מרדכי מרכוס כהן
מרדכי מרכוס כהן (ה'תר"ן – ט' בכסלו ה'תשי"ד, 16 בנובמבר 1953) היה עורך דין, חוקר המשפט העברי, מראשי הפעילים הציוניים בשווייץ וסגן היועץ המשפטי לממשלה למשפט עברי. מאנשיו הקרובים של הרב קוק.
ביוגרפיה
מרדכי מרכוס כהן נולד בבזל לרב העיר, הרב ד"ר אשר מיכאל (ארתור) כהן. אביו הזמין את הרצל לערוך את הקונגרס הציוני הראשון, בשנת 1897, בעירו בזל. באותה הזדמנות ביקר הרצל בבית הרב, ומרכוס הצעיר פגש בו.[1] אחותו פסיה (פאולה) נישאה לרב נפתלי (הרטוויג) קרליבך. כהן נישא לרוזה לבית גלבסקי.[2]
הוסמך בגיל צעיר לדוקטור במשפטים. היה חוקר המשפט העברי וכתב ערכים בתחומים אלה בלקסיקון היהודי "Jüdisches Lexikon", שקובצו בידי בנו ארתור כהן לאחר פטירתו בספר "wörterbuch des jüdischen rechts". נודע כמומחה עולמי בכל הנוגע לזכויות יהודים בפני המשפט הבינלאומי.
בשנת תרפ"ט שימש ציר שווייץ לקונגרס הציוני ה-16 בציריך.[3] כן היה חבר במדינתו בוועד הארצי של הקרן הקיימת, ההסתדרות הארצית של המזרחי (בה היה חבר הוועד המרכזי)[4] וברית האגודות הציונית בבזל.[5] היה מתורמי הספרייה הלאומית.[6] לימים נתמנה לראשות המזרחי במדינה ותקופה ממושכת כיהן גם כנשיא ההסתדרות הציונית בשווייץ. בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל כהן רבות להצלת יהודים באירופה. באותה תקופה שימש ביתו כתחנת מעבר לפליטים.[7]
בחורף תש"י (1950) הוזמן כהן ארצה בידי שר המשפטים פנחס רוזן, במטרה להיות ממנסחי חוקת מדינת ישראל.[8] כהן עלה ארצה והתגורר בירושלים,[9] כיהן כסגן היועץ המשפטי לממשלה למשפט העברי במשרד המשפטים והיה שותף בחקיקת חוקים רבים. במסגרת זו עמד בראש "המכון לחקר המשפט העברי", שהתמזג בתוך "המחלקה לתכנון התחיקה" של משרד המשפטים, על ניסוחו של חוק הירושה.[10]
ד"ר מרכוס כהן נפטר בשווייץ כבן 63 ביום ט' בכסלו תשי"ד (1953), לאחר מחלה קצרה.[11]
אחד מבניו הוא ארתור כהן, מפיק קולנוע שווייצרי-ישראלי עטור פרסים. ספריית ישיבת מרכז הרב נתרמה בידי הבן לזכר אביו. בן נוסף הוא ד"ר גבי כהן.[12]
קשריו עם הרב קוק
ד"ר כהן היה לאורך שנים מנאמניו הבולטים ביותר של הראי"ה קוק באירופה. השניים נפגשו לראשונה בתחילת שנת תרע"ה (1914), כאשר הגיע הרב קוק לשווייץ בתחילת מלחמת העולם הראשונה ופגש ברב ארתור כהן רבה של בזל, אביו של מרכוס.[13] בהמשך נרקמה ידידות העמוקה בין כהן לרב הנזיר,[14] ידידות שנמשכה לאורך שנים רבות.[15] בכסלו תרע"ט (1918) הצטרף ד"ר כהן אל תנועת דגל ירושלים של הרב קוק, החל לעבוד בה באופן מסודר בקיץ של אותה שנה, ותוך זמן קצר היה בה לאיש מפתח.[16] באותה עת עבד עם הרב שלמה זלמן פינס, הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו, ואחרים. במסגרת עבודתו בתנועה קיים קשר קרוב עם בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.
