מקסימיליאן דה אנגליס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקסימיליאן דה אנגליס
Maximilian de Angelis
מקסימיליאן דה אנגליס
מקסימיליאן דה אנגליס
לידה 2 באוקטובר 1889
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 6 בדצמבר 1974 (בגיל 85)
גראץ, אוסטריה אוסטריהאוסטריה
השתייכות האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטריהאוסטריה הרפובליקה האוסטרית הראשונה
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19101945 (כ־35 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל התותחנים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-76
מפקד הקורפוס ה-44
מפקד הארמייה השישית
מפקד ארמיית הפאנצר השנייה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

גנרל מקסימיליאן דה אנגליסגרמנית Maximilian de Angelis;‏ 2 באוקטובר 1889 - 6 בדצמבר 1974) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

דה אנגליס נולד ב-2 באוקטובר 1889 בבודפשט, שהשתייכה לאימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1910 התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-42, ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. דה אנגליס השתתף בלחימה בגליציה ובדרום פולין, ובהמשך שירת כקצין מטה בדיוויזיה ה-8 ובדיוויזיה ה-88. בסוף המלחמה נפל דה אנגליס בשבי האיטלקי, ממנו שוחרר ב-12 באוקטובר 1919. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף דה אנגליס לצבא האוסטרי, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-8 ביולי 1921 הועלה דה אנגליס לדרגת מיור, וב-1 בינואר 1926 מונה לקצין מטה בחטיבה ה-3. ב-1 בנובמבר 1927 מונה למדריך טקטיקה בבית הספר לחי"ר, וב-15 בינואר 1929 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 בספטמבר 1933 מונה לקצין ההדרכה בחטיבה ה-1, וב-28 ביוני 1933 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 בספטמבר 1934 מונה לראש וועידת שביתת הנשק במשרד המלחמה, וב-1 באוגוסט 1935 מונה למדריך בכיר בבית הספר לפיקוד ומטה בווינה.

דה אנגליס היה תומך נלהב בנאצים, ובשנת 1934 היה מהקצינים שתמכו בניסיון ההפיכה של הנאצים. ב-13 במרץ 1938 מונה ל-3 ימים כשר המלחמה בממשלתו הנאצית של ארתור זייס-אינקווארט. עם סיפוח הצבא האוסטרי לורמאכט, הועלה דה אנגליס ב-1 ביולי 1938 לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקד רגימנט הרגלים ה-30. ב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד אגד הארטילריה ה-15, וב-19 ביוני 1939 מונה לקצין מטה בקבוצת הארמייה השלישית.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ המלחמה מונה דה אנגליס למפקד הדיוויזיה ה-76, שהייתה בעתודת הארמייה החמישית בחזית המערבית, ובמהלך המערכה על צרפת לחם דה אנגליס עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-23 במסגרת הארמייה ה-16. במהלך מבצע ברברוסה לחם דה אנגליס עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-11 במסגרת הארמייה ה-11, ולאחר מכן פעל כחלק מהקורפוסים ה-52, הקורפוס ה-4, וה-44 לסירוגין, במסגרת הארמייה ה-17.

ב-26 בינואר 1942 מונה דה אנגליס למפקד הקורפוס ה-44, שהיה חלק מהארמייה ה-17 במסגרת קבוצת ארמיות דרום. ב-9 בפברואר 1942 קיבל דה אנגליס על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, וב-1 במרץ הועלה לדרגת חיל התותחנים. במהלך מתקפת הקיץ הגרמנית ב-1942, לחם דה אנגליס עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מארמיית הפאנצר הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום, ולאחר מכן במסגרת קבוצת ארמיות A. בספטמבר הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה ה-17, והשתתף בקרב על קווקז. במהלך שנת 1943 לחם דה אנגליס עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה ה-17 ומאוקטובר כחלק מהארמייה השישית במסגרת קבוצת ארמיות A, והשתתף בנסיגה מהקווקז, בלחימה בגשר קובאן, ובלחימה בדרום אוקראינה, ועל פעולותיו בקרבות קיבל דה אנגליס ב-12 בנובמבר 1943 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון.

ב-22 בנובמבר 1943 מונה למפקד הארמייה השישית, וב-19 בדצמבר חזר לפקד על הקורפוס ה-44. ב-8 באפריל 1944 מונה דה אנגליס למפקד הארמייה השישית, שהייתה חלק מקבוצת ארמיות דרום אוקראינה, וב-17 ביולי 1944 מונה למפקד ארמיית הפאנצר השנייה, שהייתה חלק מקבוצת ארמיות F, ולחם עימה ביוגוסלביה, הונגריה ואוסטריה. ב-5 בינואר 1945 הועברה הארמייה תחת פיקוד קבוצת ארמיות דרום, ובמרץ 1945 לחמה הארמייה בקרב על גבעות טרנסבאודיאן במסגרת מתקפת אגם בלטון. ב-8 במאי 1945 נכנע דה אנגליס בראש כוחותיו לצבא האמריקני, ונלקח בשבי.

לאחר המלחמה

ב-4 באפריל 1946 הוסגר דה אנגליס ליוגוסלביה, שם נידון באוקטובר 1948 ל-20 שנים מאסר. ב-5 במרץ 1949 הוסגר דה אנגליס לרוסים, שדנו אותו במשפט ראווה ב-28 בפברואר 1952 ל-25 שנות מאסר. דה אנגליס שוחרר מהשבי רק בשנת 1955. לאחר שחרורו התגורר דה אנגליס בתחילה בהנובר, לאחר מכן במינכן, ולבסוף התגורר בגראץ עד למותו ב-6 בדצמבר 1974.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0