מנישב
 | |
| טנק T-34 במוזיאון הפתוח במנישב | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה |
| מחוז | קוז'יניצה |
| גמינה | מגנושב |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 523[1] (2011) |
| אזור זמן | UTC +1 |
מְנִישֶב (בפולנית: Mniszew) הוא כפר בגמינה מגנושב (אנ') במחוז קוז'יניצה (אנ') בפרובינציית מזוביה בפולין. הכפר שוכן על גדות נהר ויסלה, בקרבת המקום בו נשפך אליו נהר פיליצה, והוא נמצא במרחק של כ-12 קילומטרים צפון-מערבית למגנושב, בירת הגמינה, במרחק של כ-35 קילומטרים צפון-מערבית לקוז'יניצה, בירת המחוז, ובמרחק של כ-47 קילומטרים דרום-מזרחית לוורשה, בירת מזוביה ופולין. בכפר מתגוררים כ-520 תושבים (נכון ל-2011).[1]
היסטוריה
הכפר קיבל את שמו לאחר שנמסר במאה ה-12 למסדר הנזירים הנורברטריאני (אנ') מאזור קרקוב, והוא נובע מהביטוי הפולני למסדר נזירים: זקון מנישי (Zakon mniszy).
ב-1382 הכפר קיבל זכויות עירוניות מסוימת בתבנית של חוק קולם (אנ') מטעם יאנוש הראשון הזקן (אנ'), דוכס מזוביה. במאות שלאחר מכן אדמות הכפר החליפו ידיים פעמים רבות בין משפחות אצולה שונות. הכפר נשען על פעילות מסחרית בוויסלה, אשר נפגעה באופן משמעותי בעקבות מרידת קושצ'ושקו ב-1794.
ב-1944, בשלבים המתקדמים של מלחמת העולם השנייה, הוקם באזור ראש גשר של ארמיית המשמר השמינית של הצבא האדום עם כוחות של הארמייה הפולנית הראשונה (אנ'), והכפר הוחרב בקרבות שנעשו במקום. ב-1977 נפתח בכפר מוזיאון פתוח שמנציח את הארמייה הפולנית, בטקס בנוכחות מפקד הארמייה זיגמונט ברלינג.[2]
הקהילה היהודית
במחצית השנייה של המאה ה-19 פעל במנישב בית חרושת לסוכר שהיה בבעלות יהודית.[3] ב-1921 ישבו בכפר כ-160 יהודים מתוך 720 תושבים, והקהילה הייתה כפופה לזו שישבה במגנושב.[4][5]
ב-1939, לאחר שגרמניה הנאצית כבשה את האזור, הוקם בכפר יודנראט.[6] הכפר קלט פליטים יהודים רבים בשלבים ההתחלתיים של המלחמה; מכתב ממאי 1941 של היודנראט שפנה למשרדי הג'וינט בקרקוב לבקשת עזרה ציין שבמנישב ישבו אז יותר מ-600 משפחות יהודיות, רובן של פליטים מוורשה וסביבתה. לעומת זאת במאמר של היסטוריון שחקר את השואה באזור נספרה באותה שנה במנישב כמות מצומצמת בהרבה, של 317 יהודים בלבד; ייתכן שההבדלים נובעים מתזוזת פליטים שהתרחשה בחודשים לאחר מאי 1941 או מהערכת יתר של היודנראט במטרה להגדיל את הסיוע לקהילה.[6]
ככל הנראה בדצמבר 1941 הוקם בכפר גטו שהתפרש על שני רחובות.[4][6] לפי גרסה אחת בפברואר 1942 היהודים הועברו לגטו מגנושב ואז באוגוסט לגטו קוז'יניצה[4] ולפי גרסה אחרת רק באוגוסט באותה שנה 350 יהודי הגטו הועברו ישירות לגטו קוז'יניצה, שם רוכזו אלפי יהודים מגטאות מנישב, מגנושב, מריאמפול (אנ') ושצ'חוב (אנ'), וכעבור כחודש נשלחו כולם למחנה ההשמדה טרבלינקה.[6]
קישורים חיצוניים
- "מנישב", באתר JewishGen (באנגלית)
- מנישב (Mniszew), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- יולנטה קריימר, מנישב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 258–259), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מנישב באתר Polska w liczbach (בפולנית).
- ^ היסטוריה של המוזיאון באתר המוזיאון הפתוח של הארמייה הפולנית בראשונה במנישב (בפולנית)
- ^ נחום סוקולוב, "חיים יחיאל בורנשטיין ז"ל", התקופה כה, ה'תרפ"ט, עמ' 525 (סרוק בארכיון האינטרנט)
- ^ 4.0 4.1 4.2 מנישב (Mniszew), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ^ "מנישב", באתר JewishGen (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 יולנטה קריימר, מנישב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 258–259), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
27876855מנישב