מלון קאמיניץ
 | |
| חזית מלון קאמיניץ בימי פארו |
בית אשל ירושלים (מלשון אש"ל: אכילה, שתייה, לינה; שם לועזי: Hotel Jerusalem), שנודע יותר בכינויו מלון קאמיניץ, היה בית מגורים דו-קומתי מפואר שהפך לבית מלון בסוף המאה ה-19, והיה בית המלון המודרני הראשון בירושלים ובישראל בכלל בבעלות יהודית. המלון נמצא בין רחוב הנביאים לבין רחוב יפו בירושלים, כיום בלב חניון מאחורי בית 65 ברחוב הנביאים.
היסטוריה
הבניין נבנה על ידי היהודי המומר מלוויל ברגהיים, נרכש על ידי הנדבן יעקב פיכטנהולץ, שהעבירו לרשות כולל ווהלין. הכולל השכיר את הבית, כנראה החל משנת 1891, למשפחת קאמיניץ, שהחזיקה בתי מלון בסגנון אירופי בחברון, ביפו, ביריחו וכן מלון קטן בפתח תקווה.
בשנת 1883 המלונאי אליעזר ליפמן קאמיניץ, שהיה עד אז מזכיר כולל הורודנא, העביר את בית המלון שהקימה משפחתו סמוך לשער יפו למבנה ברחוב יפו שהיה בבעלות הבנקאי חיים אהרן ולירו (כיום עומד שם מרכז כלל). בהתחלה שימש המלון גם כמושב זקנים אך בהמשך סגר אותו, לאחר שראה שקשה לנהל את שני המוסדות במקום אחד. לאחר מספר שנים עבר המלון למבנה של כולל ווהלין בין רח' יפו לרח' הנביאים, הוא הוסיף אגף לבניין ששימש כלובי וחדר קבלה, נטע גן גדול בפתחו, וסלל שביל מיוחד למרכבות מרחוב יפו.
בית המלון נחשב בעיני בני התקופה למקום יוקרתי ומפואר ביותר, בו שהו תיירים רבים, ונערכו בו חתונות מפוארות. למלון היו הסכמי עבודה עם חברות התיירות "תומאס קוק ובנו" ו"קלארק".
בשנת 1908 היה המקום כבר צר מדי, והמלון הועבר לאזור שער יפו. הבניין הישן הושב לכולל ווהלין ובהמשך השתכן בו האדמו"ר מרחמסטריווקא, רבי מרדכי טברסקי. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוחרם המבנה ברחוב הנביאים על ידי הטורקים שהפכוהו לבית דואר. בהמשך שימש כבית ספר, וכיום המקום משמש למגורים ולבית מלאכה. הבית מוזנח, ולמרות שהוא מיועד לשימור, ישנה סכנה שייהרס.
אורחים מפורסמים
- הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
- בנימין זאב הרצל
- מנחם אוסישקין
- דוד וולפסון
- הרב יצחק ניסנבוים
- הרב שמואל מוהליבר
- הרב חיים ברלין
- הסופר דוד פרישמן
- ארתור רופין, שלום אש ושמריהו לוין[1]
אורח שלא נמצא לו מקום במלון - הרצל
בנימין זאב הרצל הגיע לירושלים ביום שישי 28 באוקטובר 1898, כדי להפגש (כעבור 5 ימים) עם קיסר גרמניה וילהלם השני, בעת ביקורו בארץ ישראל.
הרכבת הגיעה לירושלים בין השמשות, כשהרצל קודח מחום, ובכל זאת הלך ברגל מרחק לא קצר מתחנת הרכבת שבעמק רפאים ועד מלון קאמיניץ - כדי להימנע מחילול שבת, וכדי שלא לפגוע ברגשות יהודי העיר, שרובם היו חרדים. להרצל ולאנשיו הוזמנו מראש שלושה חדרים במלון, אולם הם הוחרמו על ידי קצינים גרמניים שליוו את ביקור הקיסר. הרצל נאלץ ללון על מיטה במסדרון, או לפי גרסה אחרת על שולחן ביליארד, ולמחרת עברו הרצל ואנשיו ללון בבית פרטי - בית משפחת שטרן בממילא[2]
גלריית תמונות
-
פרסומת למלון מראשית המאה ה-20 -
ידיעה על העברת המלון לאזור שער יפו, בעיתון השקפה, מאי 1908 -
מה שנותר מהכניסה המפוארת (2007)
לקריאה נוספת
- הספר: "סיפורי בתים : סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", עמ' 38-40.
קישורים חיצוניים
- שבתי זכריה - "הנביאים" הרחוב האריסטוקרטי של ירושלים(הקישור אינו פעיל) - הוצאה עצמית, יולי 1999
- עופר רגב, שימור אתרים / קמיניץ, הוטל ג'רוזלם - באתר מסע אחר
- Greer F. Cashman - Herzl’s one-night stay at the Kaminitz Hotel - באתר ג'רוסלם פוסט
הערות שוליים
- ^ אורחים ספרותיים, השקפה, 18 ביוני 1907
- ^ 52 שנה לביקור הרצל בירושלים, באתר ישראל היום
37114285מלון קאמיניץ