מכון סנטה פה

מכון סנטה פה (SFI) הוא מכון מחקר תאורטי עצמאי ללא מטרות רווח הממוקם בסנטה פה, ניו מקסיקו, ארצות הברית ומוקדש למחקר רב-תחומי של מערכות מורכבות. [1] בדגש על העקרונות הבסיסיים של מערכות מורכבות מסתגלות, כולל מערכות פיזיקליות, ביולוגיות, חברתיות, תרבותיות וטכנולוגיות.

המכון מדורג במקום ה-24 מבין "צוותי החשיבה המובילים בתחום המדע והטכנולוגיה" ובמקום ה-24 בין "צוותי החשיבה הרב-תחומיים הטובים ביותר" בעולם, על פי מהדורת 2020 של דוחות ה-Global Go To Think Tank Index, המתפרסמים מדי שנה על ידי אוניברסיטת פנסילבניה.[2]

המכון מורכב ממספר מצומצם של חוקרים ופוסט-דוקטורט ששוהים במכון, קבוצה גדולה של סגל חיצוני שעיקר תפקידם הוא במוסדות אחרים, ומספר חוקרים אורחים. קבוצה של חוקרים בולטים מייעצים למכון כולל כמה מדענים זוכי פרס נובל. למרות שמחקר מדעי תאורטי הוא המוקד העיקרי של המכון, הוא גם מפעיל מספר בתי ספר קיץ פופולריים על מערכות מורכבות, יחד עם תוכניות חינוכיות המיועדות לתלמידים החל מחטיבת הביניים ועד לתואר שני.

המימון השנתי של המכון מגיע משילוב של תורמים פרטיים, קרנות מעניקות מענקים, סוכנויות מדע ממשלתיות וחברות הקשורות לרשת העסקית שלו. תקציב 2014 עמד על קצת יותר מ-10 מיליון דולר. התאורטיקן דייוויד קרקאואר(אנ') הפך לנשיא המכון ב-1 באוגוסט 2015.

היסטוריה

מכון סנטה פה נוסד ב-1984 על ידי המדענים ג'ורג' קואן(אנ'), דייוויד פינס (אנ'), סטירלינג קולגייט (אנ'), מארי גל-מאן, ניק מטרופוליס (אנ'), הרב אנדרסון (אנ'), פיטר א. קארות'רס(אנ') וריצ'רד סלנסקי (אנ'). כולם מלבד פינס וגל-מאן היו מדענים במעבדה הלאומית של לוס אלמוס. המכון נקרא במקור "מכון ריו גרנדה". המדענים חיפשו פורום לביצוע מחקר תאורטי מחוץ לגבולות המסורתיים של מחלקות אקדמיות ותקציבי מדע של סוכנויות ממשלתיות.

המשימה המקורית של SFI הייתה להפיץ את הרעיון של תחום מחקר בין-תחומי חדש שנקרא תורת המורכבות או פשוט מערכות מורכבות. מאמץ חדש זה נועד לספק חלופה להתמחות ההולכת וגוברת שהמייסדים הבחינו במדע על ידי התמקדות בסינתזה בין דיסציפלינות. ככל שהרעיון של מדע בין-תחומי גדל בפופולריות, צצו מספר מכונים ומחלקות עצמאיות שהמיקוד שלהם הדגיש יעדים דומים .

מכון סנטה פה נוצר כדי להיות מוסד ביקור, ללא משרות קבועות, קבוצה קטנה של חוקרים ופוסט-דוקטורט יושבים במקום, תוכנית מבקרים גדולה וקבוצה גדולה יותר של סגל חיצוני הקשור למכון אך ממוקם במוסדות אחרים. המוטיבציה של מבנה זה הייתה לעודד תחלופה פעילה ברעיונות ובאנשים, ולאפשר למחקר להישאר בחוד החנית של המדע הבינתחומי. כיום, מכון סנטה פה ממשיך לעקוב אחר המודל הארגוני הזה.