מעשה א-להינו

מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהֵינוּ (נוסח מקוצר הנאמר בתפילת יום הכיפורים)
מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהֵינוּ אֵין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לוֹ, בִּבְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לוֹ, גְּבוֹהִים עִלָּה לְמוֹשַׁב לוֹ, דָּרֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהֵינוּ הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, וְהַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ זַעַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ, חָשׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהֵינוּ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יוֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו כִּתֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו, לֹא יָשׁוּרוּ כְּבוד מַרְאָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהֵינוּ מַלְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת, נִקְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, סוֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת, עוֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱ-לֹהֵי הָרוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱ-להֵינוּ פּוֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו, צוּר יוֹדֵע חוֹסָיו קָדושׁ מַפְלִיא נִסָּיו, רַחוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ תַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה, שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה, רְפִידָתוֹ רִמָּה, קָבוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה אֲבָל מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהֵינוּ שׁוֹמֵעַ שַׁוְעוֹת, שׁוֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת, תּוֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת, תַּכְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה הָאֵ-ל לָנוּ אֵ-ל לְמוֹשָׁעוֹת

מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהֵינוּ הוא פיוט "רהיט" בתוך הקדושתא "אֵמֶיךָ נָשָׂאתִי" מאת רבי משולם בר קלונימוס מלוקה, הנאמר בקהילות האשכנזים בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית של יום הכיפורים.

מבנה ותוכן

הפיוט (בנוסחו המלא) כולל שנים-עשר בתים, שישה עוסקים בגדלותו של הקל, ושישה עוסקים בשפלות האדם לעומתו. ככל הנראה, כוונתו המקורית של הפייטן הייתה לסדר את הבתים לסירוגין: בית אחד עוסק בגדלות הקל ולאחריו בית העוסק בשפלות האדם.

הבתים העוסקים בגדלות הקל פותחים במילים "מעשה אלקינו" ומתארים בארבעה טורים מחורזים את גדולת מעשיו של הקל. בתים אלו חותמים במשפט הפותח במילים "לכן יתגאה" ולאחריהן תיאור של הקל (בדרך כלל תיאור הלקוח מפסוק במקרא) המתחרז אף הוא עם טורי הבית. שבחי הקל מסודרים בסדר אלפביתי, בכל בית ארבע אותיות. הבית האחרון כולל ארבעה טורים לשתי האותיות האחרונות, ש' ו-ת'.

הבתים העוסקים בשפלות האדם פותחים במילים "מעשה אנוש" וחותמים במשפט הפותח במילים "ואיך יתגאה" ולאחריהן תיאור של האדם, גם הוא מבוסס על פסוק. בתים אלו בנויים לפי סדר אלפביתי הפוך (תשר"ק).

אמירתו

במחזורים לפי מנהג אשכנז, מופיע הפיוט בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית של יום הכיפורים. אף על פי שככל הנראה כוונתו המקורית של הפייטן הייתה שהבתים יסודרו לסירוגין "מעשה אלקינו" ו"מעשה אנוש", בפועל, בחלק מכתבי היד מופיעים כל בתי "מעשה אלקינו" ברצף, ולאחריהם ברצף כל בתי "מעשה אנוש". בדומה לתהליך מקביל שאירע לפיוטים מסוג מלך עליון, בכתבי יד אחרים נשמטו לחלוטין הבתים המתארים את שפלות האדם.

במנהגי התפילה המאוחרים, במנהג אשכנז המערבי אומרים רק את בתי "מעשה אלקינו" ולא אומרים כלל את בתי "מעשה אנוש", ובמנהג אשכנז המזרחי נהוג לומר את בתי "מעשה אלקינו", ולשבץ רק את הבית הראשון מסדרת "מעשה אנוש" לפני הבית האחרון מסדרת "מעשה אלקינו". בהתאם לכך, נהוג להוסיף את המילה "אבל" לפני הבית האחרון, כדי להדגיש את ההנגדה בין הבתים. לפי מנהג זה, נוהגים לפתוח את ארון הקודש בעת אמירת הפיוט, לסוגרו כשאומרים "מעשה אנוש", ולפתחו מחדש כשאומרים "אבל מעשה אלקינו".

קישורים חיצוניים

• הפיוט במהדורה מדעית עם ביאור, בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים (ה'תש"ל), עמ' 135–137.
• הפיוט ובכן גדולים מעשי אלקינו, באתר הפיוט והתפילה
• מעשה אלקינו, בביצוע מדרשת עין פרת, סרטון באתר יוטיוב.
• קרובה לשחרית ליום הכיפורים באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39218907מעשה אלוהינו