טיסה 007 של קוריאן אייר
 | |
| הדמיית המטוס | |
| תאריך | 1 בספטמבר 1983 |
|---|---|
| מיקום | מערבית לאי סחלין |
| גורם | הפלה על ידי מטוסי יירוט |
| הרוגים | 269 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 747 |
| מספר זנב | HL7442 |
| מוצא | ניו יורק, ארצות הברית |
| יעד | סיאול, קוריאה הדרומית |
| חניות ביניים | אנקורג', אלסקה |
| מפעיל | קוריאן אייר |
| נוסעים | 240 |
| אנשי צוות | 29 |
 מפה המציגה את הסטייה מנתיב הטיסה המתוכנן לעומת נתיב הטיסה בפועל | |
טיסה 007 של קוריאן אייר (נקראת גם: KAL 007 או KE007), הייתה טיסה מסחרית של חברת קוריאן אייר שבמהלכה הופל המטוס על ידי מטוסי יירוט סובייטיים. האירוע התרחש ב-1 בספטמבר 1983, מערבית לאי סחלין. על המטוס היו באותה עת 269 נוסעים ואנשי צוות, ביניהם חבר בקונגרס האמריקני, כולם נהרגו.
ברית המועצות הצהירה שלא ידעה שהמטוס הוא מטוס אזרחי, ורמזה שהמטוס נכנס למרחב האווירי הסובייטי כהתגרות מכוונת לבחינת יכולת התגובה שלה. הפלת המטוס עוררה סערת מחאה ברחבי העולם, במיוחד בארצות הברית.
סקירה כללית
טיסת KAL 007 של קוריאן אייר בוצעה על ידי בואינג 747-200 שהמריא מהעיר ניו יורק שבארצות הברית לסיאול שבקוריאה הדרומית. הטיסה יצאה מנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי ב-31 באוגוסט כשעל סיפונה 240 נוסעים ו-29 אנשי צוות. לאחר תדלוק בנמל התעופה הבינלאומי אנקורג' באנקורג' שבאלסקה המטוס המריא לסיאול ב-13:00 GMT ב-1 בספטמבר. בדרכו לנמל התעופה הבינלאומי סיאול-קימפו סטה המטוס מנתיבו וחדר למרחב האווירי הסובייטי. טיסות קוריאן אייר חדרו כבר למרחב האווירי הסובייטי ללא אישור במקרים קודמים: באפריל 1978 ירה מטוס קרב סובייטי על טיסת קוריאן אייר 902 לאחר שזו חלפה מעל חצי האי קולה. כתוצאה מכך נהרגו שני נוסעים והמטוס נאלץ לנחות נחיתת אונס על אגם קפוא. חקירת אירוע זה הייתה מורכבת בעקבות הסירוב הסובייטי לשחרר את רישום נתוני הטיסה של המטוס. בשל טכנולוגיות הניווט שהיו בשימוש באותה תקופה בתעופה האזרחית, טעויות ניווט מסדר גודל דומה לא היו נדירות מאוד.
כאשר נכנס המטוס הקוריאני למרחב האווירי הסובייטי הוזנקו מטוסי קרב מסוג סוחוי 15 ו-מיג-23 על מנת ליירטו. ב-18:26 GMT יירטו זוג מטוסי Su-15 מבסיס דולינסק-סוקול את המטוס בטיל אוויר-אוויר יחיד. המטוס התרסק אל הים כ-55 ק"מ מהאי מונרון בפתחו הדרומי של מצר הטטרים וכל האנשים על סיפונו נספו. דיווחים ראשוניים על כך שהמטוס אולץ לנחות בסחלין התבררו במהרה כשגויים. תמלילי הקלטת רשת הקשר מתא הטייס הצביעו על כך שהצוות לא היה מודע לסטייה מהמסלול ולחדירה למרחב האווירי הסובייטי - 500 ק"מ מערבית למסלול המתוכנן. על פי נתוני הקופסה השחורה, מרגע פגיעת הטיל עד סוף ההקלטה, כדקה מאוחר יותר, ביצע הצוות צלילת חירום ספירלית כדי להגיע לגובה בו לחץ האוויר מאפשר נשימה[1]. הסובייטים לא הודו מעולם שברשותם רישום נתוני הטיסה, ועובדה זו נחשפה רק בתקופת שלטונו של ילצין ברוסיה העצמאית.
