כנר על הגג
 | |
| פוסטר המחזה משנת 1964 | |
| בימוי | ג'רום רובינס |
|---|---|
| הפקה | הארולד פרינס |
| כתיבה |
ג'וזף שטיין (ע"פ סיפורי טביה החולב מאת שלום עליכם) |
| דמויות | טוביה החולב, אשתו גולדה וחמש בנותיהם, ינטה השדכנית |
| מוזיקה | ג'רי בוק |
| מקום ההתרחשות | העיירה אנטבקה |
| סוגה | מחזמר |
| הצגת בכורה | 1964 |
| משך ההצגה | שעתיים וארבעים וחמש דקות |
| שפה | אנגלית |
כנר על הגג (במקור באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא שמו של מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.
רקע
בשנת 1894 פרסם הסופר היהודי שלום עליכם את הספר "טביה החולב" ובו סיפורים ביידיש על טביה מוכר החלב. הספר תורגם לשפות רבות ונמכר במיליוני עותקים. ב-16 בספטמבר 1957, הועלה בתיאטרון קרנגי בניו-יורק מחזה בשם "טביה ובנותיו" (המבוסס על הספר "טביה החולב") שכתב מחזאי יהודי אמריקאי בשם ארנולד פרל, וביים הווארד דה סילבה.
בשנת 1964 עיבדו המחזאי היהודי-אמריקאי ג'וזף שטיין והמלחין ג'רי בוק את "טוביה ובנותיו" למחזמר "כנר על הגג". המחזמר והועלה לראשונה ב-1964 בברודוויי בכיכובו של זירו מוסטל עם כוריאוגרפיה ובימוי של ג'רום רובינס.
ההפקה בברודוויי זכתה בתשעה פרסי טוני בקטגוריות: המחזה הטוב ביותר, מלחין וכותב המילים לשירים (ג'רי בוק ושלדון הארניק), שחקן ראשי (זירו מוסטל), שחקנית משנה (מאריה קארנילובה), מחבר (ג'וזף שטיין), מפיק (הרולד פרינס), במאי (ג'רום רובינס), כוריאוגרף (ג'רום רובינס) ומעצבת תלבושות (פטרישיה זיפרוד).
שם המחזה
שם המחזה נלקח מהציור "כנר" מאת האמן מארק שאגאל,[1] שיצר ציורים סוריאליסטיים רבים אודות החיים היהודיים במזרח אירופה, שכללו לעיתים קרובות דמות של כנר, כמעין מטאפורה לקיום דרך מסורת ושמחה בתוך חיים מלאים באי ודאות וחוסר איזון.
ג'וזף שטיין סיפר על בחירת שם זה למחזמר, בראיון לעיתון "מעריב": "הושפעתי מן הציור של שאגאל שסימל בעיניי בצורה כל כך פלסטית את מהות העיירה היהודית. הזעתי קשה עד שהגעתי לשם הזה. היו לי מאות הצעות לשמות. בתחילה חשבתי לקרוא לו "לחיים – To Life" אך לבסוף החלטתי יחד עם שותפי לעבודה על "כנר על הגג".[2]
רקע לעלילה
הסיפור משקף את סוף המאה ה-19 ברוסיה, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר אל מחוץ לרוסיה. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. בסיפור בולטות מגמות שהיו נפוצות באותה תקופה כגון חילון, התבוללות, מודרניזציה וגם הסוציאליזם, שהחל להראות את סימניו הראשונים.
אנשי העיירה, כפי שמופיעים בסרט, הם אנשים השומרים על מסורת דתית, חיים חיי גסות כפרית, ידידים של רעיהם הנכרים, אך שומרים במידת מה על התבדלות מתוך זיקתם לדת.
מערכת השדכנות כפי שמופיעה בסרט לא רק שאינה מוצגת בו כמערכת השומרת על כבודם של המועמדים, תוך התחשבות בצרכיהם ומתוך שמירה על חובות הדת. אלא אף גורמת להרגיש כלפי מערכת זו כאדנותית ושרירותית הנוהגת לזווג בעל כורחן צעירות לגברים מבוגרים גסי גוף אך ורק בשל עושרם ויכולתם הכלכלית. ובכלל היא מוצגת כמערכת שאינה מתחשבת כמעט בדעתן (למעט הסכמה כללית רפה). ייתכן וזו זיקתו של הכותב להשכלה, אשר העדיפה לראות ביהודים השמרניים נבערים חסרי דעת ורגישות.
