מניטול
מניטול (באנגלית: Mannitol) הוא חומר אבקתי לבן ומתוק, סוג של סוכר אלכוהולי, שאיננו סוכר ואיננו אלכוהול, בדומה לקסיליטול, אריתריטול, סורביטול ועוד. כמוהם, גם הוא משמש לעיתים בתור ממתיק מלאכותי, משום שאיננו נספג היטב במעי. לעיתים קרובות זוהי האבקה הלבנה העוטפת מסטיקים.
מניטול משמש כתרופה לשעת חירום, במקרים של לחץ תוך גולגלתי גבוה, וכן כנגד לחץ תוך עיני גבוה בגלאוקומה, ועוד[1].
מחקרים עדכניים שנערכו באוניברסיטת תל אביב ובמקומות נוספים בעולם מצביעים עליו כתרופה אפשרית להקלת הסימפטומים של מחלת פרקינסון ואולי אף לטיפול במחלה. יתרונו בהקשר זה בכך, שכתוסף מזון אין צורך לרוכשו במרשם רופא ומחירו זול להפליא וכתרופה הוא כבר מאושר כאמור לשימוש. יש להיזהר עם זאת מתופעות לוואי, שנקשרו עם השימוש בו[2].
מניטול נוצר מרדוקציה או חיזור של הסוכר מנוז, כלומר, אם מחמצנים מניטול נוצר מנוז. מקור שמו, כמו גם שם הסוכר ממנו הוא נוצר, מנוז, הוא המן המקראי שאכלו בני ישראל במדבר.
היסטוריה
המניטול התגלה והופק לראשונה ב-1806, כנראה מאחד מסוגי עץ המילה (Fraxinus), השייך למשפחת הזיתיים. המגלה היה כימאי צרפתי בשם ז'וזף פרוסט (1754–1826)[3]. כשמונים שנים לאחר מכן, רוקח קרואטי בשם Julije Domac (1853–1928) היה הראשון שגילה את המבנה הכימי המדויק שלו. לצמחים, המניטול מסייע להתגבר על מקרי חירום אוסמוטיים, דהיינו שינוי מהיר מדי בלחץ האוסמוטי או בריכוז התמיסה בה שרוי התא. מסיבה זו ניתן למצוא אותו כמעט בכל סוגי הצמחים ובסין למשל מפיקים אותו עד היום מסוגים שונים של אצות מקרוסקופיות.
תרופה
בתור תרופה נמכר מניטול תחת שמות מסחריים שונים, שהידוע בהם הוא אוסמיטרול. התרופה כלולה ברשימת ארגון הבריאות העולמי של התרופות החיוניות לכל מערכת בריאות ציבורית. השימוש המקובל ביותר שלה הוא במקרי חירום של לחץ תוך גולגלתי גבוה, בדרך כלל עקב טראומה גופנית. במקרים כאלה מקובל להזריק לפצוע מניטול, הפועל תוך כרבע שעה ופעילותו מחזיקה מעמד עד כשמונה שעות. הסיבה היא שהמניטול ידוע, הן ביכולתו לעבור את מחסום דם-מוח ולהגיע למוח והן ביכולתו להשוות לחצים אוסמוטיים. מעבר לכך משתמשים במניטול כתרופה גם במקרים מסוימים של אי-ספיקת כליות, לחץ תוך-עיני לא תקין, בצקת ועוד.
מניטול ופרקינסון
במחלת פרקינסון, תאי המוח המייצרים דופאמין, מתים לאחר שנוצרים בתוכם גושים של חלבון מסוים הקרוי אלפא-סינוקלאין. צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשותם של פרופסור אהוד גזית, שהיה המדען הראשי במשרד המדע ופרופסור דניאל סגל, גילה, כי מניטול מסוגל לפרק במעבדה את גושי החלבון הללו.
במקרים בהם המחלה היא תורשתית, הגן הגורם לה ידוע ומוכר כבר. החוקרים השתילו בזבובוני דרוזופילה את הגן הזה ופגעו בכך, אכן, קשות בתפקוד המוטורי שלהם. ניתן היה לראות בבירור שהם איבדו כתוצאה מכך את יכולתם לטפס על דפנות מבחנה. הוספת מניטול שיפרה בעשרות אחוזים את התפקוד המוטורי של אותם זבובונים חולים, דהיינו את יכולת הטיפוס שלהם.
