מעבורת רכבת
מעבורת רכבת היא מעבורת המיועדת לנשיאת קרונות רכבת. זהו כלי שיט בו מותקנים בדרך כלל פסי רכבת, דרכם עולה הרכבת מרציף יעודי אל המעבורת בגדה האחת ויורדת בשנייה. ברציף מותקנת רמפה המחברת את מסילת הברזל המתאימה לקו הרכבת שעלה לספינה. הרמפה מתכווננת בדרך כלל בהתאמה לשינויים במפלס המים. בארצות הברית מכונה מעבורת רכבת לעתים "מעבורת קרונות",[1][2] להבדיל מ"מעבורות רכב" המשמשות להובלת מכוניות.
היסטוריה
מעבורת רכבת הראשונה הוקמה ב-1833 על ידי חברת "מונקלנד וקירקינטילוך"(אנ'), לצורך קו רכבת בסקוטלנד, ונועדה לחציית תעלת פורת' וקלייד (אנ').[3] באפריל 1836 נכנסה לשירות מעבורת הרכבת הראשונה בארה"ב. היא חצתה את נהר סוסקהאנה וחיברה בין האבר דה גרייס לפריוויל, מרילנד[4].
מעבורת הרכבת המודרנית הראשונה הייתה "לויתן", שנבנתה ב-1849 בידי חברת מסילות הרכבת אדינבורו, לית' וניוהייבן הבריטית[5], בכדי להאריך את קו הרכבת הראשי של החוף המזרחי צפונה עד לדנדי ואברדין. הגשרים באותה תקופה לא היו מפותחים די הצורך למעבר מעל פירת' אוף פורת', שרוחבו אז עמד בערך על 5 מיל (8 קילומטרים), ולא נותר אלא לפתח מעבורת מותאמת לנשיאת רכבות שתחצה אותו מגדה לגדה. החברה שכרה את המהנדס האזרחי תומס בוץ', שתכנן מעבורת רכבת בעלת מנגנון גל-נוע וערך התאמות ברציפים, בקווי הרכבת ובמתקני הנמל בשני קצוות לשון הים בכדי שיתפעלו ביעילות את קווי המעבורות.[6] רמפות יעודיות, המתכווננות בהתאם לגאות, שפל או שינויים עונתיים במפלס המים, הותקנו ברציפי ההעמסה והפריקה.[6][7] הצעתו התקבלה בהתלהבות בקרב קהילת המהנדסים האזרחיים בארה"ב, ובחברת הרכבות הוחלט להקים על פיה את שירות המעבורות בקו. המעבורת נבנתה על ידי תומס גריינג'ר, ממשרד גריינג'ר ומילר[8]וכונתה "הרכבת הצפה"[9]
השירות פעל החל מ-3 בפברואר 1850[10] עד שנת 1890, כשהושלמה בנייתו של גשר פורת'.
מעבורת הרכבת הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם היא 'MS סקונה' הגרמנית, הפועלת על נתיב טרלבורג-רוסטוק. נבנתה ב-1998, אורכה 200 מטרים (660 רגל) , רוחבה 29 מטרים (95 רגל), בעלת שש מסילות ועוד שניים בסיפון תחתון, באורך מסילה כולל של 1,110 מטרים (3,640 רגל).
סיכונים
מעבורות רכבת אינן בעלות סיכון גבוה לטביעה, אם כי יש להן כמה סיכונים אופייניים:
- עומס יתר. גורם לשקיעת המעבורת או לחוסר יציבות - בפרט בעת ההעמסה, בה הצד המועמס כבד לאין ערוך מהצד השני, הריק עדיין. בשנת 1909 התהפכה במניסטיק, מישיגן, מעבורת 'SS אן ארבור מס' 4' כשצוות לא מיומן העמיס שמונה קרונות עמוסות עפרות ברזל ולא דאג לאיזון הצד הריק. התאונה הסתיימה ללא אבידות בנפש אך בנזק משמעותי לרכוש. רוב מעבורות הרכבת המודרניות משלבות גם שירות למשאיות, מה שמוריד מהמשקל הכולל ותורם לאיזון.
