מלכה שפס

מלכה אלישבע שפס (באנגלית: Malka Elisheva Schaps, נולדה ב-6 באוגוסט 1948) היא מתמטיקאית ישראלית-אמריקאית, אשר שימשה בעבר דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר-אילן. שפס, גיורת חרדית, היא גם סופרת הכותבת באנגלית תחת שם העט רחל פומרנץ (באנגלית: Rachel Pomerantz) וחלק מספריה תורגמו לעברית.

קורות חיים

שפס נולדה כמרי אליזבת קרמר (Mary Elizabeth Kramer) בקליבלנד, אוהיו וגדלה בבת'סדה שבמרילנד ובוושינגטון די. סי.. את התואר הראשון סיימה בהצטיינות יתרה במכללת סווארת'מור ואת התואר השני ותואר הדוקטור קיבלה מאוניברסיטת הרווארד.

התגיירה ובשנת 1968 נישאה לדוד שפס. בשנת 1972 עלו בני הזוג לישראל. הם מתגוררים בבני ברק ולהם שני ילדים ושני ילדי אומנה. דוד שפס הוא פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטת בר-אילן.

כמתמטיקאית

את עבודת הדוקטור שלה, על דפורמציות סינגולריות של עקומות במרחב, כתבה באוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של דייוויד ממפורד. העבודה אושרה ב-1972. מאז המשיכה לעסוק בתורת הדפורמציות מהיבטים גאומטריים ואלגבריים, כשהיא מתמחה בהצגות מודולריות של חבורות סופיות. הצגות אלו מוגדרות מעל שדות ממאפיין המחלק את סדר החבורה, ולכן משפט משקה אינו תקף עבורן. נושא זה משלב כלים מרכזיים בתורת ההצגות: קוויברים, בלוקים של הצגות ודפורמציות אלגבריות.

בשנים 1977-1972 שימשה מרצה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1977 עברה למחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, בדרגת מרצה בכיר. בשנת 1991 קודמה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 2006 קודמה לדרגת פרופסור מן המניין. שימשה כראש המחלקה למתמטיקה. שפס הקימה תוכנית למתמטיקה פיננסית, ועמדה בראשה עד לפרישתה לגמלאות.

פרופסור שפס מונתה ב-2013 לדיקנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר-אילן, והייתה הדיקנית החרדית הראשונה בארץ.

כסופרת

שפס החלה לכתוב לראשונה ב-1981 כשהחלימה מכוויות. באחד מספריו של דוד זריצקי פגשה סצנה שבה מתוארת שיחה בין גבר ואישה במהלך פגישה למטרות שידוכים, סצנה שהייתה נראית לה שלא תתקבל אצל מו"ל חרדי, דבר שעודד אותה לכתוב. היא בחרה לכתוב תחת שם עט מתוך חשש שעובדת היותה סופרת תמנע ממנה קידום.

ספרה הראשון, "מכור הברזל", הוא ספר עיוני שיצא לאור ב-1985 ועוסק בסיפורים אישיים של ניצולי שואה. מאז פרסמה עוד שבעה ספרים, שחלקם תורגמו גם לצרפתית ושלושה מהם תורגמו לעברית והפכו לפופולריים במגזר החרדי.

בספריה משולבים פרטים אוטוביוגרפיים רבים מחייה. ספרה "פרח בר", המתאר החזרת ילד אומנה למשפחתו הביולוגית מבוסס על מקרה מציאותי, וכך גם ספרה "פרחי קקטוס" שעלילתו עוסקת במשפט להחזרת ילד אומנה לאפוטרופוס שלו. הספר "עת לקרוע ועת לתפור" מתאר את הקונפליקט המתואר גם בספריה האחרים, אותו היא מגדירה כ"קונפליקט בסיסי המושל בחייה", של שילוב העולם היהודי עם הקריירה האקדמית, והוא האוטוביוגרפי מכולם.

למרות חששה הראשוני שספריה לא יתקבלו בקהילה החרדית משום שעלילתם נועזת יחסית, הפכו ספריה לפופולריים, אף על פי שהם לא מקובלים באופן מוחלט בכל שכבות הציבור.

שפס גם מרצה וכותבת מאמרים בתחום הספרות החרדית, והיא פועלת לעידוד חרדים לכתוב.

מספריה

• מכור הברזל (1981)
• פרח בר - תורגם לעברית. (1989)
• פרחי קקטוס - תורגם לעברית.
• ירושלים הרים סביב לה (1999) - תורגם לעברית.
• עת לקרוע ועת לתפור (1998) - תורגם לעברית.
• פעמון ורימון - 2023. עברית. התפרסם כסיפור בהמשכים במגזין "בתוך המשפחה".

קישורים חיצוניים

• מלכה שפס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• מלכה שפס במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן (באנגלית)
• רשימת הפרסומים של רחל פומרנץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• שרלוט הליי, בדרך מהאוניברסיטה נהפכת פרופסור שפס לסופרת החרדית רחל פומרנץ, באתר הארץ, 11 במרץ 2003
• ynet, הדיקנית החרדית הראשונה, והמתמטיקה של האמונה, באתר ynet, 18 בנובמבר 2013
• דיאנה בחור ניר, "שילמתי מחיר כמתמטיקאית על אורח החיים שלי, אבל אני לא מתחרטת", באתר כלכליסט, 20 במרץ 2016
• כתבה על מינויה של פרופסור שפס לדיקן המחלקה למדעים מדויקים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36080145מלכה שפס