בשלב הבא, צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בראשות פרופסור אליעזר מצליח שתל את הגן גורם המחלה במוחם של עכברים וגילה כי גם אצלם הזרקה של מניטול הביאה לירידה ניכרת ביצירת גושי החלבון הקשורים למחלת הפרקינסון. המחקר על שלושת שלביו פורסם בכתב העת Biological Chemistry ב-2013[4][5].
חשוב לציין כי הדרך עד לתרופה לפרקינסון עדיין ארוכה. החוקרים צריכים לבדוק מהו המינון היעיל ביותר, לבחון חומרים דומים כמו למשל סוכרים אלכוהוליים נוספים, לראות אם שילוב שלהם משפיע טוב יותר על גושי החלבון במוחם של העכברים, ועוד. עם זאת, היתרון הגדול של המניטול, הוא, שהחומר כבר מאושר למגוון שימושים רפואיים, וניתן בהזרקה למשל לטיפול בבצקות קשות. הוא גם אחד החומרים היחידים המסוגלים לפתוח את ה-מחסום דם-מוח (Blood Brain Barrier) מסנן הדם, המונע מחומרים רבים להגיע אל המוח. היבט חיובי נוסף - מנגנון המחלה של פרקינסון דומה במידה מסוימת לזה של אלצהיימר ומחלות ניווניות נוספות של מערכת העצבים וגם החלבון אלפא-סינוקלאין הוא קודמן - פרקורסר של חלבון המצטבר במוח במחלת אלצהיימר. הצלחת הניסויים הראשונים במניטול מעוררת לאור זאת תקווה, שבעוד כמה עשורים נוכל אולי לטפל בעזרתו או לפי דוגמתו, גם בעוד כמה מחלות שיטיון, מעבר לפרקינסון.
ב-15 בדצמבר 2016 הוקרנה בערוץ הראשון בתוכנית "מבט" כתבה של מיכל רבינוביץ' על כמה חולי פרקינסון, אחד מהם אביהו בן נון מפקד חיל האוויר לשעבר, שהחליטו לנסות על עצמם טיפול במחלתם באמצעות מניטול ועל תוצאות הביניים של ניסוי עצמי זה[6].
הפרופסורים גזית, סגל ומצליח, מובילי המחקר שתואר לעיל פתחו אתר "רפואת המונים", אליו הם מבקשים שיירשמו חולי פרקינסון רבים ככל האפשר, שיסכימו לנסות על עצמם את השפעת המניטול. הסיבה היא שלחברות התרופות אין אינטרס לממן מחקר על השפעתו של חומר שאי אפשר לרשום עליו פטנט. נכון ל-1 בינואר 2017 נרשמו לאתר זה מעל אלפיים חולים ובתוך פחות משלושה חודשים המספר הוכפל[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- "תרופה מתוקה במיוחד לחולי פרקינסון: כיצד מניטול עשוי לסייע לחולי פרקינסון?", באתר "פרקינסון באהבה"
- איתי נבו, "ממתיק מלאכותי נגד פרקינסון", אוקטובר 2013, באתר עמותת פרקינסון בישראל
- "Mannitol - A natural food supplement shown to arrest Parkinson's progression and reverse symptoms", מאי 2016, באתר ארגון fight-parkinson
- "MANNITOL AND PARKINSON'S: A REVIEW", דצמבר 2016, באתר Outthinking Parkinsons
הערות שוליים
- ^ על התרופה מניטול, באתר drugs.com
- ^ "Mannitol Side Effects"
- ^ "=Kremers and Urdang's History of Pharmacy", בעמ' 360
- ^ "Artificial sweetener a potential treatment for Parkinson's disease", יוני 2013
- ^ "A Blood-Brain Barrier (BBB) Disrupter Is Also a Potent α-Synuclein (α-syn) Aggregation Inhibitor", אפריל 2013
- ^ מבט -הצצה בלעדית למחקר ישראלי פורץ דרך, שייתכן כי מביא בשורה אמיתית למיליוני חולי פרקינסון, סרטון ביוטיוב, 15 בדצמבר 2016
- ^ "PARKINSON AND MANNITOL SCIENTIFIC-BASED DATA"
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.