דבר נוסף, לאורך כל הספיקות וההתלבטויות המוצגות בבוטות בסרט, יוצרי הסרט לא טרחו להכניס שיקולים דתיים אמיתיים כלל, אלא אך ורק שיקולי שמירת 'מסורת' בלבד.
תוכן הסיפור
גיבור הסיפור הוא יהודי עני בשם טוביה החולב, המתגורר בעיירה אנטבקה - "שטעטל" יהודי באימפריה הרוסית. טוביה החולב עוסק בגידול פרות חולבות - ומכאן שמו - ומהן הוא מוכר חמאה וגבינה לבני העיירה, כשסוסו סוחב את העגלה שבה הסחורה.
לו ולאשתו גולדה ישנן שבע בנות (בסרט חמש בלבד).
טוביה פורץ גדר מייד בתחילת הסרט בזיקתו לבחור גלוח זקן ומהפכן, סטודנט צעיר בשם פרצ'יק, המופיע לפתע בעיירה. ולא זו בלבד, אלא אף מאשר לו, לבחור חילוני זה, ללמד ספרות את בנותיו. כדי שתשכלנה. בהמשך הוא באמת נראה סוחף אותן בדעותיו הקלוקלות.
וכך, שלוש הגדולות מביניהן מעמידות אותו, כל אחת בתורה, בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך שתציע שדכנית העיירה, כנהוג, או להתיר להן להינשא לבני זוג לפי רצונן, על אף רמיסת המסורת.
הבת הבכורה, צייטל, החלה לחפוץ להנשא למוטל, חייט עני וצעיר. לעומת זאת, ינטה השדכנית משכנעת את אשתו של טוביה לשדך את בתו לקצב אלמן, קשיש ועשיר בשם לייזר וולף. טוביה נקרע בין שני הצדדים, ולבסוף נכנע לדמעותיה של צייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט, תוך רמיסת המסורת.
בתו השנייה של טוביה, הודל, מעמידה אותו באותו מצב כשהיא בוחרת להתחתן עם הסטודנט הצעיר, זה שאביה לקח כמורה בעבורן. זה נאסר על ידי השלטונות ונשלח לסיביר, והבת מתחננת בפני אביה שיתיר לה ללכת אחריו. ושוב, על אף התנגדותו, הוא נעתר לדמעותיה של בתו ומתיר לה ללכת אחריו.
הניסיון הקשה מכולם מגיע כשבתו השלישית של טוביה, חווהל'ה, אותה הוא אוהב במיוחד, מבקשת כאחיותיה הגדולות להנשא כרצונה. הבעיה היא, שהפעם הדבר נתפס בעבור טוביה בעצמו כהידרדרות גדולה מידי. מדובר בגוי רוסי נוצרי. בחור בשם פיידקה, לעומת המקרים הקודמים, הפעם לא מוותר טוביה על מסורתו ואוסר על בתו להינשא לו. חווהל'ה כתגובה בורחת מן הבית ונישאת לפיידקה בכנסייה בחשאי. מעתה מסרב טוביה להזכיר את שמה של בתו ו"קורע קריעה" עליה, כשם שנהוג לעשות על אדם שמת.
חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. טוביה ומשפחתו יוצאים לארצות הברית, ינטה השדכנית לירושלים, וחווהל'ה ופיידקה אף הם עוזבים, מתוך התחושה שאינם יכולים להתגורר במדינה המגרשת חלקים מתושביה.
השירים
במחזמר ישנם 13 שירים שהתפרסמו כמשקפים את הפולקלור היהודי של מזרח אירופה.
