מרדכי קפלן (מו"ל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי קפלן
Mordechai Kaplan portrait.jpg
מרדכי קפלן (עומד שני משמאל) בין חמשת השותפים-המייסדים של "צנטרל"; לשמאלו שלמה שרברק ולימינו בן-אביגדור (א"ל שלקוביץ'), יעקב לידסקי ובנימין שימין
מרדכי קפלן עם שני בניו

מרדכי קפלןכתיב יידי: קאַפּלאַן; 1881שנות ה-40?) היה מו"ל יהודי בוורשה, מראשי "תושיה", מייסד הוצאת "השחר" ומייסד-שותף של סינדיקט ההוצאה לאור "צנטראל".

ביוגרפיה

מרדכי קפלן נולד בשנת 1881 בעיירה סֶרניק שליד פינסק, בפלך מינסק של האימפריה הרוסית. במשך שנים רבות כיהן כמנהל הוצאת הספרים העברית "תושיה" של א"ל שלקוביץ (בן אביגדור). ב-1908 ייסד ברח' רימרסקה (Rymarska)‏ 16 בוורשה את בית המסחר והוצאת הספרים "השחר", שהוציאה יצירות ביידיש משל מרדכי ספקטור, רחל פייגנברג-אמרי, זלמן שניאור, יצחק קצנלסון, דוד פינסקי, מאיר להמן, זוסמן סגלוביץ' ויצחק דב ברקוביץ, מקראה לילדים מאת יהודה גור וכן מאסף ספרותי בשם "שוואַלבען" (1909) שערך זלמן שניאור. בשנת 1910 התאחדה הוצאת הספרים הקטנה של קפלן עם הוצאת "פּראָגרעס" (פּרוֹגרֶס) של יעקב לידסקי.
בהמשך היה קפלן יוזם יסוד סינדיקט ההוצאה לאור "צנטראל" (צֶנטרָל, נקראה גם בעברית: "מרכז"). בהוצאת הספרים המאוחדת התאגדו, מלבד הוצאת "השחר" שלו ו"פּראָגרעס" של לידסקי (שהופקד על הפרסומים ביידיש, כשהעורך תחתיו הוא דוד קאסל), הוצאת שרעבערק (שרֶבֶּרק) של שלמה שרברק, ההוצאה העברית "תושיה" של א"ל שלקוביץ (שהיה מנהל המחלקה העברית) והוצאת ב. שימין (כל החמישה ליטאים וכולם תושבי ורשה, למעט שרברק, שישב בווילנה).
בהוצאה המאוחדת, שישבה ברח' נוֹבוֹליפּקי 7, ראו אור יצירותיהם של גדולי הסופרים, ההיסטוריונים והפדגוגים העבריים והיידיים, כמו גם סדרת ספרי ילדים, סדרת ספרי נוער וכן ספרי לימוד ומקראות. "צנטרל" הייתה ההוצאה לאור היהודית הראשונה שקשרה קשרים עם קהילות יהודיות מחוץ לרוסיה (כולל בארצות הברית), והביאה להפצת ספריה ברחבי העולם. מלבד ספרים הוציאה "צנטרל" דברי דפוס שונים, כמו לוח שנה שבו הופיעו ציורים בנושאים מקראיים, תצלומים של ארץ ישראל ואישים ידועים וכדומה, ואשר היה פופולרי ברחבי העולם היהודי במשך יותר מרבע מאה, וכן הגדות של פסח ואף כרטיסי "שנה טובה" אמנותיים שזכו להצלחה.
כשקיבל הסינדיקט ב-1914 את הוצאת העיתון "דאס לעבען" ("דער פריינד"), נרשם קפלן כעורכו הרשמי.

ב-1926 היה קפלן ממייסדי הקואופרטיב "ביכער" ('ספרים'), מיסודם של "צנטראל" ו"ב. קלעצקין", והיה מנהל שותף שלו. הייתה זו יוזמה חשובה שנעשתה במטרה לחזק את מערך ההפצה של הספרים היהודיים עם התפתחות המו"לות היהודית במרוצת שנות ה-20. הקואופרטיב, שפעל בשיתוף פעולה עם הוצאות יהודיות ברחבי העולם, היה מרכז ההפצה של ספרים יהודיים החשוב ביותר בפולין. הקטלוג המאויר הגדול של "ביכער", שיצא מדי רבעון, הופץ בכל רחבי העולם היהודי, וכלל פרסומים של עשרות הוצאות לאור יהודיות מפולין, מאמריקה ומארצות נוספות של התפוצה היהודית. בקטלוג משנת 1931 נטען כי הוא מציג כ-90% מהפרסומים ביידיש שראו אור באותה שנה.[1]

מרדכי קפלן נספה בשואה, בהיותו כבן 60.[2]

בתו של אחיו לייב, יהודית, הייתה אמו של משה קול, חבר הכנסת ושר בישראל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי קפלן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ האַלינאַ שימין-שניַידערמאַן, זכרונות וועגן בנימין שימין און אַנדערע וואַרשעווער פֿאַרלעגערס, יִיוואָ-בלעטער 42 (1962), 246, באתר היברובוקס.
  2. ^ ז. סעגאלאָוויטש, טלאָמאצקע 13: (פון פארברענטן נעכטן), בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע ('דאס פוילישע יידנטום'), 1946, עמ' 124, בארכיון האינטרנט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0