- קשיים באיטום. בשל מורכבות דלתות המעבורת ובשל מבנה הסיפון, שלעיתים אינו מקורה ומדופן, נוצרים קשיים באיטום או ריקון מי ים. מעבורות רכבת בנויות לרוב כדוברות ענק, ובמבנה כזה ישפכו המים שוב לים, אך במעבורות הבנויות בדומה למעבורות רכב, ישארו רוב המים בגוף הספינה ויפריעו ליציבותה. מעבורת הרכבת היפנית 'טויה מארו' טבעה במהלך סופת הטייפון מארי ב-26 בספטמבר 1954. יותר מאלף איש נהרגו. ארבע מעבורות רכבת יפניות נוספות טבעו באותו יום. באותה תקופה לא הותקנו במעבורות הרכבת היפניות פתחי ניקוז אחוריים. ההשערה הייתה שהמים יזרמו החוצה במהירות ולא נלקחה בחשבון העובדה כי בסערות משמעותיות גלים מתנפצים אל הדופן בעוד מי הגל הקודם מנסים לצאת, מה שגורם להצטברות מים על הספינה. בעקבות התאונות הותקנו שערי ניקוז אחוריים בכל מעבורות הרכבת היפניות.
- עיגון הקרונות. קרונות רכבת כבדים באופן יוצא דופן ביחס לסחורות אחרות המועברות בדרך כלל במעבורות, מה שיוצר קושי באבטחתם מפני התפרקות או תנועה חסרת שליטה העלולה לגרום להם ולמעבורת נזקים כבדים, במיוחד בנתיבים ארוכים. מסילת אן ארבור ממישיגן פיתחה מערכת לאבטחת קרונות שאומצה על ידי קווים רבים אחרים. הקרון הוגבה מעט כדי להוריד את משקלו מגלגליו ושרשראות ואטמים הונחו סביב מסגרת הקרון וחוברו במהודק למסילות. אנשי הצוות נדרשים לבדוק את הידוק השרשראות במהלך הדרך.
טביעות נוספות: מעבורת הרכבת הנורבגית Skagerrak, שנבנתה בשנת 1965, טבעה ב-7 בספטמבר 1966, כשסערה התחוללה בעת מסעה בין קריסטיאנסנד, נורבגיה, והירטשאלס, דנמרק והרסה את שער הניקוז האחורי. אדם אחד נהרג, ושש קרונות משא ומספר מכוניות טבעו.
מעבורת הרכבת הקנדית MV פטריק מוריס טבעה ב-20 באפריל 1970, בזמן שסייעה במבצע חיפוש והצלה של מכמורת דייג טובעת (MFV Enterprise ) מול החוף הצפון מזרחי של האי קייפ ברטון . המעבורת ניסתה לשמור על תנוחה נייחת כדי לחלץ גופה כאשר השערים האחוריים שלה קרסו מול גלים בגובה 30 רגל (9.1 מטרים). 47 אנשי צוות ניצלו אך המעבורת טבעה ועליה ארבעה אנשי צוות, כולל רב החובל.
מספר מעבורות רכבת, כולל SS מילווקי, SS Pere Marquette 18, ו- SS Marquette & Bessemer מספר 2, טבעו באגמים הגדולים. הסיבות עדיין לא מאומתות באופן רשמי.
מעבורות רכבת כיום
בעקבות התפתחות טכנולוגיית הגישור, הפסיקו שירותי מעבורת רכבת רבים את פעילותם ברחבי העולם. מעבורות רכבת פועלות עדיין באזרבייג'ן, בוליביה, בולגריה, קנדה, סין, גרמניה, גאורגיה, איראן, איטליה, מקסיקו, ניו זילנד, פרו, רוסיה, שוודיה, טנזניה, טורקיה, טורקמניסטן, אוגנדה, אוקראינה וארצות הברית. חלק מהן מובילות רכבות נוסעים וחלקן מיועדות להובלת מטענים בלבד.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תחבורה | ||
|
פורטל רכבות | ||
הערות שוליים
- ^ Hodson, John C. (באפריל 1898). "Car Ferries". Strand Magazine : An Illustrated Monthly. 15 (88): 443–447.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Olin, Edward W (בספטמבר 1915). "Side-Wheel Car Ferry Contra Costa: Details of Design and Construction of Largest Side-Wheel Train Ferrv in the World" (PDF). cprr.org. International Marine Engineering. pp. 387–394. נבדק ב-1 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hennessey, R. A. S. (בנובמבר 2016). "The train ferries". Backtrack. 30 (11): 660.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ תבנית:Marshall-GuinnessRail
- ^ הוקמה בשנת 1842
- ^ 6.0 6.1 "Forth Place". ארכיון מ-2014-07-14.
- ^ תבנית:Marshall-GuinnessRail
- ^ Shipway, J.S. (2004). Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press.
- ^ "News of the Week". Bathurst Free Press (NSW : 1849 - 1851). Bathurst, New South Wales: National Library of Australia. 10 באוגוסט 1850. p. 3. נבדק ב-30 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Subterranea Britannica: Sites:Scotland Street Tunnel". subbrit.org.uk. ארכיון מ-24 בספטמבר 2017. נבדק ב-4 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
