בית הסוהר נווה תרצה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

בית הסוהר נְווה תִּרְצָה הוא בית סוהר לנשים, היחיד מסוגו בישראל, אשר מופעל על ידי שירות בתי הסוהר. בית הסוהר ברמת ביטחון מרבית, מיועד לשכן 230 אסירות ועצירות. בבית הסוהר ישנן לצד האסירות הפליליות גם אסירות ביטחוניות.

בית הסוהר נמצא במתחם בתי הסוהר ברמלה, מפקד/ת בית הסוהר בדרגת סגן גונדר.

לפי עמנואל הראובני, שם בית הסוהר הוא סמלי ובהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ויקרא: "וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲו‍ֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם" (ויקרא כו מג).[1] כלומר השם תרצה נגזר מן השורש רצה, שפירושו נשא (את עונשו).[1]

היסטוריה

ב־1948 שימש בית הסוהר בשכם כמקום מאסר לנשים, יהודיות וערביות כאחד. בית סוהר זה נסגר לאחר הקמת מדינת ישראל.

ב-1949, כאשר גדל מספר האסירים, הוכנס לשימוש בית הסוהר ביפו שבו נפתח אגף לנשים.

ב-1953 נסגר בית הסוהר ביפו, והנשים הועברו לכלא רמלה שנפתח אז, לאגף נפרד שזכה לכינוי "נווה תרצה". האגף נוהל על ידי צוות של סוהרות וקצינה אחראית, שהיו כפופות למנהל כלא רמלה.

מפאת הצפיפות והתנאים לא התקיימה פעילות לאסירות, והן נהגו לשבת ליד הגדר ולבקש מהעוברים והשבים אלכוהול וסיגריות[2].

בביקור שערכו בכלא חברי החוג לשיקום האסיר בחיפה, ובראשם נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יעקב אזולאי, הם ציינו לרעה את נווה תרצה לעומת כלא רמלה, בית הסוהר דמון ובית סוהר מעשיהו. הם מצאו במקום 30 אסירות בשני חדרים זעירים בתנאים לא אנושיים[3].

המצב השתפר בהמשך: בשנת 1956 כבר היו רק שלוש אסירות בתא והתנהלו במקום קורס בתפירה להכשרה מקצועית ולימודי השכלה בסיסית[4].

בשנת 1959 התקבלה החלטה להקים בית סוהר חדש ומודרני לנשים ליד אבן יהודה[5], אולם בגלל העלות הגבוהה הוחלט במקום זאת להשתמש במבנה המשטרה בבית ליד, וכך שוכנו האסירות בבית הסוהר אשמורת כבית סוהר לנשים[6][7].

טקס פתיחת בית הסוהר התקיים בתחילת נובמבר 1960[8]. בית הסוהר השתרע על שטח נרחב[9] וזכה לעצמאות ניהולית ובראשו עמדה מנהלת שהייתה עובדת סוציאלית בהכשרתה.

ב-1968 הועברו כל הנשים לכלא מעשיהו למשך שנה, אשר במהלכה הכשירו את השטח שבו שוכן כיום בית הסוהר "נווה תרצה". בתחילה נקרא הכלא "תשובה", אך שמו הוסב לנווה תרצה, על שם תרצה בת צלפחד, שיחד עם אחיותיה זכתה בנחלה בארץ ישראל.

בשנת 2013 נערכה פרוגרמה למתחם בית סוהר נוה תרצה החדש העתיד לקום בסמוך לבאר שבע.

פעילות האסירות

בבית הסוהר פועלות מסגרות חינוכיות, הכשרות מקצועיות וחוגים שונים. חלק מהאסירות מועסקות במפעלי קרטון וצעצועים בתחומי בית הסוהר.

בבית הסוהר יש פינת חי, פעוטון וספרייה קטנה המכילה כ-2,700 ספרים. מרבית האוסף מורכב מספרות יפה (ספרות עברית, ספרות מתורגמת, שירה, מחזות וכו'), רובו הגדול בעברית וחלקו ברוסית, ערבית, אנגלית ומעט צרפתית. הספרייה מופעלת על ידי שתי אסירות מתנדבות ומאפשרת השאלה של הספרים[10].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גילה חן ותומר עינת, כלא נשים - החצר האחורית של החברה בישראל, הוצאת רסלינג, 2010.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 עמנואל הראובנילקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
  2. תקוה וינשטוק, משהו רקוב בנווה תרצה, מעריב, 1 בינואר 1954
  3. אור וצל בתנאי הכלא, דבר, 3 בספטמבר 1954 וראו גם: בית הסוהר לנשים ברמלה, דבר, 20 בספטמבר 1954
  4. תקוה וינשטוק, אסירות תופרות עתידן, מעריב, 27 באוגוסט 1956
  5. י. עברון, שוחחתי ארוכות עם קדר, שנהנה מיחס מיוחד, הבוקר, 15 ביוני 1959
  6. משטרת בית ליד בית סוהר לנשים, דבר, 25 בנובמבר 1959
    בית־כלא לנשים ישוכן בבניין משטרת כפר־יונה, הצופה, 24 ביוני 1960
  7. אלכס ינאי, בנוה תרצה ישקמו נפש האסירות, מעריב, 23 ביוני 1960
  8. נפתח בית־סוהר בכפר יונה, הצופה, 4 בנובמבר 1960
  9. בית כלא חדש לנשים ייחנך באוגוסט, הבוקר, 24 ביוני 1960
  10. ורד לי, כלא נוה תרצה, רמלה, הארץ מוסף ספרים, 19 בספטמבר 2007
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0