עם התבססות התנועה בשווייץ עבר מרכזה מציריך לבזל, וכהן תושב העיר החל לעמוד בראש הסניף השווייצרי שלה. הוא פעל רבות לגיוס כספים להסתדרות הירושלמית והפצת רעיונותיה וכתביה. במסגרת זו ניהל באירופה את גיוס הכספים לישיבת מרכז הרב, הדפסת כתבי הרב קוק, מסעות הרב במושבות, וכיוצא בזה. חילופי אגרותיו בענייני התנועה עם הראי"ה, הרצי"ה, הרב חרל"פ, הרב יצחק לוי (מזכיר ישיבת מרכז הרב), יש"ר רבינוביץ, הרב שלום נתן רענן ועוד, עשירה ביותר ושמורה בארכיון בית הרב קוק בירושלים.
לקריאה נוספת
- משנת הנזיר, ירושלים תשס"ה, עמ' לה
- דודי לצבי, ירושלים תשס"ה, עמ' ט' הע' 29.
- נחום רקובר, תקנת השבין, ירושלים תשס"ז, עמ' 16
- שמואל אבידור הכהן, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' פג-פד
- מ' לייטר, 'מארכיונו של הרה"ג רמ"ץ יונג ז"ל', הדרום כא, ניסן תשכ"ה, עמ' 129 הע' 5
קישורים חיצוניים
- ד"ר מרכוס כהן נואם בקונגרס הציוני ה-19 בבזל (בעברית), באתר YouTube (דקה 30:40)
- ד"ר מרכוס כהן, 'הרצל בימי הקונגרס הראשון: קטע מפרקי זכרונותיו של איש בזל', דבר, 30 ביולי 1948, עמ' 6 ועמ' 8
- זיכרון להולכים: ד"ר מרדכי (מרכוס) כהן ז"ל, הצופה, 20 בנובמבר 1953, עמ' 3
- ד"ר גבי כהן (בנו), פרקי זכרונות, באתר YouTube, 18 באוגוסט 2020
הערות שוליים
- ^ ד"ר מרכוס כהן, אם יבוא המשיח - היום..., מעריב, 30 ביולי 1948
- ^ מרדכי מרכוס כהן באתר Geni.
- ^ מהבחירות לקונגרס ולמועצת הסוכנות, הארץ, 24 ביולי 1929.
- ^ פנחס בן יאיר, במזרחי הוותיק, דואר היום, 18 בספטמבר 1935.
- ^ ברכות, דבר, 8 ביולי 1931
- ^ מבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, דואר היום, 8 בספטמבר 1931.
- ^ אזכרה למרכוס כהן, הארץ, 11 בנובמבר 1954.
- ^ עורך-דין מבזל ישתתף בניסוח חוקת ישראל, הבוקר, 23 בינואר 1950.
- ^ ההתענינות בעליה גדלה בשווייץ, הארץ, 25 ביוני 1950.
- ^ חוק ירושה כולל, הארץ, 7 בינואר 1951, עמ' 4.
- ^ נפטר ד"ר מרדכי מרקוס כהן, חרות, 19 בנובמבר 1953.
- ^ יעקב אדלשטיין, דרכו של מפיק סרטים, הצופה, 24 בדצמבר 1965; תמר אבידר, מפיק סרטים דואג לתלמידי ישיבה, מעריב, 22 בספטמבר 1965.
- ^ אגרות הראיה, כרך ב, אגרת תשו.
- ^ ראו הילה וולברשטין, איש כי יפליא: הרב הנזיר, שמחה רז (עורך), בית אל תשע"ז, עמ' 48; יהודה ביטי, הפילוסוף המקובל: עיונים בספר "קול הנבואה", הקיבוץ המאוחד תשע"ז, עמ' 124 הע' 26.
- ^ יצוין כי משפחת כהן מימנה לאורך שנים את החזקת הרב הנזיר בתקופת לימודיו בישיבת מרכז הרב (אגרות הראיה, כרך ד, מהדורת תשמ"ד, אגרת א'רפה).
- ^ ראו: דודי לצבי, ירושלים תשס"ה, נו; צמח צבי, ירושלים תשנ"א; סח, שם, פ.
31524825מרדכי מרכוס כהן