מינדסנט
 | |
| אזור המעבורת | |
| חבל | דרום המישור הגדול |
|---|---|
| מחוז | צ'ונגראד-צ'נאד |
| נפה | נפת הודמזוושרהיי |
| שטח | 59.35 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 112.45 נפש לקמ"ר |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.mindszent.hu | |
מינדסנט (בהונגרית: Mindszent)[1] היא עיירה במחוז צ'ונגראד-צ'נאד, בנפת הודמזוושרהיי. פירוש שמה בהונגרית: "כל הקדושים".
מיקום
מינדסנט שוכנת על הגדה השמאלית של נהר הטיסה, בשפך נחל הקורצה לתוך הטיסה, בנוף בו פני השטח משתנים ועשויים מחלקים שונים. היא ממוקמת באמצע הדרך בין סנטש לבין הודמזוושרהיי. היישובים השכנים הם: סגוואר (Szegvár) מן בצפון, דרקאדיהאז (Derekegyház) מן המזרח, הודמזוושרהיי (Hódmezővásárhely) מן המזרח, מארטיי (Mártély) מהדרום, דוץ (Dóc) מדרום המערב, באקש (Baks) מכיוון המערב, וצ'אניטלק (Csanytelek) מצפון המערב (שלושת האחרונים הם בצד השני של הטיסה).
נגישות
במרכז העיירה חוצה כביש 4521 שמחבר את סנטש דרך סגוואר ומארטיי עם החלק הצפוני של הודמזוושרהיי בכיוון צפון-דרום, ולכן מסלול זה הוא הגישה השכיחה והקלה ביותר.
נקודת המעבר על נהר הטיסה היא מעבורת לכיוון באקש, וניתן להגיע למעבורת ממרכז העיירה בכביש 4522. יש גם תחנת רכבת.
סמל היישוב
הסמל הוא מגן שמסתיים במצב ישר עם כיפוף עגול בתחתית. הצבע הכחול של שדה המגן מזכיר את צבעי האוויר, השמים, המים, שהם סמלים של טוהר, צדק ונאמנות. שני הדגים וההרפון מסמלים גם דיג עתיק, בהתייחס לשבע משפחות הדייגים המייסדות. רצועת הכסף הגלית והרחבה יותר מייצגת את נהר הטיסה המתפתל, הקורצה הצר יותר כמיקום הגאוגרפי של העיר במפגש של שני הנהרות, זירת הדייג ומעבר המעבורות.
היסטוריה
ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שהמקום היה מיושב כבר בימי קדם. ההונגרים הכובשים כבשו גם את החלק הזה של מחוז צ'ונגראד, עובדה שהממצאים הארכאולוגיים מאשרים.
איגרת כתובה מזכירה לראשונה את הכפר התאום של מינדסנט בשם אפּור (Apor) (שמשולב כיום בתוך מינדסנט) בשנת 1332 בקשר למעשר כספים לכנסייה. המעבר על הטיסה מוזכר לראשונה בתעודות בשנת 1515.[2]
היישוב, שנהרס מספר פעמים לאורך ההיסטוריה המשיך תמיד למשוך מתיישבים בשל מיקומו כנראה.
יהודים במינדסנט
יהודים מוזכרים כגרים בכפר לראשונה בשנת 1727, אך אין מידע זמין על התפתחות הקהילה היהודית במקום. ידוע רק שהקהילה הצטרפה לתנועה הניאולוגית שדגלה בהשתלבות בחברה ההונגרית ובביצוע תיקונים באורח החיים הדתי וכי היה בית כנסת בכפר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, במהלך הטרור הלבן (יחידות לא סדירות, חמושות, ימניות, אנטישמיות), בוצעו פוגרומים נגד יהודים על ידי גורמי צבא ימניים (1919–1921) לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. כנופיות שלטו בכפר ויהודים רבים בחרו לעזוב את המקום. מספר היהודים במקום בשנת 1930 היה רק 103.
בתקופת השואה
בשנת 1941 גויסו 16 גברים יהודים לשירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי). הם ביצעו עבודות ביצורים ושירותים יחד עם אזרחים הונגרים אחרים שהרשויות לא הרשו להצטרף לכוחות המזוינים בשל אי-מהמנותם (על פי הגישה דאז) ורק 4 מהיהודים שרדו.
במרץ 1944, לאחר הכיבוש הגרמני, כל החנויות היהודיות נסגרו והוטל איסור על משיכת חסכונותיהם מהבנקים. משפחות יהודיות רבות נשארו ללא אמצעי מחייה. בתחילת חודש מאי כל יהודי הכפר רוכזו במספר מבנים שהיו סמוכים לבית הכנסת יחד עם כ-40 יהודים מסגוואר הסמוכה. משם נשלחו כולם לגטו סגד, ובין 23–28 ביוני גורשו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו 8 ניצולים. הם מכרו את בית הכנסת ואת בנייני הקהילה.
ילידים מפורסמים
נולדו במקום:
- שאנדור קלמן, (מקודם:קליין) רוקח, מלחין יהודי-הונגרי (15 במאי 1882 – אושוויץ 1944)
- בלה פורייס, רופא, פרופסור, עורך עיתון יהודי-הונגרי (14 באוקטובר 1884 – סגד, 14 בספטמבר 1959)
לקריאה נוספת
- ההיסטוריה של מינדסנט וחיי. אנטל יוהאס. מינדסנט, 1996
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מינדסנט- כל הדרך למינדסנט, באתר ceļom.com
הערות שוליים
- ^ "Folia onomastica croatica 14/2005" (pdf). Živko Mandić: Hrvatska imena naseljenih mjesta u Madžarskoj.
- ^ "dr. Tóth Ernő: Hidak csongrád megyében". אורכב מ-המקור ב-2008-05-19.
