רבי סידי פרג' חלימי
 | |
| הרב חלימי, 1950 לערך | |
| לידה | 23 באוקטובר 1876 |
|---|---|
| פטירה | 1957 (בגיל 80 בערך) |
| כינוי | באבא לעזיז |
| תחומי עיסוק | רב |
הרב סידי פרג' חלימי (1876–1957) היה הרב הראשי של העיר קונסטנטין שבאלג'יריה במשך כ-60 שנה ומחבר ספרים רבים. נושא תואר אביר לגיון הכבוד הצרפתי.
ביוגרפיה
נולד לרב סידי אברהם חלימי (שכונה על ידי קרוביו גם "סידי באהא") ולבנדקיה זרביב (שכונתה על ידי המשפחה "מה בנדקיה"), בתו של הרב שמעון זרביב, בה' בחשוון ה'תרל"ז (22 באוקטובר 1876), זמן קצר אחרי שיהודי אלג'יריה קיבלו אזרחות צרפתית לפי צו כרמיה. אביו, רבי אברהם, היה נצר למשפחת רבנים אלג'יראים חשובה, בהם אביו סידי בנימין חלימי וסבו רבי כאלפאלח חלימי. אמו, בנדקיה, הייתה נצר לשושלת ארוכה של רבנים, שבראשה עמד רבי מסעוד זרביב (בעל זרע אמת, שכונה "אל חסיד") שחי במאה ה-18.
הוריו של רבי פרג' היו עניים, ומצב המשפחה החמיר עוד יותר כאשר הוא התייתם מאביו בגיל 12. בנערותו למד לימודי קודש - תורה, שני התלמודים, הלכה ואגדה - ובמקביל נאלץ גם לעבוד כדי לסייע בפרנסת משפחתו.
בתוך שנים ספורות, נחשב לתלמיד חכם מופלג, והדבר לא נעלם מעיניהם של ראשי הקהילה, שמינוהו לדיין בגיל 18, לאב בית הדין בגיל 21 ולתפקיד הרב הראשי של קונסטנטין בגיל 24.
בתקופת חייו, הקהילה היהודית באלג'יריה הייתה בפריחתה. נודע בתור "הרועה הרוחני" של יהודי קונסטנטין, ושמו נודע ברחבי אלג'יריה ובארצות השכנות לה בצפון אפריקה, ואף בצרפת.
הלך לעולמו בכ"ט באלול התשי"ז (25 בספטמבר 1957), זמן קצר יחסית לפני שרוב יהודי אלג'יריה נטשו אותה בעקבות אירועי עצמאותה ושחרורה מהריבון הצרפתי.
כיום, דמותו היא מהנערצות ביותר על ידי היהודים האלג'יראים בצרפת ובישראל.
אישיותו ופועלו
הרב חלימי היה איש ציבור מוערך ומסור, ששמר על קשר טוב עם כל חלקי הקהילה לגווניה, ללא כל קשר לדרגתם הדתית והרוחנית של העומדים מולו. כאדם כריזמטי, מסירותו לקהילה הייתה אין סופית. תרם רבות לגופי הקהילה, כדוגמת ארגוני צדקה, גמילות חסדים ותלמוד תורה. בתקופת מלחמת אלג'יריה, נתבקש לכהן כרבה הראשי של תוניסיה, אבל סירב בשל נאמנות ליהודי קונסטנטין.
משפחתו
הרב חלימי נישא לטפחה ביטון (שכונתה במשפחה "מה טפחה") ב-9 במרץ 1898, ולזוג נולדו שמונה ילדים, שבע בנות - מרים, פאולין, צ'ורקיה, ג'ורג'ט, בלאנש, ג'ולי וסוזן ובן יחיד - רבי אבנר שלום, שהשתתף בהוצאה לאור של ספריו אביו וסבו. בתו מרים התגרשה מספר שנים לאחר נישואיה, ונפטרה בגיל צעיר. בנה, ג'ילבר מרדכי אשור נותר יתום בגיל 9, והרב חלימי ואשתו אימצו את הנכד וגידלו אותו בביתם. בתחילת שנות השישים הגיעו לצרפת אחרי עצמאות אלג'יריה, רובם לאזורי פריז ומרסיי. חלק מהנכדים והנינים עלו בהמשך מצרפת לישראל.
ספריו וספרי אביו
בין הספרים שחיבר הרב חלימי:
- לא אמות כי אחיה – פירושים על ההגדה של פסח.
- אורות החיים – חידושים דרושים ואגדות על התורה, תהילים וש"ס.
- יפאר ענוים – קונטרסים - ליקוט דרשות משותף עם רבי יצחק טוביאנה, רבי רפאל טוביאנה ואביו רבי אברהם חלימי.
בין הספרים שחיבר אביו רבי אברהם חלימי:
- והוכח אברהם – דרשות על חמשה חומשי תורה.
- קנה אברהם – חידושי תורה.
- ימי אברהם – שני חלקים (חלק א וחלק ב) חידושי הלכות גדולות
- זכות אבות - פרחי שושן – פירושים על התהילים.
- משכיל לאיתן – פירושים על ההגדה של פסח.
- מאמרים על סוגיות נבחרות בש"ס.
- ויגד לאברהם.
קישורים חיצוניים
- על הרב סידי פרג' חלימי
- חכם פרג' חלימי, באתר החכם היומי
- רבי סידי פרג' חלימי(הקישור אינו פעיל), באתר mytzadik
29425856סידי פרג' חלימי