מריומה קליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרים קליין
לידה 1964 (גיל: 60 בערך)
ניו יורק, ארצות הברית
תאריך עלייה 1966
מקום מגורים תל אביב
ידועה בשל בית השנטי
תקופת הפעילות מ-1984
בן זוג עובדיה גרשון, מיכאל בן יוסף
מספר צאצאים 3
פרסים והוקרה פרס ישראל

מרים (מריומה) קליין בן יוסף (נולדה ב-1964) היא פעילה ויזמת חברתית ישראלית, אחת מבין המייסדים של בית השנטי. כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשפ"ב (2022).[1]

ביוגרפיה

קליין נולדה בניו יורק בשנת 1964 לאב יהודי-אמריקאי ואמא ישראלית. כשהייתה בת שנתיים עלתה עם משפחתה לישראל, אך לאחר זמן קצר הוריה התגרשו ואביה חזר לארצות הברית. בגיל 5 היא חוותה אלימות ומאז הותקפה מספר פעמים נוספות. בגיל 13 נסעה לחפש את אביה בארצות הברית, אך מכיוון שלא רצה שום קשר עימה, היא נאלצה לחיות שנתיים כדיירת רחוב בבוסטון.[2] בגיל 15 חזרה לישראל לפנימייה הדתית "אמנה" בכפר סבא, אך כעבור שלושה חודשים נשרה משם. היא עברה לסיני, שם נשארה כשנה, ומשם עברה לגור בתל אביב. היא נרשמה לסיום לימודיה בתיכון ושכרה לעצמה דירה. את דמי השכירות ואת מחייתה מימנה בעבודת מלצרות. במהלך תקופה זו, היא עברה התעללות. למרות החוויות הקשות שעברה, קליין התגייסה לצה"ל ובין היתר שירתה כפקידה ביחידת הקישור ללבנון במרג' עיון וכמורה למלאכת יד בבתי­ כלא צבאיים.

בשנת 1984 הקימו קליין ובן זוגה דאז, עובדיה (דינו) גרשון, את בית השנטי בנווה צדק בתל אביב. בתחילה שימש הבית כמוסד לארוחות שבת לדיירי רחוב,[3] ובהמשך הפך לבית מחסה לבני נוער בסיכון. בשנים הראשונות השתמשה קליין בכספי הירושה של סבא שלה לאחזקת הבית, כשאת האוכל היא הייתה אוספת משוק הכרמל. בשנת 1992 התאגדה עמותת בית השנטי באופן רשמי.

בשנת 2000 קיבל בית השנטי הכרה מהמדינה, ומאז הוא זוכה לתמיכה ממשלתית המהווה 15% מהסכום הדרוש להפעלתו. באותה שנה התכבדה קליין בהדלקת משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל, ואף קיבלה את אות הנשיא למתנדב ואות המתנדב בעיר תל אביב. ב-2007 היא קיבלה מעיריית תל אביב יפו את אות "יקירת העיר" על עשייתה ופועלה למען ילדי הרחוב.[4]

ב-2009 היא הקימה במסגרת העמותה את כפר הנוער "שלווה במדבר" ("בית השנטי במדבר") ליד שדה בוקר,[5] המשמש בית חם לילדי הפריפריה, בו חוות סוסים לרכיבה טיפולית ומרכז חקלאות אקולוגי. מאז הקמתה הגישה העמותה סיוע לכמעט 63 אלף בני נוער.

בשנת 2016 פרסמה קליין הרצאת TEDx על חייה והוציאה את הספר "דרך בית השנטי: שיטת טיפול בבני נוער", המגולל את סיפור חייה ואת סיפור הקמתו של בית השנטי. שנה אחר כך, היא נבחרה לאחת מהגיבורים העולמיים של CNN.[6] בשנת 2022 זכתה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים על פועלה במישור החברתי-קהילתי.[7]

חיים אישיים

לקראת סוף שירותה הצבאי, הכירה קליין את עובדיה (דינו) גרשון, שהפך לבן זוגה. לשניים נולדו שלוש בנות. השניים נפרדו בתחילת שנות ה-2000.

בשנת 2005 היא הכירה את מיכאל בן-יוסף, ממתנדבי הבית, שהפך לבעלה.[8] השניים התגרשו בשנת 2019.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ חדד, תמר טרבלסי (2022-04-04). "פרס ישראל למייסדת בית השנטי: "העשייה והצלת הילדים בנפשי"". Ynet. נבדק ב-2022-04-04.
  2. ^ מריומה קליין-שנטי, זוכת פרס ישראל: ״לא למדתי באוניברסיטה, בית השנטי התפתח מתוכי, מהשטח״, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2022-04-04
  3. ^ איריס עודד, ה״זולה" נהרסה, רק בית השאנטי נשאר לנטושים, חדשות, 17 במרץ 1993
  4. ^ אודות עמותת בית השנטי
  5. ^ אריסון בשנטי, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2009
  6. ^ Laura Klairmont CNN, Homeless at 14, she's saving kids from the streets, CNN
  7. ^ אורלי הררי, שאשא ביטון הודיעה: פרס ישראל יוענק למריומה קליין - מייסדת "בית השנטי" למען בני הנוער, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2022
  8. ^ אודות מיכאל בן יוסף, סמנכ"ל בית השנטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34247268מריומה קליין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מריומה_קליין&oldid=2072302"