית (פרוטו-ספיינס)

בשאלת קיומן של שפה פרוטו-אנושית (Proto-Sapiens) ושל אטימולוגיות כלל-עולמיות, מרבית הבלשנים ההיסטוריים דוחים את הנחותיו ואת המתודולוגיה של רולן,[30][31][32] וקובעים כי אי אפשר לשחזר שפה שדוברה לפני 30,000 שנה או יותר (ואף ייתכן שלפני מעל 100,000 שנה). רולן הגיב כי הוא (ואיתו בנגטסון) מעולם לא טען כי שחזר את השפה הפרוטו-אנושית, אלא פשוט ציין כי עדיין ניתן למצוא עקבות של מילים עתיקות מאוד (רפלקסים) בשפות העולם:[33] "לכל אטימולוגיה [כלל-עולמית] ... אנו מציגים גלוסה פונטית וסמנטית, ואחריו דוגמאות ממשפחות שפות שונות. ... איננו עוסקים כאן בשחזור; הגלוסות [הסמנטיות והפונטיות] האלה נועדו אך ורק כדי לתאר את התכונות של המשמעות ושל הצורה הפונולוגית של כל שורש באופן הכוללני ביותר. עבודת שחזור עתידית ללא ספק תגלה מקרים שבהם המשמעות או הצורה הנפוצה ביותר לא הייתה מקורית."

רולן טען גם כי מגבלת הזמן שהניחו בלשנים רבים – כלומר מה מספר השנים שמעבר לו לא ניתן להשתמש בבלשנות ההיסטורית המשווה, המוגדר בידי חלקם[16][34] כ-6,000 עד 8,000 שנה אחורה – אינה קיימת, וכי משפחת שפות עתיקה כמו האפרו-אסיאתית (המקובלת כיום על כלל הבלשנים), וודאי גם המשפחה "היורו-אסיאתית" הקדומה עוד יותר (שקיומהּ שנוי במחלוקת) מראות שהשימוש בשיטה המשווה יכול להגיע לעבר רחוק יותר מכפי שרוב הבלשנים מקבלים כיום.[35]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Library of Congress Authorities
  2. ^ Starostin 2004
  3. ^ Chen, Sokal, and Ruhlen 1995
  4. ^ Ruhlen 1995e
  5. ^ Knight et al. 2003
  6. ^ Hock 1986
  7. ^ Hock and Joseph 1996
  8. ^ 8.0 8.1 Ruhlen 2001d
  9. ^ Delbrück 1880
  10. ^ Poser, William J.; Campbell, Lyle (1992), "Indo-European Practice and Historical Methodology" (PDF), Proceedings of the Eighteenth Annual Meeting of the Berkeley Linguistics Society, 18: 214–236, doi:10.3765/bls.v18i1.1574, נבדק ב-14 ביולי 2013. {{citation}}: (עזרה)
  11. ^ Cavalli-Sforza et al. 1988
  12. ^ Cavalli-Sforza 2000
  13. ^ Bateman et al. 1990
  14. ^ Trask 1996
  15. ^ 15.0 15.1 Campbell 1997
  16. ^ 16.0 16.1 Nichols 1992
  17. ^ 17.0 17.1 Ruhlen 1994b
  18. ^ Sapir, cited in Sapir 1984
  19. ^ 19.0 19.1 Whitehouse et al. 2004
  20. ^ Greenberg 1971
  21. ^ Watters 2006
  22. ^ Watters (2005)
  23. ^ Hodgson 1857
  24. ^ Reinhard 1976
  25. ^ Poser 2004
  26. ^ Ruhlen 1998a
  27. ^ Werner 2004
  28. ^ Vajda 2010
  29. ^ Ruhlen 1998b, 231–246
  30. ^ Kessler 2001
  31. ^ Picard 1998
  32. ^ Salmons 1997
  33. ^ Bengtson and Ruhlen 1994
  34. ^ Kaufman 1990
  35. ^ Ruhlen 1994a, 76–78
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מריט_רולן&oldid=1992302"