רבי מימון יאפיל
הרב מימון יאפיל (לפני ה'ת"ל, 1670 - כ"ז בסיוון ה'תפ"ז, 16 ביוני 1727) היה פוסק הלכה, פרשן מקראי, מקובל ודרשן, דיין וראש ישיבה באלג'יר בשלהי המאה השבע עשרה ובמאה השמונה עשרה.
קורותיו
גדל באלג'יר ולמד אצל חכמי העיר.[1] את עיקר זמנו הקדיש ללמד תלמידים בישיבה. כיהן כדיין לפחות משנת ה'ת"ן.[2] נכון לשנת תנ"ו היה דיין רביעי בבית דינו של רבי משה צרור, לצד רבי יוסף מועטי (דיין שני) ורבי דוד ארובאש (דיין שלישי).[3] כמו כן כתב פסקי דין יחד עם הדיינים רבי צמח דוראן ורבי בנימין דוראן.[4] נכון לשנת ה'תע"ד כיהן כדיין שני בבית דינו של רבי סעדיה אזוביב.[5] חביריו הדיינים היו רבי יעקב צרור (דיין שלישי) ורבי צמח דוראן (דיין רביעי).[6] בית דינו התכתבו בענייני הלכה עם חכמי מרוקו, כדוגמת רבי יעקב אבן צור[7], רבי מנחם סירירו, רבי וידאל הצרפתי (השלישי), רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי.[3] כמו כן התכתב בהלכה עם השד"ר רבי משה ישראל.[8]
בשנת ה'תע"ד (1714), בית הדין בראשות רבי סעדיה אזוביב (דיין ראשון) ורבי מימון יאפיל (דיין שני) באלג'יר שלח כתב הסכמה לרבי משה חאגיז, לפיו הם מסכימים להחרים את נחמיה חיייא חיון שפעל להפצת השבתאות.[5] בין החותמים נמנה גם הרב רפאל ידידיה שלמה צרור (דיין שישי).
חבירו הצעיר רבי רפאל ידידיה שלמה צרור מסר שמועות הלכתיות מרבי מימון,[1] כדוגמת פסק הלכה של רבי מימון לפיו חמץ בפסח אינו חוזר וניעור.[9] גם חכמי מרוקו מאוחרים ציטטו בחיבוריהם פסקי דין ממנו.[10] רבי מימון עסק גם בתורת הקבלה, וכינוהו 'מקובל'.[11]
נראה שלאחר פטירת רבי סעדיה אזוביב בשנת ה'תפ"ה, התמנה רבי מימון לאב בית הדין ורבה של אלג'יר עד לפטירתו.
פטירתו
רבי מימון האריך ימים,[12] ונפטר באלג'יר בכ"ז סיוון ה'תפ"ז. סיפר רבי יהודה עייאש, שבפטירת רבי מימון, באו לביתו קהל רב עד שלא היה מקום, והעבירו את מיתתו לבית הכנסת הגדול שבעיר להספידו שם.[13] בנו רבי אברהם שימש כאב בית הדין ורבה של אלג'יר לאחר עזיבת רבי יהודה עייאש.[14]
יצירתו
- פי צדיק - דרשות וחידושי המקראות, וחידושים על הרא"ם. נדפס בליוורנו, תקי"ט.
- פסקי דין - רבים מהם אבדו, וחלקם נדפסו בספרי חכמי דורו.
- נוה צדיקים - פירוש לספר משלי - בכתב יד.[15]
- חידושים ושיטות על הש"ס - כתב יד אבוד.
לקריאה נוספת
- אליהו מרצייאנו, מלכי ישורון, ערך הרב מימון יאפיל.
- חכם מימון יאפיל באתר החכם היומי.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יש שכתבו שהרב צרור הוא תלמיד של הרב מימון יאפיל, אך נראה שזה לא נכון, הואיל ורבי רפאל ידידיה שלמה צרור מביא\ שמועות מרבי מימון (ראו בית יהודה, דיני ומנהגי ארג'יל סימן ד), ואין דרכו של רב להביא שמועות מתלמידו. וגם לפי תאריכי הפטירה עולה שרבי מימון היה מבוגר מהרב צרור.
- ^ מלכי ישורון בערכו. אולם לפי הקדמת רבי אברהם יאפיל לספר 'פי צדיק' נראה שהתמנה לדיין כבר בשנת ה'תמ"ז.
- ^ 3.0 3.1 ראו: קונטרס תורת אבות בסוף 'מראקש וחכמיה' חלק ב.
- ^ ראו מבוא לתקנות חכמי פאס, עמ' 80 (מהד' תשע"ג).
- ^ 5.0 5.1 ראו בסוף ספר מלחמת ה' - חרב לה', אמשטרדם ה'תע"ד.
- ^ ראו שו"ת פרי צדיק סוף שאלה א.
- ^ ראו: לשון למודים סימן כא.
- ^ ראו: משאת משה סימן עג.
- ^ דיני ומנהגי ק"ק ארג'יל סימן ד סעיף א.
- ^ ראו למשל: הרב רפאל משה אלבאז, ספר זבחי צדק סימן מח סעיף ב.; הרב ישמ"ח עובדיה בספרו ישמ"ח לבב יו"ד סימן ד; הרב יוסף משאש, בספרו 'נהג ולך' סימן נו.
- ^ ראו מקבציאל כרך לט עמ' מד.
- ^ הקדמת בנו רבי אברהם יאפיל לספר פי צדיק.
- ^ ראו בית יהודה הל' אבילות אות סו.
- ^ מלכי ישורון בערכו.
- ^ בכתב יד (נגיש לצפייה באתר הספרייה הלאומית).
| רבני אלג'יריה | ||
|---|---|---|
| רבני מחוז אלג'יר | ריב"ש • רשב"ץ • רשב"ש • רבי יהודה כלץ (השלישי) • רבי אברהם אבן טוואה • רבי סעדיה אזוביב • רבי מימון יאפיל • רבי רפאל ידידיה שלמה צרור • רבי יהודה עייאש • רבי שלמה זוראפה • רבי דוד מועטי • רבי סעדיה עמור • רבי משה אייזנבט • רבי אברהם משה פינגרהוט • רבי יצחק מרעלי | |
| רבני מחוז אוראן ותלמסאן | רבי יעקב ששפורטש • רבי נתן ג'ייאן • רבי חיים קצבי • רבי פארוז קרסינטי • רבי אברהם אנקווה • רבי סמחון חלאווה • רבי יוסף בן וואליד • רבי חיים בלייח • רבי דוד הכהן סקלי • רבי יוסף משאש • רבי מסעוד הכהן (פרחי כהונה) • רבי דוד אשכנזי • רבי יצחק אלמליח (תלמסאן) • רבי יחיא אמסלם • רבי דוד אבן כליפא | |
| רבני מחוז קונסטנטין (אלג'יריה) | רבי מימון נג'אר • רבי סידי פרג' חלימי • רבי יוסף גנאסיא • רבי ישועה ללום • רבי רחמים נאהורי | |
| רבנים נוספים | רבי שלום אביחצירא | |
39941290מימון יאפיל