Mars Orbiter Mission
 | |
| המחשת אמן של MOM | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | ISRO |
| מפעיל | ISRO |
| יצרן | ISRO |
| תאריך שיגור | 5 בנובמבר 2013 |
| משגר | PSLV |
| אתר שיגור | מרכז החלל סאטיש דהוואן |
| http://www.isro.org/mars/home.aspx | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת מאדים |
| לוויין של | מאדים |
| תאריך כניסה למסלול | 24 בספטמבר 2014 |
| נטייה | 150.0° |
| אפואפסיד | 76,993 ק"מ |
| פריאפסיד | 421 ק"מ |
| זמן הקפה | 73 שעות |
| גרם שמיים | מאדים |
| משך המשימה | 6 חודשים (הערכה) |
| מידע טכני | |
| משקל |
1,337 ק"ג (משקל בעת השיגור) 500 ק"ג (משקל יבש) |
| כוח | 840 וואט |
| אורך | 1.5 מטרים |
MOM) Mars Orbiter Mission), נקראת גם מנגאליאן "מְלֶאכת־מאדים" (בסנסקריט: मंगल־מנגלה "מאדים" + यान־יאנה "מְלָאכה") היא גשושית ששוגרה ב־5 בנובמבר 2013 לתוך מסלול לווייני נמוך בדרך לכוכב הלכת מאדים על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO). ב־24 בספטמבר 2014 הגשושית הוכנסה בהצלחה למסלול ההקפה סביב מאדים, מה שהפך את הודו למדינה הראשונה שמצליחה להכניס לווין למסלול הקפה סביב מאדים בניסיון ראשון, והמדינה האסיאתית הראשונה לעשות זאת.
הגשושית המריאה ממרכז החלל סאטיש דהוואן שבאי סריהריקוטה באנדרה פרדש, שוגרה על גבי משגר הלוויינים PSLV ב־5 בנובמבר 2013 שעה 14:38 שעון הודו. חלון השיגור היה כעשרים ימים והחל ב־28 באוקטובר 2013. הגשושית העבירה כחודש סביב כדור הארץ, שם ביצעה כשבעה תמרונים מסלוליים.
זו המשימה הבין־פלנטרית הראשונה של הודו ובכך הפך הארגון ההודי לחקר החלל לסוכנות החלל הרביעית שמגיעה למאדים, אחרי תוכנית החלל הסובייטית, NASA וסוכנות החלל האירופית. כל עוד המשימה בפעילות החללית נמצאת תחת פיקוח של מרכז הבקרה של ISRO בבנגלור.
רקע
רעיון משימת MOM החל בשנת 2010 עם בדיקה של ממשיות המשימה והסבירות להצלחה, לאחר שיגור הלוויין הירחי צ'אנדריאן 1 בשנת 2008. ממשלת הודו אישרה את הפרויקט ב־3 באוגוסט 2012 לאחר שהארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) השלים גיוס של 21 מיליון דולר אמריקאי. עלות הפרויקט הכללית עשויה להגיע ל־74 מיליון דולר. עלות הלוויין היא 25 מיליון דולר ושאר התקציב הוקצה לתחנות הקרקע ולפרויקטים נוספים של ISRO.
תחילה תכננה סוכנות החלל איסרו לשגר ב־28 באוקטובר 2013 אך השיגור נדחה ל־5 בנובמבר 2013. חלון שיגור חוסך הדלק על פי מסלול הוהמן מתרחש בערך כל 26 חודשים, במקרה זה, 2016 ו־2018. אורך משימת הלוויין סביב מסלול מאדים תיארך בין 6 ל־10 חודשים.
ב־5 באוגוסט 2013 החלה הרכבת משגר הלוויינים PSLV. ההרכבה הסתיימה במרכז הלוויינים של ISRO בבנגלור, והגשושית נשלחה לאי סריהריקוטה ב־2 באוקטובר 2013 עבור מיזוג הגשושית לתוך המשגר. ב־5 באוקטובר 2013, נאס"א הודיעה שתספק אמצעי תקשורת וניווט למשימה. משימה זו מקבילה למשימת MAVEN של נאס"א וזהה במטרתה, הלוויין האמריקאי שוגר בנובמבר 2013 במקביל ל־MOM ונכנס למסלול סביב מאדים בספטמבר 2014 במקביל למשימה זו. בנובמבר 2013, יושב ראש ISRO ציין שאם שתי המשימות יצליחו, הם ישלימו אחד את השני בממצאים השונים ויעזרו להבין את מאדים יותר.
מטרות
היעד העיקרי של המשימה הוא להציג את מערכות השיגור, בניית החלליות, והיכולות המבצעיות של הודו. באופן יותר ספציפי, היעד העיקרי הוא לפתח את הטכנולוגיה הדרושה לעיצוב, תכנון וניהול מבצעים בין־כוכביים. באופן מפורט יותר המשימות העיקריות הם:
- עיצוב ומימוש לוויין מאדימי עם יכולת לבצע תמרונים מעל כדור הארץ, שיוט של 300 ימים בדרך למאדים, כניסה למסלול מאדים ושלב הקפה סביב מסלול מאדים.
- תקשורת חלל עמוק, ניווט, תכנון משימה וניהול.
- להפוך לתאגיד אוטונומי המסוגל להתמודד במצבי חירום.
היעד המשני הוא לחקור את מאפייני פני השטח של מאדים, האטמוספירה של מאדים, הגאומורפולוגיה והמינרלוגיה של כוכב לכת זה.
מפרט הגשושית
- מסה - בעת השיגור, מסת הגשושית הייתה 1,350 קילוגרם מתוכם 852 קילוגרם של דלק.
- כוח חשמלי - הכוח החשמלי מופק על ידי 3 לוחות סולריים בגודל של 1.8 מטר על 1.4 מטר כל אחד (7.56 m² בסה"כ) היכולים להפיק עד 840 ואט במסלול סביב מאדים. החשמל נאגר בסוללת ליתיום־יון של 36 אמפר־שעה.
- הנעה - על מנת להכניס את עצמה למסלול סביב מאדים, הגשושית השתמשה מנוע דלק נוזלי בעל דחף של 440 ניוטון. מסת הדלק של הגשושית הייתה 852 קילוגרם.
- אמצעי תקשורת - אמצעי התקשורת בגשושית הם שתי שפופרות ריק עם כוח של 230 ואט. מערך האנטנות מורכב מאנטנת הגבר נמוך, אנטנת הגבר בינוני, ואנטנת הגבר גבוה. באמצעות האנטנות ניתן לשדר ולקלוט שידורי טלמטריה, עיקוב ומידע שנשלח אל וממרכז הבקרה של הארגון ההודי לחקר החלל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Mars Orbiter Mission |
- עמוד הבית של Mars Orbiter Mission.
רויטרס, הודו עשתה היסטוריה בחלל; הכניסה חללית למסלול סביב מאדים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2014- איתי נבו, הסטוריה בחלל – חללית הודית הגיעה למאדים, באתר "הידען", 24 בספטמבר 2014
- רויטרס, לואו-קוסט למאדים: הודו חוגגת הישג כביר, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
- אבי בליזובסקי, צילום ראשון של מאדים מהחללית ההודית שעלתה פחות מסרט, באתר "הידען", 27 בספטמבר 2014
- יוניברס טודיי, החללית ההודית MOM צילמה את שפת המאדים לאחר הגעתה המוצלחת, באתר "הידען", 24 באוקטובר 2014
| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|
| |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||||||||