רבי מסעוד אלפסי
לידה | פאס מרוקו | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 בדצמבר 1774 א' בטבת ה'תקל"ה תוניסיה | ||||
מקום פעילות | תוניסיה | ||||
תלמידיו | רבי נתן בורג'יל | ||||
חיבוריו | 'משחא דרבותא' יחד עם בניו רבי שלמה ורבי חיים | ||||
צאצאים | בניו, רבי שלמה ורבי חיים | ||||
|
רבי מסעוד רפאל אלפסי (אלפאסי, ALFASI, או AL FASSI, או ELFASSI) (נפטר א' בטבת ה'תקל"ה (4 בדצמבר 1774)) היה מגדולי רבני ופוסקי ההלכה בתוניסיה במאה ה-19, בעל מופת, וממחברי הספר 'משחא דרבותא'.
ביוגרפיה
רבי מסעוד נולד בפאס שבמרוקו. בדרכו לעלות לארץ ישראל התעכב בתוניסיה והחליט להשתקע בה כדי לחזק את היהדות במקום.
האגדה[דרוש מקור] מספרת כי בשעה שיצא ממרוקו לארץ ישראל, הלך עם תלמידו יחד עם קבוצה שלמה שחצתה את המדבר על גבי גמלים, כשהשבת התקרבה הרב החליט שלא להמשיך אך שאר אנשי השיירה חששו מהחיות שבמדבר והמשיכו להתקדם, כך נשאר הרב רק עם תלמידו, הרב עג סביבו עוגה והתכונן לשבת, לאחר שהתפלל תפילת ערבית וערך קידוש נשמעה נהמת אריה, התלמיד חשש מאוד, אך הרב הרגיעו שלא יחשוש ואכן האריה התקרב ורבץ מחוץ לעוגה ולא התקרב כלל. כך במהלך כל השבת שמר האריה על הרב ותלמידו, עד יום ראשון בבוקר, אז רתם התלמיד את האריה ורבי מסעוד ותלמידו עלו על גבי האריה ורכבו עליו עד שהגיעו לתוניסיה, שם כולם ברחו לבתים והמושל (ה'ביי') כעס על רבי מסעוד. רבי מסעוד לחש לאריה באזנו דבר מה והאריה חזר למדבר ולא הזיק אף אחד. לאחר שלושה ימים הגיעו שאר הקבוצה כשהם בצער על כך שהשאירו את הרב לבדו במדבר ומן הסתם נטרף על ידי החיות, אך כשראו את הרב הבינו שהם טעו בדרכם. אודות הסיפור הזה כתב משה בונאן שיר בערבית יהודית שנקרא 'מלזומת רבי מסעוד אלפאסי זיע"א'.
לאחר פטירת רבי דוד צפג' בשנת ה'תקי"ח התמנה לראש רבני תוניסיה וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו.
בתקופה בה התעורר פולמוס בין המקובלים באלג'יריה לשאר הרבנים, שלחו המקובלים שאלה לרבי מסעוד והוא תמך בעמדתם[1].
רבי מסעוד נפטר בא' בטבת ה'תקל"ה (4 בדצמבר 1774).[דרושה הבהרה]
בתחילת שנת ה'תש"פ (סוף 2019) חולל קברו בבית העלמין[דרושה הבהרה], הרב משה לוין, סגן נשיא ועידת רבני אירופה ביקר במקום במסגרת מסע של "המועצה לשיתוף פעולה בין מנהיגות יהודית ומוסלמית", ולאחר מכן הובטח לו על ידי שרת התיירות שבשיתוף פעולה עם שרת הפנים יערך שיפוץ במקום ותוגבר האבטחה סביב בית העלמין.[דרוש מקור]
כתביו
כתב יחד עם בניו, רבי שלמה הבכור שכיהן כראב"ד בתוניסיה ורבי חיים הצעיר [2], את הספר 'משחא דרבותא' - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך. שם הספר בארמית לקוח מתרגום אונקלוס על הפסוק "ואת שמן המשחה"[3] "וית משחא דרבותא". בשם הספר מוזכרים בראשי תיבות שמותיהם: משח"א מסעוד, שלמה, חיים, אלפסי. ספרו נחשב לאחד מספרי הפסיקה היסודיים בקרב יהדות תוניסיה.[דרוש מקור] הספר יצא לאור בכמה מהדורות: ליוורנו ה'תקס"ה, בני ברק - מכון רב פעלים ה'תשנ"ב ועוד.
תלמידיו
בין תלמידיו נמנה רבי נתן בורג'יל שאף מונה על ידי רבי מסעוד לכהן כדיין כבר בגיל 18.
הנצחתו
על שמו קיים בית כנסת בעיר הבירה תוניס בשם 'צלאת אלפאסי' (מערבית: תפילת אלפסי). וכן קיים רחוב בעיר נתיבות על שמו[4].
קישורים חיצוניים
- רבי מסעוד רפאל אלפסי, משחא דרבותא, מהדורת ליוורנו, ה'תקס"ה, באתר היברובוקס.
- רבי מסעוד אלפסי, משה כהן מספר לנו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:15), י"ג באלול ה'תשע"ו (16 בספטמבר 2016).
- יוסי פרי, יום פטירתו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל, ל' בכסלו ה'תש"פ (28 בדצמבר 2019), באתר תוניסיה מורשת.
- הרב הרצל חודר, כיצד הציל האריה את הרב בשבת, סרטון באתר הידברות.
הערות שוליים
- ^ מנחם ויינשטיין, המשבר הרוחני והחברתי בקהילת אלג׳יר במאה הי״ח ובראשית המאה הי״ט, כ"ד בכסלו ה'תש"פ (22 בדצמבר 2019), באתר מורשת יהדות מרוקו.
- ^ נפטר בגיל צעיר בשנת ה'תקמ"ג (1783).
- ^ ספר ויקרא, פרק ח', פסוק ב'.
- ^ הרחוב מתחבר עם רחוב רבי כלפון משה הכהן.