האופרה הישראלית תל אביב-יפו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל האופרה
הכניסה לבית האופרה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב

האופרה הישראלית תל אביב - יפו נוסדה בשנת 1985 ופועלת בתל אביב, בהעלאת מופעי אופרה, מחול ומוזיקה. בשנים הראשונות להקמתה נשאה את השם האופרה הישראלית החדשה, כדי להבדיל בינה ובין להקת האופרה הישראלית, שפעלה בשנים 19471982.

היסטוריה

עד שנת 1982 פעלה בישראל להקת האופרה הישראלית, שהוקמה על ידי זמרת האופרה האמריקאית אדיס דה פיליפ עם קום המדינה. עם השנים, ולאחר מותה של דה פליפ, הוחלט על סגירת האופרה עקב רמה אמנותית נמוכה, מיעוט קהל ומחסור במשאבים. סגירת האופרה הישראלית לוותה במהלך של מנהל המועצה הישראלית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך, אבנר שלו, להקמת גוף אופראי חדש. הוחלט שבתחילת הדרך הגוף החדש ישתף פעולה עם התזמורת הקאמרית הישראלית ותיאטרון הקאמרי.

המנצחת ובמאית האופרה שרה קולדוול, הוזמנה לשמש כיועצת להקמת הגוף החדש[1].

תקציב

ב-19 ביוני 1983, הוכרז רשמית על הקמת האופרה החדשה, מתקציב משרד החינוך וקרן תל אביב יפו לפיתוח[2], בתמיכתו של שלמה להט, שכיהן באותו זמן כראש עיריית תל אביב-יפו וגם כחבר במועצת האופרה. בשנת 2006 קיבלה האופרה תמיכה נוספת מהמועצה לתרבות ולאמנות בסכום של כ-17 מיליון שקלים[3].

ניהול האופרה היום נעשה באמצעות עמותת האופרה הישראלית (ע"ר). בשנת 2021 עמד תקציב בית האופרה על כ-63 מיליון שקלים. תמיכת המדינה הגיע ל כ-28 מיליון שקלים, תמיכת עיריית תל אביב יפו עמדה על כ-14 מיליון שקלים. הכנסות עצמאיות ממכירת כרטיסים, השכרות אולם המופעים, תמיכות נוספות ותרומות עמדו על כ-18 מיליון שקלים נוספים.

עלות שכרו של מנכ"ל האופרה עמד על כ-505 אלף שקלים כשכר שנתי. שכר שנתי לסמנכ"ל כ-360 אלף ש"ח, ושכרו השנתי של המנהל הטכני עמד על כ-270 אלף שקלים.

נכון לשנת 2021 העסיקה האופרה 438 עובדים[4].

מיקום בית האופרה ושמו

פרסום בעיתון להצגת האופרה דידו ואניאס באולם התיאטרון הקאמרי (1985)
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בימיה הראשונים של האופרה התארחו המופעים באולם התיאטרון הקאמרי[5], ובאולמות נוספים. משכן הקבע הראשון של האופרה הישראלית החדשה היה בתיאטרון נגה בשדרות ירושלים ביפו. ב-1994 עברה האופרה לביתה החדש במשכן לאמנויות הבמה בשדרות שאול המלך שבעיר, שתוכנן על-ידי האדריכל יעקב רכטר[6].

באוקטובר 2016, נקרא בית האופרה על שמו של שלמה להט (צ'יץ') (ראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו).

לרגל ציון חגיגות ה-30 להיווסדה הוחלט להשמיט את "החדשה" משם הארגון, ולשנות את שמו ל"האופרה הישראלית תל אביב - יפו". בשם זה מופיעה היום האופרה הישראלית בארץ וברחבי העולם[7]

מנויים

נכון לשנת 2016, היו לאופרה הישראלית החדשה כ-18,000 מנויים[8].

אגודת הידידים

אגודת הידידים מלווה את האופרה הישראלית החדשה מתחילת דרכה ותומכת בפעילותה המגוונת. חברי אגודת הידידים נהנים מכרטיסי כניסה להצגות הבכורה של האופרה (כולל תוכניה לכל הפקת אופרה), ומהזמנות למגוון אירועים ופעילויות כגון צפייה בחזרות, מפגשים מיוחדים עם אמני האופרה, קבלות פנים בערבי בכורות, קונצרטים ביתיים ועוד[9].

בית הספר "מיתר אופרה סטודיו"

בית ספר עיוני/מעשי לטיפוח עתודת זמרי אופרה ישראלים, שסיימו את לימודיהם באקדמיה למוסיקה מוכרת, ונמצאים על סף ראשית הקריירה שלהם. תוכניות הלימוד מבוססות על הרחבת הניסיון והקניית ידע מוזיקלי/דרמטי ברמה האישית, ובעיקר על התנסות בעבודה אופראית כאנסמבל, והופעה בדרך קבע בהפקות האופרה הישראלית[10][11]. המנהל המוזיקלי של "מיתר אופרה סטודיו" הוא דוד זבה.

קהילה וחינוך

האופרה מקיימת קשר הדוק עם הקהילה במגוון דרכים. מפגשים מותאמים לקבוצות שונות בקהילה במטרה לחשוף אותן לאופרה, העלאת הפקה אופראית בימתית מלאה, שבמרכזה אנשים מהקהילה, סדנאות וסיורים. בנוסף, הועלו מופעי חוץ בפארק הירקון, ללא תשלום, כמו טוסקה בפארק (קיץ 2017), נבוקו בפארק (אוגוסט 2018)[12], אירועים, שמשכו קהל רב, גם כ-100,00 צופים באירוע[13].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985, הוצאת ד' די-נור, 1995.
  • מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985 - 1995, הוצאת ד' די-נור, 1995.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חנה ידור, אשפית האופרה מבוסטון בחנה 140 זמרים, מעריב, 1 בדצמבר 1982
  2. ^ יעקב בר און, אופרה חדשה תוקם בתל־אביב, דבר, 20 ביוני 1983
  3. ^ מקור: מנהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט
  4. ^ האופרה הישראלית - תל אביב-יפו {ע"ר}, באתר גיידסטאר - אתר העמותות, ‏2022
  5. ^ מודעה לאופרה דידו ואניאס, באתר ארכיון מעריב באוסף העיתונות בספרייה הלאומית, ‏יוני 1985
  6. ^ היסטוריה ואדריכלות, באתר www.israel-opera.co.il
  7. ^ ספיר פרץ, חוגגים 30 לאופרה הישראלית, באתר גלובס, ‏ינואר 2014
  8. ^ מעט היסטוריה, באתר www.israel-opera.co.il(הקישור אינו פעיל, 20.8.2021)
  9. ^ אגודת הידידים, באתר www.israel-opera.co.il
  10. ^ מיתר אופרה סטודיו, באתר www.israel-opera.co.il
  11. ^ קונצרט סוף שנה, באתר www.israel-opera.co.il
  12. ^ נבוקו בפארק, באתר www.israel-opera.co.il
  13. ^ קהילה וחינוך, באתר www.israel-opera.co.il
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0