מצר הטטרים
מידע כללי | |
---|---|
מקשר | ים יפן עם ים אוחוצק |
מפריד | בין האי סחלין לבין יבשת אסיה |
מידות | |
אורך מרבי | 860 ק"מ |
אורך | 663 ק"מ |
רוחב מרבי | 324 ק"מ |
רוחב מזערי | 7.3 ק"מ |
מידע נוסף | |
נהר מזין | אַמוּר |
מדינות באגן הניקוז | רוסיה |
ערים | ערי נמל ומסופים במחוז חברובסק: ואנינו, סובייטסקאיה גאבאן,[1] מסוף דה-קאסטרי.[2] ערי נמל במחוז סחלין: אוגלגורסק, אלכסנדרובסק-סחלינסקי, חולמסק, נבלסק, שחטיורסק |
איים | מונרון (Монерон)[3] |
מנהרות | מנהרת סחלין (פרויקט לא ממומש) |
תקופת קיפאון | חורף (בחלקו הצר יותר) |
קואורדינטות | 49°19′0″N 141°13′0″E / 49.31667°N 141.21667°E |
מְצַר הטטרים (ברוסית: Татарский пролив Tatarski proliv; נודע בעבר בשם "מפרץ הטרטרים",[4] Тартарский залив
Gulf of Tartary; ביפנית: "מצר מאמיה"[5] 間宮海峡 Mamiya Strait) הוא מצר ים באוקיינוס השקט בין האי סחלין לבין יבשת אסיה במזרח הרחוק הרוסי. המצר מקשר בין ים יפן שמדרום לו לבין ים אוחוצק (דרך מצר נבלסקוי, לימאן אמור ומפרץ סחלין) שמצפונו.
רוחבו של המצר נע בין 7.3 ק"מ בנקודה הצרה ביותר (מצר נבלסקוי) בצדו הצפוני ועד 324 ק"מ בפתחו הדרומי; עומקו – בין 20 מ' ל-4 מ'[6] ואורכו המרבי כ-860 ק"מ.[7]
נמל ואנינו (Ванино), במחוז חברובסק, לחופו המערבי של המצר, מקושר באמצעות מסילת הרכבת בייקל-אמור למרכז סיביר, וכן מאז 1973 באמצעות קו מעבורות מובילות רכבות מטען ונוסעים לנמל חולמסק (Холмск) שלחופו המזרחי של המצר, בדרום סחלין.
ראו גם
- מצר נבלסקוי
- מנהרת סחלין – פרויקט מ-1950 לכריית מנהרה מתחת למצר נבלסקוי (המקום הצר ביותר של מצר הטטרים) לחיבור האי סחלין עם היבשת (לחצו לצפייה במפה )
- מצר לה פרוז
- מנהרת סחלין-הוקאידו – פרויקט לכריית מנהרה מתחת למצר לה פרוז לחיבור האי הוקאידו עם האי סחלין (או לחלופין לבניית גשר בין שני האיים)
- טיסה 007 של קוריאן אייר
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ העיר היא התחנה הסופית של מסילת הרכבת בייקל-אמור.
- ^ מסוף נפט דה-קאסטרי (De-Kastri oil terminal) הוא מבין הגדולים במזרח הרחוק ושייך לקונסורציום סחלין-1 בראשות "אקסון נפטיגאז לימיטד" (ENL), חברה בת של תאגיד הנפט והגז האמריקני הבינלאומי אקסון מוביל. הוא מרוחק 6 ק"מ מהיישוב דה-קאסטרי (Де-Кастри; De-Kastri), השוכן במפרץ צ'יחצ'יוב (עד 1952 מפרץ דה-קאסטרי) שלחופו המערבי של מצר הטטרים, במחוז חברובסק.
- ^ אי ששטחו כ-30 קמ"ר, השוכן בפתחו הדרומי של המצר. ב-1 בספטמבר 1983 הופל על ידי הסובייטים ליד האי מטוס בואינג 747-230B של קוריאן אייר.
- ^ על שם "טרטריה המזרחית" או "טרטריה הסינית" במקורות אירופיים, דהיינו אותו חלק מחבל ארץ היסטורי "טרטריה" (בלטינית: Tartaria, השוכן בצפון ובמרכז אסיה וכן בחלק ממזרח אירופה, ומשתרע מהים הכספי והרי האורל עד האוקיינוס השקט שהיה מיושב על ידי טטרים, מונגולים, עמים טורקיים ואחרים) שמתייחס למנצ'וריה. "טרטריה הסינית" (קרי החוף האסיאתי שמקביל למנצ'וריה דאז אך כיום שוכן במחוזות הרוסיים של חברובסק ופרימוריה) ו"תעלת טרטריה" (מה שידוע כיום כ"מצר הטטרים") הופיעו במפה מ-1787 של ז'אן-פרנסואה לה פרוז.
- ^ על שמו של מאמיה רינזו (間宮林蔵 Mamiya Rinzō), מגלה ארצות יפני בתקופת אדו המאוחרת, שחקר את המצר ב-1808. מאוחר יותר, ב-1849, חצה את המצר אדמירל, חוקר המזרח הרחוק ומגלה ארצות רוסי גנאדי נבלסקוי שעל שמו קרוי מצר נבלסקוי או הקטע הצפוני של המצר. יצוין, כי ז'אן-פרנסואה לה פרוז הגיע ב-1787 לאזור המצר, מיפה אותו ורצה להפליג דרכו אך לא הצליח, ועל כן פנה דרומה והפליג דרך המצר המפריד את סחלין מהוקאידו והקרוי על שמו, מצר לה פרוז.
- ^ העומק קטן ככל שמתקדמים מדרום לצפון. על פי קונראד טוטמן, עומקו של המצר הוא 15 מ', ראו: Conrad Totman, Japan: An Environmental History, I. B. Tauris, 2014, p. 25, table.
- ^ ללא מצר נבלסקוי ולימאן אמור, אורכו של המצר הוא 663 ק"מ.