- מסורת (Tradition) - בביצוע כל המשתתפים
- ינטה, הו ינטה (Matchmaker) - צייטל, הודל, חווה, שפרינצה וביילקה
- לו הייתי רוטשילד (If I Were A Rich Man) - טוביה
- תפילת שבת (Sabbath Prayer) - טוביה, גולדה, כל יהודי העיירה
- לחיים (To Life) - לייזר-וולף, טוביה והגברים שבפונדק
- נס גדול היה פה (Miracle of Miracles) - מוטל וצייטל
- החלום - סבתא צייטל, פרומה-שרה, הרב, טוביה, גולדה והלהקה
- זריחה, שקיעה (Sunrise, Sunset) - טוביה, גולדה, הודל, פרצ‘יק ושאר אורחי החתונה
- את אוהבת אותי גולדה? (?Do You Love Me) - טוביה וגולדה
- השמועה - ינטה, שיינדל, מירה‘לה, מנדל, אברהם ואנשי העיירה
- ביתי שלי (Far From the Home I Love) - הודל וטוביה
- חווהל'ה - טוביה (הכנר ברקע)
- אנטבקה (Anatevka) - טוביה, גולדה, ינטה, אברהם, מנדל, לייזר-וולף ואנשי העיירה
בישראל
ההצגה הוצגה בישראל בתיאטרון גיורא גודיק מאות פעמים. הצגת בכורה: 1 ביוני 1965. פסקול ההצגה יצא בהוצאת אן.אם.סי בשנת 2002. וב-1966 תורגם המחזמר ליידיש בידי שרגא פרידמן, והוא הועלה בכיכובו של שמואל רודנסקי, בתפקידו של טוביה החולב.
ב-1981 הועלה בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל) המחזמר בתרגומו של חיים חפר ובבימויו של ג'רום רובינס. הפקה זו הוצגה כ-100 פעמים.
ב-10 במאי 2008, לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל, העלה התיאטרון "הקאמרי" את המחזמר בבימויו של משה קפטן, עם נתן דטנר בתפקיד טוביה החולב. להפקה זו ריענן אלמגור את התרגום. והיא התקיימה עד 2016.
הפקה זו זכתה בשלוש קטגוריות בפרס התיאטרון הישראלי: מחזמר השנה, פרס לשחקן בתפקיד ראשי עבור נתן דטנר[3][3][3] ופרס עיצוב התנועה עבור הכריאוגרף האמריקני דניס קורטני.
ברחבי העולם
במהלך השנים, הועלתה ההפקה פעמים רבות בעולם כולו.
ב-1966 התקבל חיים טופול לתפקיד הראשי - טוביה - בתיאטרון הוד מלכותה, והמחזמר עלה בתיאטרון כ-2,030 הופעות. לאחר מכן שיחק טופול בהפקה הבריטית ובעקבותיה כיכב גם בסרט ההוליוודי שיצא לאקרנים ב-1971 וזכה להצלחה רבה.
עד לשנת 2012, חיים טופול שיחק בהפקות שונות ברחבי העולם בתפקיד "טוביה החולב" כ-3,500 פעמים[4]. בשנת 2009 פרש טופול מההפקה, והוחלף על ידי הארווי פירסטיין.
בתחילת שנות ה-70, לאחר כ-200 הצגות בהם רודנסקי גילם את טוביה בתיאטרון גיורא גודיק בישראל, הוא הוזמן לגלם את התפקיד גם בגרמניה המערבית, והמחזמר הועלה שם בשם "אנטבקה" בהצלחה רבה.
המחזה הצליח מאד גם ביפן, והוא הוצג בטוקיו במשך שנים. המחזה נחשב שם כ"מחזה יפני" טיפוסי: אב לבנות, שבנותיו מעזות לבחור את בחיר-ליבן בניגוד לדעתו.
ראו גם
- כנר על הגג (סרט) - עיבוד קולנועי של המחזמר שיצא לאור בשנת 1971.
- טוביה ושבע בנותיו - סרט ישראלי משנת 1968.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: כנר על הגג |
- האתר של ההפקה הישראלית מ-2008
- תוכניית ההפקה הישראלית משנת 2008
- האתר של ההפקה הישראלית מ-1998
- מרב יודילוביץ', על גג העולם, באתר ynet, 2 במאי 2008
- חיים הנדוורקר, עכבר העיר אונליין, מי יבוא חוץ מנשות הדסה?, באתר הארץ, 11 במאי 2008
- מרב יודילוביץ', געגוע אינסופי, באתר ynet, 22 במאי 2008
- קובי ניב, כנר עד הגג, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2008
- חוגגים עם כנר על הגג, באתר מאקו, 12 ביוני 2010
הערות שוליים
- ^ Miri Ben-Shalome, Kaleidoscope with Stewart Lane speaking to Miri Ben-Shalom on his Fiddler on the Roof production, All About Jewish Theatre, accessed 6 December 2007.
- ^ ראיון עם רפאל בשן בעיתון מעריב, 21 במאי 1965
- ^
סצינה אחרונה ופרידה מרגשת של נתן דטנר מכנר על הגג, סרטון באתר יוטיוב
- ^ ערן נבון, הוא חוזר, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2012
כנר על הגג23314611