המפקד וראש מטה של צבא ההגנה האוקראיני באותה תקופה היה גנרל ולדימיר קמנצקי. בזמן הירי של KAL 007, הוא היה המפקד של מחוז המזרח הרחוק של חיל האוויר האוקראיני. הוא זה שנתן את הפקודה לגנרל קורנוקוב, אז מפקד בסיס חיל האוויר סוקול באי סחלין, לירות במטוס. ממש לפני הירי בטיסה 1812 של סיביריה איירליינס נשאל בראיון אם זה אפשרי שתאונה כזאת תקרה שנית וגנרל קמנצקי ענה בשלילה. אבל הוא טעה[2].
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ניהל שתי חקירות על המקרה. הראשונה נערכה זמן קצר לאחר התאונה והשנייה נערכה שמונה שנים מאוחר יותר, לאחר שרישומי הנתונים שוחררו ב-1991. שתי החקירות הסיקו שהסטיה לתוך מרחב האווירי הסובייטי נעשתה עקב טעות אנוש של הטייסים.
העד הקרוב ביותר לתקרית - טייס הקרב הסובייטי אשר שיגר את הטיל - הודה מאוחר יותר שלא פעל לפי הנהלים הבינלאומיים לביצוע יירוט ושעל פי הוראה מהקרקע לא ירה לאזהרה לפני הירי על המטוס עצמו. הטענה הסובייטית הרשמית הייתה שבוצע ניסיון ליצור קשר רדיו עם המטוס, אך הוא לא השיב. טענה זו נסתרה מכיוון שמערכות ניטור קרקעיות שעקבו אחר תדרי החירום לא קלטו ניסיונות אלה.
בין הנספים באסון היה לארי מק'דונלד, חבר בית הנבחרים האמריקני.
תגובה פוליטית
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן גינה את הפלת המטוס ב-5 בספטמבר וכינה אותה "טבח קוריאן איירליינס", "פשע נגד האנושות [ש]לא יישכח" ו"פעולה של ברבריות... [של] ברוטליות לא אנושית". בפעולה שהפתיעה רבים בקהילת המודיעין האמריקנית, המשלחת האמריקנית לאו"ם השמיעה הקלטות קול של תקשורות שנקלטו בין טייסי מטוס הקרב הסובייטי ובקרת הקרקע שלהם (אף על פי שלא הוצהר על כך בפומבי, ככל הנראה תקשורת הרדיו הרוסית הייתה מקודדת, וצעד זה חשף יכולות אמריקאיות מתקדמות).
יום למחרת הודתה ברית המועצות בהפלת המטוס והצהירה שהטייסים לא ידעו שזהו מטוס אזרחי כשהוא חדר למרחב האווירי הסובייטי. התקרית דחפה את היחסים בין ארצות הברית לברית המועצות לשפל חדש. ב-15 בספטמבר הורה הנשיא רייגן לרשות התעופה הפדרלית (FAA) לבטל את הרישיון של אארופלוט להפעלת טיסות לארצות הברית וממנה. כתוצאה מכך טיסות אארופלוט לצפון אמריקה התאפשרו רק באמצעות מרכזיהם בקנדה ובמקסיקו. טיסות אארופלוט לארצות הברית התחדשו רק ב-29 באפריל 1986.
כתוצאה מהאירוע הודיע רונלד רייגן שמערכת ה-GPS תהיה זמינה לשימושים אזרחיים עם השלמתה, על מנת למנוע ככל הניתן הישנות של מקרי חדירה שגויים לטריטוריות עוינות.
קישורים חיצוניים
- תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסה 007 של קוריאן אייר, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ FAQ #5, What happened to KAL 007 when the missile exploded? How do the tapes help us to understand?, באתר Rescue 007
- ^ Former Soviet Commander Confirms Mystery of Missing Bodies, באתר Rescue 007
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] טיסה 007 של קוריאן אייר22682902